על מנת להנמיך את מספר נכי צה"ל, ולמנוע הכרה בחדשים, קיימת מגמה שמתפתחת מקרב אנשי משרד הביטחון, לפיה יימנעו מהכרה במי שחלה בשרות הצבאי, ומי שנפגע שלא במהלך אירוע לחימה. מי שנלחם, הגן או התאמן ונפצע, יוכר, אך מי שחלה, ונפצע בבסיס לא יוכר, אלא ענינו יועבר למוסד לביטוח לאומי לטיפול.
הנושא נדון בועדת גורן, וקיימת סכנה שבסיכומו של עניין תיפול החלטה בכיוון זסה.
המקטרגים כנגד ריבוי הנכים, מפריזים ומגזימים בטענה נגד ההכרה בנכות, על חשבון האמת.
ואיך הם עושים זאת? מעלים טענה שלא ייתכן שבחור או בחורה חיילים, יהיו בחופש, ייצאו לשתות בפאב, חלילה יעשו תאונה, ייפצעו ושהמדינה תשלם תגמולי נכות של נכה צה,ל, כשהוא למעשה היה שיכור ונפגע.
סיפור השיכרות, איננו המצב לאשורו. אחד מהיוצאים נגד נכי שיכרות באזרחות כביכול הוא אמנון אברמוביץ' נכה צה"ל בעצמו, שנפגע במלחמתץ יום הכיפורים, והופיע בפני ועדת השופט גורן ופורסם שכך טען בפניה.
יש כאן אי דיוקים רבים מדי בטענה הזו. ראשית חייל או חיילת שנמצאים בחופשה, אם נפגעו, חייבים להיות כשלהם לפחות 20 אחוזים של נכות לצמיתות!
פחות מ20 אחוזים, אין הם נחשבים לנכי צה"ל, אם לא היו בשרות בבסיס, או בדרך לביתם מהבסיס או מהבית בדרך אל הבסיס.
נקודה חשובה אחרת היא שאם הנכות נגרמה בעת ביצוע התנהגות רעה וחמורה, כך דורש החוק, הרי שלא תהייה הכרה בנכות ואין זה חשוב מת היתה חומרת הפגיעה.
עניין נוסף שהמתנגדים לא ציינו הוא שחייל איננו יכול להיות מבוטח בביטוח מחלות או כושר עבודה כך שאם לא יהיה הצבא אחראי לו, הרי שלא תהייה מחויבות של המבא בעת שייפגע- אם הרעיון של שינוי החוק ייושם כאמור.
עו"ד ונוטריון יואב צח וכס
http://www.law-a2z.com