﻿<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?><rss xmlns:a10="http://www.w3.org/2005/Atom" version="2.0"><channel><title>מאמרים אחרונים בנושא שואה ותקומה</title><link>/Categories/Category110.aspx?rss=1</link><description>מאמרים אחרונים בנושא אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</description><item><link>/Articles/Article19446.aspx</link><title>הבושה להיות אדם</title><description>על הנאציזם בגרמניה ומסקנות פוליטיות, חברתיות ואישיות לעדידם של בני אדם</description><pubDate>Tue, 31,Aug 2010 05:22:02</pubDate></item><item><link>/Articles/Article7799.aspx</link><title>עטוף ברחמים</title><description>הדיאלוג בין אם לעוברה נערך לעיתים קרובות בתקופת ההיריון.
אני מכירה אם -שהייה לה דיאלוג עם בתה ברחם, אחרי שעברה שואה ארוכת ימים-בה היא וחברותיה נשבעו כשיצאו ממנה להראות לגרמנים כי &quot;עם ישראל חי&quot; ולהביא ילדים רבים לעולם.</description><pubDate>Fri, 04,Dec 2009 08:09:43</pubDate></item><item><link>/Articles/Article5705.aspx</link><title>הישראלי- שהחליף את היהודי הגלותי.</title><description>זה התחיל בהתכחשות למורשת העבר &quot;היהודי הגלותי &quot; בניית עם חדש &quot;ישראלי&quot; - הקיבוץ החילוני העם &quot;&quot;החופשי&quot;&quot;
בוז ליהודי הגלותי &quot;שהלך כצאן לטבח&quot;. והיום אחר 60 שנה ,וב60 שנה מאוחר מידי זה &quot;הגיבורים ששרדו מהשואה &quot; חיי העיירה !
אפשר להקרא גם רוזה זה לא חייב להיות שושנה ,וטופז יכול גם לחזור להיות גולדברג .והאישראלי החדש הוא היהודי של אז !
ואפשר לחגוג מימונה ,ולעשות תיאטרון יידישאי ,לאכול כריימה ,וגם גפילטע פיש,ולהרגיש יהודי גם אם, לא רוצים . כי ככה זה ! ונפולת הנמושות &quot;הצפונים &quot; לא בחניתה בורג&#39;ניה חיים.</description><pubDate>Mon, 28,Sep 2009 01:50:08</pubDate></item><item><link>/Articles/Article4625.aspx</link><title>חינוך יהודי בברית המועצות בין מלחמת עולם ראשונה לבין השנייה</title><description>חינוך יהודי בברית המועצות מעלה שאלות ותהיות רבות באשר לאופיו וטבעו. שנות השלטון הקומוניסטי החרימו כל זיקה דתית ולאומית ולא רק היהודית. למרות זאת החיים תחת השלטון הקומוניסטי הטביעו חותם עמוק על המשך הקיום היהודי תחת השלטון ובהתאם לכך קבעו קוי אופי ייחודיים ליהדות זו עד עצם היום הזה.</description><pubDate>Sat, 22,Aug 2009 02:07:15</pubDate></item><item><link>/Articles/Article1886.aspx</link><title>אנחנו,יוצאי מצרים ויוצאי השואה...</title><description>היום ערב פסח אני נזכרת בהורי אשר הקפידו לחגוג את חג הפסח למרות שאמונתם התערערה אחרי השואה.רבים, למרות חילוניותם ,יחגגו הערב את החג.וזה הזמן להיזכר באחינו ובדרך בה הצליחו למרות ואף על פי את החג -בתנאי עבדות קשים אך שמרו על אמונתם החזקה.</description><pubDate>Wed, 08,Apr 2009 08:03:46</pubDate></item><item><link>/Articles/Article1830.aspx</link><title>הזכות הגדולה לקבל הסמכה כבן דור שני לשואה</title><description>לא לכל אחד יש זכות ,לקבל הסמכה כבן דור שני לשואה.אתה צריך קודם כל -להיות בן של הורה בוגר שואה מוסמך או הורים, שזה מעלה את סיכויי ההתקבלות שלך,כמובן.</description><pubDate>Mon, 06,Apr 2009 08:23:51</pubDate></item><item><link>/Articles/Article542.aspx</link><title>בריחה באפלה</title><description>ילדה בת עשר לבושה בשני זוגות גרביונים ובשתי שמלות, האחת על השנייה, בליל קיץ לוהט, אוחזת בידו של אחיה בן ה 12, ושניהם בורחים, נסים על נפשם. לילה. נביחות כלבים מפריעות את השקט ומעוררות אימה בלבבות הצעירים. מורי הדרך הסתלקו זה מכבר מפחד מפני החיילים, שאר הילדים התפזרו לכל עבר והשניים רצים קדימה, נשרטים, מועדים על סלעים, קמים וממשיכים לרוץ בתוך האפלה, מחפשים מקום מסתור ולא יודעים להיכן לפנות.</description><pubDate>Thu, 05,Feb 2009 01:07:43</pubDate></item><item><link>/Articles/Article541.aspx</link><title>שלוש שנים בכלא</title><description>בהיותה בקורס מפקדים של האצ&quot;ל היא נתפסה בידי הבריטים יחד עם חבריה. שלוש שנים ישבה דבורה רותם מקרית טבעון בכלא בתנאים קשים, חזקה ואמיצה. את סיפור גיוסה לאצ&quot;ל, תפיסתה ושנות כליאתה היא מספרת כאילו כל זה קרה אתמול ועל מנת שמחר לא נשכח מה היה כאן. 
מנחם בגין עודד וגם גאולה כהן הייתה שם איתה.</description><pubDate>Thu, 05,Feb 2009 01:01:57</pubDate></item><item><link>/Articles/Article539.aspx</link><title>סיפורו של נתן ברנבך, ניצול ה&quot;פאטרייה&quot;, אז בן 13 וחצי - עוד סיפור שאסור לשכוח</title><description>החלטה שגויה של הנהגת ההגנה, ונתן ברנבך, אז ילד בן 13 וחצי, תלוי בין שמיים לארץ. עשרים דקות מפרידות בינו לבין המוות, הוא אינו יודע לשחות, אינו יודע היכן אמו והאנייה שוקעת ושוקעת. אחיו עומד ממול, בנמל, ומשקיף. במוחו של נתן מנקר המשפט שאמר לו בכרתים חברו הטוב דן: &quot;אתה קופץ למי הים המלוחים והמים מרימים אותך&quot;. בהחלטה של רגע ועם רצון להישרד, מחליק נתן אל המים, וניצל. גם אמו ניצלה בנס, אך לא כך היה גורלם של 267 מעפילים אחרים שנמלטו מציפורני הנאצים, ובמימי נמל חיפה, מול אורותיה המנצנצים של העיר הנכספת, מצאו את מותם. טרגדיה מיותרת.</description><pubDate>Thu, 05,Feb 2009 12:46:25</pubDate></item></channel></rss>