פרסום המאמר באתרך

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
יש הטוענים שנפילתו של דנקנר החלה כבר לפני יותר משנה. מהמועד שבו הוא ושותפיו רכשו את השליטה באי.די.בי מידיה של משפחת רקאנטי.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>פרשת איי די בי - מה בדיוק היה שם</title> <meta name="description" content="יש הטוענים שנפילתו של דנקנר החלה כבר לפני יותר משנה. מהמועד שבו הוא ושותפיו רכשו את השליטה באי.די.בי מידיה של משפחת רקאנטי."> <meta name="keywords" content="אידיבי,נוחי דנקנר,עוד גיא גיסין,אקטיביזם שיפוטי,עוד אייל רוזובסקי"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>פרשת איי די בי - מה בדיוק היה שם</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי:<a title="פרשת איי די בי - מה בדיוק היה שם" href="http://www.academics.co.il/Authors/Author3544.aspx">משה מסחר</a></strong><br/> <br/><p>השופט איתן בורנשטיין הפגין אקטיביזם שיפוטי במינויו את עו"ד חגי אולמן לבעל תפקיד ואת אייל גבאי כמומחה כלכלי בחברת איי.די.בי פתוח.</p> <p>הדיון המשפטי החל בבקשה <a href="http://www.youtube.com/watch?v=k8s4uhwovC4">שהגישו מחזיקי אגרות החוב של איי.די.בי פיתוח</a> להעביר את המאבק על החברה אל בית המשפט משוק ההון. על הבקשה היו חתומים עורכי הדין שייצגו את מחזיקי האג"ח - עו"ד <a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000481497">אייל רוזובסקי</a> ועו"ד גיא גיסין.</p> <p>במהלך המשפט שמע השופט את שני הצדדים, את טענת מחזיקי האג"ח של איי.די.בי פיתוח, שהחברה של נוחי דנקנר הפכה לחדלת פרעון, ואת הטענה של נציגי דנקנר שהחברה כשרת פירעון ואפילו ברמות נדירות.</p> <p>בית המשפט בעצם מינה מומחה שקבע החלטת ביניים - אמנם, מבחינת הנכסים החברה היא כשרת פירעון, אבל מבחינה תזרימית, החברה חדלת פירעון. בכפוף לכל זאת הוחלט שעד אוגוסט 2014 תימכר חברת כלל ביטוח.</p> <p>את הדיון בבית המשפט ניהל השופט על בסיס חוות הדעת ששני צדדים שלא מסכימים לה, ובעצם גם לא ניתנה להם אפשרות לחקור לגביה את המומחה. זאת בניגוד לכללי הדין המוכרים.</p> <p>הנטייה היא לתמוך בגישתו של השופט מכיוון שבמקרה זה נראה שהיה צורך באקטיביזם חקיקתי. זאת, בשל לוחות הזמנים, כמות המשתתפים בדיון והאינטנסיביות של האירועים שהצריכו להתעלם מכל הפרוצדורות המוכרות, כדי לא להגיע עם פתרונות באיחור רב.</p> <p>גם בית המשפט העליון הצטרף לגישה של השופט בורשטיין ודחה את בקשות רשות הערעור ובעצם קבע שעל הצדדים למכור את כלל ביטוח, ולא להביא בפני בית המשפט סוגיות משפטיות שאפשר יהיה לפתור אותן רק לאחר שנים רבות.</p> <p>רבים בתקופה האחרונה תומכים באקטיביזם השיפוטי בו נקט השופט בורנשטיין וטוענים כי העולם הכלכלי, ראוי להסדרה באמצעים אלו. לראיה, גם תיקונים בחקיקה בשנים האחרונות הולכים בעקבות ההתפתחות של הפסיקה שמקדמת פתרונות שלא בהכרח מצויים בחוק.</p> <p>כדי לדעת על הסדר החוב של אידיבי <a href="http://www.youtube.com/watch?v=GIXN4oQ0AIM">לחצו כאן</a></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.academics.co.il">מקור המאמר: אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל</a>

גירסת טקסט:
פרשת איי די בי - מה בדיוק היה שם השופט איתן בורנשטיין הפגין אקטיביזם שיפוטי במינויו את עו"ד חגי אולמן לבעל תפקיד ואת אייל גבאי כמומחה כלכלי בחברת איי.די.בי פתוח. הדיון המשפטי החל בבקשה שהגישו מחזיקי אגרות החוב של איי.די.בי פיתוח להעביר את המאבק על החברה אל בית המשפט משוק ההון. על הבקשה היו חתומים עורכי הדין שייצגו את מחזיקי האג"ח - עו"ד אייל רוזובסקי ועו"ד גיא גיסין. במהלך המשפט שמע השופט את שני הצדדים, את טענת מחזיקי האג"ח של איי.די.בי פיתוח, שהחברה של נוחי דנקנר הפכה לחדלת פרעון, ואת הטענה של נציגי דנקנר שהחברה כשרת פירעון ואפילו ברמות נדירות. בית המשפט בעצם מינה מומחה שקבע החלטת ביניים - אמנם, מבחינת הנכסים החברה היא כשרת פירעון, אבל מבחינה תזרימית, החברה חדלת פירעון. בכפוף לכל זאת הוחלט שעד אוגוסט 2014 תימכר חברת כלל ביטוח. את הדיון בבית המשפט ניהל השופט על בסיס חוות הדעת ששני צדדים שלא מסכימים לה, ובעצם גם לא ניתנה להם אפשרות לחקור לגביה את המומחה. זאת בניגוד לכללי הדין המוכרים. הנטייה היא לתמוך בגישתו של השופט מכיוון שבמקרה זה נראה שהיה צורך באקטיביזם חקיקתי. זאת, בשל לוחות הזמנים, כמות המשתתפים בדיון והאינטנסיביות של האירועים שהצריכו להתעלם מכל הפרוצדורות המוכרות, כדי לא להגיע עם פתרונות באיחור רב. גם בית המשפט העליון הצטרף לגישה של השופט בורשטיין ודחה את בקשות רשות הערעור ובעצם קבע שעל הצדדים למכור את כלל ביטוח, ולא להביא בפני בית המשפט סוגיות משפטיות שאפשר יהיה לפתור אותן רק לאחר שנים רבות. רבים בתקופה האחרונה תומכים באקטיביזם השיפוטי בו נקט השופט בורנשטיין וטוענים כי העולם הכלכלי, ראוי להסדרה באמצעים אלו. לראיה, גם תיקונים בחקיקה בשנים האחרונות הולכים בעקבות ההתפתחות של הפסיקה שמקדמת פתרונות שלא בהכרח מצויים בחוק. כדי לדעת על הסדר החוב של אידיבי לחצו כאן נכתב על ידי מקור המאמר:אקדמיקס - ספריית המאמרים של ישראל http://www.academics.co.il

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported