|
עו"ד אלון וניני מנסה לסכם את הוכוח לגבי כינונה של חוקה במדינת ישראל ומתאר את השלבים בהתפתוחתה של חוקה במדינה.
למאמר המלא...
|
|
בבואנו לדון בסוגית הביקורת השיפוטית והפעלתה יש לבחון בתחילה את התפתחות הביקורת השיפוטית בעולם ובישראל ולהבין את בסיס התובנה של הביקורת השיפוטית בהתייחס לתקופה של לפני ואחרי חוקי היסוד תחת ההבחנה כי בישראל אין חוקה. רעיון הביקורת השיפוטית הגיעה לקידמת הבמה בדיון הציבורי לאחר מלחמת העולם השנייה.זהו אמצעי שניתפס אז כאחד הלקחים מעליית הנאציזם וכאחת הדרכים למניעת הישנותם של מקרים שכאלו עת משטרים טוטליטאריים שלטו בעולם וניצלו את החוקים הבעייתיים לשליטה במדינותיהם ובחלק מהעולם.
למאמר המלא...
|
|
נקודת המוצא שלנו בדיון החוקתי היא כי אלמלא היו מגבלות חוקתיות ברות-תוקף במשפט הישראלי, היתה הכנסת רשאית לחוקק ככל העולה על רוחה, ללא כל מגבלות. כדי להבין את המצב הזה, צריך לחזור אחורה בזמן, בוודאי לפני 1992, שנת קבלתם של חוקי היסוד "החדשים", ואפילו לפני 1969, השנה של בג"צ ברגמן - הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון, הרבה לפני השופט ברק, למעשה פוסל את תוקפו של חוק של הכנסת עקב סתירה בינו לבין חוק יסוד.
למאמר המלא...
|
|
זכויות אדם משפטיות (או "פוזיטיביות"): זכויות שהמערכת המשפטית הנתונה של המדינה (במקרה שלנו ישראל) מגינה עליהן ברגע נתון. זכויות אדם טבעיות (או "מוסריות"): זכויות שהטענה לגביהן נובעת מן המוסר, בדרך כלל תוך טענה שאם הן אינן במקביל גם זכויות פוזיטיביות, כי אז - יטען הטוען - שצריך לשנות את מערכת המשפט כך שהן תהפוכנה גם לזכויות פוזיטיביות.
למאמר המלא...
|