חפש מאמרים:
שלום אורח
24.06.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מדיניות ענישה בתיקי תאונות דרכים/ עו"ד אדיר בנימיני

מאת: אדיר בנימינידיני תעבורה01/01/20142704 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

המגמה להביא להחמרת הענישה בדיני התעוברה היא ברורה ונמשכת לאורך שנים רבות; אחד הביטויים הבולטים למגמה זו מן העשור האחרון, הינה השאיפה להביא להשתת עונשי מינימום בכתבי אישום המוגשים בתאונות דרכים, גם כאשר תוצאות התאונה קלות. כל זאת, כמעט במנותק לחלוטין מנסיבות התרחשות התאונה, שיכולות  במקרים מסוימים להיות מקלות מאוד, מכל מיני סיבות אובייקטיביות, שאין זה המקום להכנס אליהן.

יש לומר כבר עתה כי בשל המדיניות הנוהגת כדאי מאוד, במקרים בהם הוגש נגדכם כתב אישום בגין אחריות לתאונת דרכים, או כל עבירת תעבורה אחרת,  להיוועץ עם עורך-דין לתעבורה.

הבסיס לכל העניין הוא שיקול הדעת המסור לתביעה המשטרתית בקביעת סעיף האישום בו יואשם הנהג המעורב בתאונה, ושעל פי השקפתה הוא הגורם שנושא באחריות להתרחשותה. למעשה, המדובר ב"סעיף הסל" שיתלווה לעבירה הספציפית שנעברה, ואשר בגינה התרחשה לכאורה אותה תאונה. כאן עומדים בפני כל תובע משטרתי המנסח את כתב האישום שתי אפשרויות, והוא יכול לבחור בין "סעיף הסל" המקל "נהיגה בחוסר זהירות" [תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961] לבין סעיף הסל המחמיר "נהיגה בקלות ראש או נהיגה רשלנית" [סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961]. במרבית המקרים נעשה שימוש באחרון.

ההבחנה בין סעיפי האישום האמורים אינה דבר של מה בכך; זאת לאור העובדה שבגין סעיף 62(2) ישנה חובת פסילה של 3 חודשים, על פי הוראות התוספת השנייה לפקודה.

בתי המשפט לתעבורה הגדירו במספר פסקי-דין את ההבדל בין שני הסעיפים, וקבעו אמות מידה ברורות מתי נכנס נהג לגדרו של סעיף 62(2), ומתי נכנס הוא לגדרו של תקנה 21(ג)[1].

הגשת כתב האישום כנגד הנאשם לפי סעיף המחמיר יותר, כמעט באופן קטגורי, מבלי שתהיה זיקה ישירה לעובדות האירוע המצדיקות גישה כזו, מצביעה על מדיניות של התביעה הכללית "להכות בנאשם ככל יכולתה", כפי שהגדיר והטעים על כך בדרכו המעמיקה ובסגנונו העשיר והנאה, כב' השופט, ד"ר אברהם טננובוים, כבר לפני קרוב לעשור שנים, בפרשת מוחמד שוויקי[2]: "במשך שנים רבות וליתר דיוק עשרות שנים, הוספה לכל עבירה של גרימת תאונת דרכים גם עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) של חוסר זהירות.  זו הייתה עבירת הסל בכל המקרים שבהם לא הייתה תקנה ספציפית וגם כתוספת למקרים בהם הייתה תקנה ספציפית[...] אלא שלאחרונה השתנתה המדיניות.  במסגרת המדיניות החדשה של 'הכה בנאשם ככל יכולתך' (שעל תוקפה ויעילותה יש פקפוקים רציניים), שינתה התביעה את מדיניותה.  כיום מתבקש מהתובעים להאשים בנהיגה רשלנית על פי סעיף 62(2) בשרשרת שלמה של עבירות. זאת כשהמטרה המוצהרת בפרהסיה היא להכניס עבירות אלו לגדר עונש המינימום, לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט, ולהחמיר בענישה"[3].

בשורה התחתונה מסכם כב' השופט טננבוים, המכהן בבית המשפט לתעבורה בירושלים, את הכלל לפי שיטתו: "סעיף הרשלנות 62(2) מיועד למקרים שבהם יש חומרה יתירה במעשה הנאשם, חומרה שיכולה להתבטא ברמת מחשבה פלילית גבוהה יותר או נסיבות עובדתיות חמורות יותר.  רצוי במקרים מעין אלו גם כי התביעה תציין בפירוש בכתב האישום מהי אותה חומרה יתירה. אולם בשום פנים ואופן אין מטרת הסעיף להחליף את תקנות התעבורה הרגילות ולהיות מעין סעיף סל שרירותי לתביעה מעין 'ברצונה מענישה וברצונה מוחלת'"[4].

בתפקידי כסנגור בתחום דיני התעבורה, אני לא אחת נתקל במצבים בהם עונש המינימום לוכד ברשת דווקא את הנהגים הטובים, נטולי עבר תעבורתי משמעותי. בכך הם מחטיאים לטעמי את המטרה. עונשים מנדטוריים לא עושים הבחנה בין נאשמים, וכך גם נהגים שלאורך כל חייהם נוהגים באופן תקין, נדרשים לשלם מחיר עונשי כבד מזה שהם ראויים לו. הנהגים בעל העבר התעבורתי המכביד, ישלמו את המחיר העונשי שהם ראויים לו, ולו בשל השק שהם נושאים על גבם, בלי קשר לעונש המינימום.

כפי שעולה מפסק הדין בעניינו של שוויקי, הגשת כתבי אישום לפי הסעיף המחמיר מטרתה להביא את בית המשפט להטיל פסילת רשיון בפועל, בנסיבות אשר המחוקק לא בהכרח ביקש לחייב קטגורית פסילה שכזו, אלא להותיר את מידת העונש לשיקול הדעת של בית המשפט. עוד יוצוין כי כתבי האישום המוגשים, גם כיום, לא כוללים, בדרך כלל, תיאור של "החומרה היתרה" או ה"תוספת היתירה" שיכולה להתבטא ביסוד נפשי או ביסוד עובדתי, שמאפשר ו/או מצדיק הגשת כתב אישום בגין "סעיף הסל" המחמיר [ 62 (2) לפקודת התעבורה].

 עו"ד אדיר בנימיני

דיני תעבורה


[1]  תד 02136/05 פרקליטות מחוז ירושלים נ' שוויקי מוחמד מיום 05/04/2005.

[2]  שם, שם

[3]  שם, פסקה 13

[4]  שם, פסקה 23

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה
דוידוב-בנימיני ושות'
חברת עורכי דין
דיני תעבורה - משפט חוקתי ומשפט מינהלי

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/01/19377 צפיות
הרפורמה בדמות הגבלת כהונת ראש הממשלה היא עוד אחת מיני רבות שהמחוקקים שלנו מנסים לייבא מארה"ב, מבלי להבין את שיעור הנזק שנגרם מערבוב של מין שאינו עם מינו. דוגמאות בולטות מן העבר: "שיטת הפריימריס" ו"החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה". אם הייתה כאן דאגה אמיתית לאיכות השלטון בישראל היו המציעים מתמקדים בקידום הצעת חוק להגבלת קדנציות לראשי ערים. ברשויות המקומיות זה הרי ממש מתבקש. שם הבעיה הרבה יותר חמורה.

מאת: אדיר בנימיניחוק ומשפט - כללי18/08/18744 צפיות
דיאלוג "קריטון" מתאר דו-שיח זוהי בין סוקרטס, השוהה כאמור בבית האסורים, לאחר שנדון למוות, לבין חברו קריטון. שיחה זו גולשת, בין השאר, לשיח על הצדק מול עוול, והדרך הנכונה להגיב לאי-צדק. קריטון מציע לסוקרטס להימלט מן העונש שנגזר עליו, לאחר שהשומרים שוחדו, וטוען בפניו כי אין זה צודק מצדו של סוקרטס "להפקיר" את חייו, בשעה שניתנת לו ההזדמנות להימלט.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/18382 צפיות
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי18/08/18408 צפיות
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב

מאת: אדיר בנימיניספרות18/08/181320 צפיות
האמירה הברורה בנוגע לחוסר האפקטיביות של מדיניות ענישה מחמירה, בשני ספרים קלאסיים: "מכתבים פרסיים" ו"אוטופיה".

