תומאס אקווינס
מציג 4 סוגי משפט:
•1. המשפט הנצחי-התוכנית של אלוהים לסדר בעולם, ידועה לאל בלבד. משהו מאוד אמורפי. בתוכה נמצאים 3 הסוגים הבאים.
•2. המשפט האלוהי- זהו הדרך של אלוהים להגיד לנו מה הוא רוצה-דרך ספרי הקודש.
•3. המשפט הטבעי- מתגלה בעקיפין מגלים אותו בעקיפין ע"י התבונה האנושית מתוך המשפט האלוהי. כך אנחנו יכולים להבחין בין טוב לרע.
•4. המשפט האנושי-יישום המשפט הטבעי בדין פוזיטיביסטי. הוא חשוב להסדרת החיים החברתיים ומיישם את המשפט הטבעי ברילוקיישן.
משוואת אקווינס מקבלת מצב לפיו יהיו מספר חוקים שלא עומדים בקנה אחד עם המשפט הטבעי אך בשל כך שכל מערכת המשפט כן כפופה למשפט הטבעי אז יש חובה לציית מחשש שהמערכת תאבד את יציבותה ותוקפה.
אקווינס יוצר הבחנה בין:
•1. חוק שאינו מוסרי ונוגד את החוק האלוהי ואסור לציית לו.
•2. חוק שאינו מוסרי ואינו מייצג ניקיון ונוגד את חוקי הטבע וצריך לציית לו במצב שבו המע' המשפטית אינה נוגדת בכלליות את חוקי הטבע ויש חשש ליציבות המע' (כמו כן חוקי הטבע נמוכים מחוקי האל).
פיניס- משפט טבעי מודרני
המשפטן המודרני מתייחס לחוק הלימודים השני באבחנת אקווינס ואומר כי הוא לא תקף מוסרית אך תקף משפטית ויש לציית לו כדי לשמור על הסדר ובד בבד לנסות ולשנותו.
אירוע ההתנתקות ע"פ אקווינס:
•1. קבוצה א'- הפרה של חוק אלוהי (פס"ד רבניים) שמוביל לכך שהחוק הפוזיטיבי בטל ויש התנגדות אקטיבית (לא חוקית).
•2. קבוצה ב'- קבוצת ביניים- המכירה בחוק העליון אך גם בחובת הציות הפוזיטיבית לריבון על מנת לשמר את הסדר הציבורי, במציאות: יש התנגדות אקטיבית.
•3. קבוצה ג'- הכרה בחוק הטבעי אך לא בחוק האלוהי, חובה מוסרית לקיים חוק פוזיטיבי בשל הסדר הציבורי המחייב. במציאות: התקוממות פסיבית בלבד (הפגנות חוקיות וכו'(/
•4. קבוצה ד'- פוזיטיביזם קשיח, המוסר לא מהווה שיקול דעת מול החוק הפוזיטיבי.