|
"וישב העם בקדש, ותמת שם מרים...ולא היה מים לעדה..." (במדבר כ'/א'-ב').
מרים, אחות משה ואהרון, התגלתה בחייה כמנהיגה מצויינת, כמותם. הבה נדגיש כמה מתכונותיה המנהיגותיות אשר כל העומד בראש כל מערכת היה גאה בהם:
למאמר המלא...
|
|
במרכזה של פרשת "קֹרַח" עומדת מחלוקת קשה הפורצת כאש בשדה קוצים וכל זאת על שררה, כבוד וטיפוח האגו האישי של הנוגעים בדבר. חז"ל הגדירו מחלוקת זו כמחלוקת שאינה לשם שמים, ואין סופה להתקיים.
למאמר המלא...
|
|
|
|
מחלוקת קרח ועדתו
מחלוקת קרח ועדתו במשה רבינו, עליה מסופר בפרשתינו, ממקדת את תשומת הלב למעמדו המיוחד ויוצא הדופן של מנהיג העם, ראש בני ישראל - משה רבינו בדורו, והמשה רבינו שבכל דור ודור:
למאמר המלא...
|
|
המרגלים שנשלחו ע"י משה לתור את הארץ, היו נבחרי העם ומנהיגיו, ראשי השבטים וגדולי הדור. אם כן, לא ברור כיצד צדיקים מורמים מעם אלה נהגו ברשעות וחטאו בחטא כל כך חמור של כפירה באמונה בבורא יתברך?
למאמר המלא...
|
|
פרשתינו חותמת בסיפור מופלא שיש ממנו מוסר השכל לכל אדם:
מיליוני בני-אדם, עם ישראל כולו יחד, עם ענני הכבוד ומלאכי השרת הנלווים אליו ועם השכינה הקדושה החופפת מעליהם - המתינו על מקומם שבעה ימים רצופים, בלב מדבר "ציה וצלמוות", עד שמרים תירפא מצרעתה.
למאמר המלא...
|
|
חכמי הקבלה לימדו שליל הסדר נקרא 'סדר' היא משום שחכמי הקבלה לימדו כי היציאה לחרות לא מתרחשת כבמטה קסם ובקיצור דרך. אלא מדובר על תהליך הנבנה בהדרגה ודרך סיפור ההגדה האדם בונה בתוכו את השלבים ליציאה מעבדות. שאם לא כך הוא עלול להיות שרוי בקיפאון ויחטיא את המטרה. על פסח בקבלה במאמר שלפניכם.
למאמר המלא...
|
|
לאחר "חטא העגל" מבקש משה ומתחנן לפני ה' שיסלח לעם ישראל על מעידה חמורה זו. הוא מתאר את עוצמת הנסים אותם עשה ה' לעם ישראל ביציאה ממצרים ומדגיש שרק בשל כך כדאי לסלוח להם.
למאמר המלא...
|
|
בתחילתו של כל חודש עברי, מתקיים במודעות שעור העוסק בכוחות הרוחניים הפועלים באותו החודש.חודש סיוון, מחבר אותנו לכוח של אחדות והרמוניה עם האחר. הכרה ושימוש בכח זה בחיי היום יום תקרב אותנו לאפשרות של חיי נצח.
המאפיין העיקרי של חודש סיוון הינו, גילוי אור נעלה, או גילוי עומק הנפש, אשר כלפיו אין כל סתירה בין תחתון ועליון שכן הוא אינו מוגדר כלל במימדי מקום או מיקום. דבר המאפשר תהליך עבודה נפשית מאוחד ומאוזן שאינו 'סובל' מסתירות או ניגודים בין תנועות נפשיות שונות.
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע, הפרשה הפותחת את החומש, כמו בחומשים אחרים, נקראת על שם כל החומש –וַיִּקְרָא.
פרשה זו כוללת פירוט הקורבנות: "עֹלָה" (פרק א), "קָרְבַּן מִנְחָה" (פרק ב), "זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ" (פרק ג). קרבנות אלה מוגדרים כקרבנות נדבה: "כשיקריב, בקרבנות נדבה דבר הענין" (רש"י לויקרא א, ב). נושאים אלה מעוררים עמדות שונות, בחלקן דנו כבר בעבר [1].
הפעם נמקד את הדיון בפסוק הפותח את פרשת השבוע "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (ויקרא א, א).
מה מעורר דיון בפסוק זה?
למאמר המלא...
|