|
אם בראש השנה ובעשרת ימי תשובה אמרו חז"ל שצריכים להיות לא רק 'ברעדה' אלא 'וגילו ברעדה', הרי בימי השמחה שבין יום הכיפורים לחג הסוכות והימים שלאחריהם, צריכים לשמוח ביותר. (הרבי מליובאוויטש)
למאמר המלא...
|
|
אדם מישראל בשעה שהוא עושה הבדלה במוצאי שבת צריך כבר באותה שעה להרגיש את ההארה של השבת הבאה .
למאמר המלא...
|
|
ירא מנוחה כִי טֹוב ... ויט שכמו לסבל אם רוצה אדם שיהיה לו מנוחה, ירגיל את עצמו לסבול כל דבר הבא עליו ואיך שיהיה ישווה בעיניו, אז יהיה לו מנוחה. (הר"ר בונים מפרשיסחא(
למאמר המלא...
|
|
|
|
כל הבריאה ממש נבראה בשבילו כדי שיצליח לנצח ע"י שיתקרב לעבודתו וכפי ההתקרבות שיתקרב כן תהי´ הצלחתו הנצחית.
כי שורש הבריאה היא רחמנותו יתברך כי השי"ת מחמת רחמנותו ברא את העולם כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא הי´ בריאת העולם על מי הי´ מראה רחמנותו
למאמר המלא...
|
|
סיפור : רבי זאב וולף קיצס, בן לווייתו
הקבוע של הבעש"ט התלווה
פעם לבעש"ט הקדוש באחד
ממסעותיו כאשר ביקר יהודי כפרי.
הכפרי היה עני ואביון קידם בברכה
את פניו של הבעל שם טוב הקדוש
בשמחה ובטוב לבב. מיד עם עומדו
על מפתן ביתו זיהה הכפרי את
האורח. הוא הכניסו אל ביתו והציע לו
למאמר המלא...
|
|
"כן נו, השחורים החשוכים האלה שהולכים עם זקן ומגבעת ומאמינים בארץ ישראל השלמה. אלה שהם נגד המדינה ובעד הגולן ובכוונה הולכים ומתיישבים במקומות שיש בהם ערבים. הנשים שלהם מגלחות את הראש והגברים משתלטים לנו על הצבא ובכלל, הם חיים על חשבוננו. לא סובל אותם!".
למאמר המלא...
|
|
בסדרת המאמרים "NLP והיהדות", ננסה לעמוד על המקורות היהודיים, המאששים ומוכיחים את חשיבותו ונחיצותו של הטיפול החדשני, באמצעות ניתוב פסיכולוגי, התלוי בלשוננו: בין האדם למקום (תפילה עם כוונה) בין האדם לעצמו (השאה-אוטוסוגסטיה) ובין האדם לחבירו (תקשור מודע אל התת מודע).
למאמר המלא...
|
|
צרעת הבית היא אחת משלושה נגעים המוזכרים בפרשות "תזריע-מצורע" (נגעי הגוף, נגעי הבגד ונגעי הבית) אך היא מוזכרת בנפרד משני הנגעים האחרים, ובהקשר לכניסה לארץ ישראל. משמע - היא מופיעה רק בארץ ישראל
למאמר המלא...
|
|
"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ..." (שמות כ"ב/כד').
כותב על כך הרמב"ם בהלכות מלווה ולווה: "מצוות עשה להלוות לעניי ישראל".
הרמב"ם מדגיש שהמצווה היא לתת לעניים. אך הגמרא במסכת סוכה (מ"ט/ב') מדגישה שמצוות "גמילות חסדים" היא לכולם, עניים ועשירים כאחד. אם כן, מדוע מדגיש הרמב"ם את העניים בלבד?
למאמר המלא...
|