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל14/08/18642 צפיות
ראשי עיר בישראל עושים שימוש במופעי בידור על מנת לקדם את מועמדותם סמוך מאוד למועד הבחירות. כמות האירועים הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הבחירות. שופטי בית המשפט העליון שעמדו בראש ועדת הבחירות המרכזית ביקרו קשות תופעה זו.

מאת: אדיר בנימינישלטון מקומי01/03/17708 צפיות
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.

מאמרים נוספים בנושא דיני תעבורה

מאת: דניאל מלמדדיני תעבורה11/07/18779 צפיות
שאלת ההזדקקות לשירותיו של עורך דין תעבורה היא אינה שאלה שניתן לענות עליה באופן אובייקטיבי, שכן כל מי שמרגיש שהוא אינו מוכן לקבל את הדין שנגזר עליו, זקוק לעורך דין תעבורה שיאפשר לו להתמודד מול רשויות החוק והערכאות המשפטיות

מאת: עו"ד גיל נדלדיני תעבורה28/11/17568 צפיות
שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה

מאת: amirdadon90דיני תעבורה16/11/16618 צפיות
בין אם אתם בצד הנפגע או בצד הפוגע, חשוב שתדעו כיצד להתמודד מבחינה משפטית עם תאונות דרכים!

מאת: orya peryדיני תעבורה29/11/151350 צפיות
עורכי דין לתעבורה, יכולים לבדוק את ההאשמות העומדות נגד הנאשם בדבר עבירות תנועה חמורות ואף לזכות את מרשיהם. ההתמחות של עורך דין תעבורה, הינה לנתח את העבירות נגד הנאשם בעסקת טיעון בפני השופט ייתכן והנאשם, יתבקש מעורך דינו, לאסוף כמה שיותר ראיות. בכדי להקל על חומרת עונשו או אפילו להגיע לזיכוי מוחלט.

מאת: sharondan80דיני תעבורה28/04/151426 צפיות
קיימים מספר גורמים המובלים לתאונות דרכים. אלה מתחלקים לגורם המכני, הגורם התשתייתי והגורם האנושי. כל תאונה ניתן לסווג לפי אחד מהגורמים האלה.

מאת: אסי לינקרדיני תעבורה07/04/151018 צפיות
עורך דין תעבורה הוא עורך דין אשר עוסק בכל מה שקשור לתעבורה, כלומר בכל מה שנוגע לדרכים, לכבישים, לרכבים, לחוקי תנועה וכדומה. תחומים שבהם עוסק עורך דין תעבורה הם, למשל, עבירה על חוקי תעבורה כמו אי ציות לרמזור, חניה במקום אסור וכדומה; נהיגה ללא רישיון; מעורבות בתאונת דרכים, עם או בלי נפגעים; נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים; וכן הלאה. ישנן עבירות תעבורה קלות, שנידונות במסגרת אזרחית, וישנן עבירות תנועה אשר הופכות להיות האשמות פליליות, כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, מעורבות בתאונת דרכים עם נפגעים, ועוד.

מאת: אבנר כהןדיני תעבורה23/02/151622 צפיות
"לא ינהג אדם רכב בדרך ולא יניעו אם הוא שיכור" טוענים חוקי התעבורה, אך ניתן בהחלט לומר שלא כולם מצייתים לחוק. מסיבה זו המשטרה הגבירה את האכיפה, ומשתמשת במספר אמצעים נוספים שלא היו נהוגים בעבר, על מנת לעצור את הנהגים ששותים לשוכרה ועולים על ההגה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica