|
מערכת היחסים בין סוכן המכס ולקוחו היבואן מעלה לעיתים את השאלה, באיזה שלב מפסיק סוכן המכס להיות שלוחו של הלקוח ואינו חב באחריות מכוח כובעו זה?
פעמים רבות, כאשר מתברר כי היבואן (הלקוח) חב כספים הנוגעים לייבוא טובין, בין אם למשלח או למוביל, ולא ניתן לגבות ממנו את החוב, פונה בעל החוב בדרישה לסוכן המכס.
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר מקרה בו מוביל לא מסר סחורה במקום המקורי שסוכם מול היבואן, אלא הוביל אותה למקום אחר, לפי טענתו, לבקשת היבואן.
לאחר שנטען כי הסחורה לא הגיעה ליעדה, היבואן תבע את חברת ההובלות, ובית המשפט החליף את סדר הבאת הראיות וקבע כי חברת ההובלות היא זו שתחל בהבאת ראיותיה ולא היבואן התובע.
למאמר המלא...
|
|
פעמים רבות מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת תחלוף (subrogation), במסגרתה חברת ביטוח אשר פיצתה את המבוטח בגין נזק למטען, נכנסת לנעליו ותובעת את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק, כמו למשל: נמל, מוביל ימי, מוביל אווירי, מחסן, משלח בינלאומי וכו'.
למאמר המלא...
|
|
לחברות, ארגונים ולכל גורם עסקי, יש אפשרות לפנות להנהלת רשות המסים בבקשה להיות גורם כלכלי מאושר (AEO -Authorized Economic Operator), מעמד אשר מקנה להם יתרון עסקי ועדיפות בטיפול במשלוחיהם ומטעניהם במהלך פעילות היצוא/יבוא/שיגור שהם מבצעים בנמלים. יחד עם זאת, מעטים הם הגורמים העסקיים אשר קיבלו עד היום מעמד של גורם כללי מאושר. מדוע כדאי להיות גורם כלכלי מאושר, למה דווקא עכשיו ואיך עושים זאת? לכך נתייחס במאמר זה.
למאמר המלא...
|
|
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
למאמר המלא...
|
|
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
למאמר המלא...
|
|
בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת תיק המתנהל על ידי משרדנו, נקבע כי על המכס למסור ליבואן פרוטוקולים של דיונים פנימיים שהתנהלו בארגון המכס העולמי, בעניין סיווג של טובין. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים אך התנגדותו נדחתה בבית המשפט.
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט המחוזי בירושלים, שקבע כי טבק מיובא שנוספו לו בישראל חומרי טעם וריח חייב במס קניה נוסף לפי חוק מס קניה בגין פעולת המכירה בישראל, נוכח העובדה שהוספת חומרים אלו נחשבת כ"פעולת ייצור".
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב מן הימים האחרונים, שקבע כי תמלוגים ששילם יבואן לבעל סימן מסחר בתחום החשמל והאלקטרוניקה, פטורים ממכס.
למאמר המלא...
|
|
לעתים, אין פקיד השומה מקבל את הצהרתו של הנישום בדו"ח על ההכנסה בשל תיאום הוצאות ו/או תוספת הכנסות. נערכים הסכמים בשלב ראשון לפני השגה, או בשלב שני לאחר השגה, כדי ל"סגור" את תיק הנישום לאותן שנים הנמצאות בדיון. דא עקא, שהנישום נמצא בסביבה בה מוטלים גם מסים והיטלים אחרים: מס ערך מוסף, מס על הוצאות עודפות וביטוח לאומי. לפיכך, יש לקחת בחשבון את שלושת המסים[1]. יתירה מזאת, יש לקחת בחשבון גם את פריסת ההכנסות וההוצאות בשנות המס הנבדקות וסיווגן.
למאמר המלא...
|