|
|
|
|
|
דרכו של החוזר בתשובה
|
|
|
דרכו של החוזר בתשובה ברצוני להביא את טיפוס החוזר בתשובה, אשר חזר בעקבות מחשבה מעמיקה,בחינת עצמו,בדיקה מעמיקה של ערכיו ה"חילוניים" -לעומת האמונה שישנם ערכים בדתו היהודית ,אשר במידה ויתחבר אליהם- יחוש מלא יותר,עמוק יותר, וכן ימצא משמעות עמוקה ותכלית לחייו.אקדמאי,הורה המרגיש אחריות להעברת ערכים רוחניים לילדיו.מאורעות לא קלים עוברים עליו, והוא מבין שכנראה דרכו מוטעית- ועליו לחפש דרך חדשה.אין לו פה כל אינטרס כלכלי-אלא ממקום של ניקיון נפשי וטוהר. החוזר בתשובה מוצא את האדם או המשפחה החרדית אשר תפתח בפניו את הצוהר הלא מוכר של הדת היהודית .הוא תינוק שנשבה-זאת הוא שומע לראשונה.הוא לא אשם .הוריו הם האשמים בכך, שלא לימדו אותו את המצטרך.או קיי -הוא נקי עם כך מכל אשר עשה כל שנות חייו, כלפי בורא עולם.יש הקלה. אם כך, עליו לחפש אבא ואמא חדשים שילמדו אותו את כל התורה ולא על רגל אחת.הוא הופך למעשה לתינוק שצריך לינוק חלב כשר מהורים היודעים מה עליו לשתות- דרך מקורות טהורים הנהירים להם. בכל גיל שלא יהיה,נאמר בגיל 30-הוא שב להיות תינוק וכל מהלכיו יהיו בהנחיית מייצגי השם. האחריות של המחזיר בתשובה גדולה מאד.מההרס של ה"חילוניות" של החוזר בתשובה, עליו לבנות בניין חדש ,והאחריות בהחלט נופלת עליו -כי האיש נושא אליו עיניים.הוא הרי נציגו של הקב"ה והוא יעביר לו את כל התורה הנכונה.(כי הרי תורת הוריו נשמטה מתחת לרגליו ובטחונו יחד איתה).מתחילים להכניס בו תורות ואמיתות חדשות והלכות הולכות ומצטברות. לאחר ביטול יכולות הוריו גם מוריו וערכי מדינתו נשמטים מתחת רגליו-מניחים עליו משקפיים חדשות.מוריו החילוניים לימדוהו ערכים לא נכונים.אפילו את ההיסטוריה היהודית הם עיוותו.הוא לומד הסטוריה חדשה ,ותוהה למה עלה כך בגורלו שרימו אותו ולא גילו לו את האמת לאמיתה ,במקום להסתיר עובדות- לנוחיות המדינה החילונית ציונית.הוא מבין שבמגילת העצמאות -לא הוסיפו כלל את עזרת הקב"ה וסייעתא דשמיא.היו מנהיגים שראה בהם דגולים-שמצאו לנכון, שרק כוחות אנוש עזרו להרים את פרויקט הבית היהודי...הוא ממהר ללמוד את התורה החדשה וקצת כועס על התרמית. החוזר בתשובה שלנו חגג את חג העצמאות,נשבע לדגל והיה גאה בו ושר בקול גאה ובטוח את ההמנון.הוא היה בתנועות נוער,הוא שירת בגאווה את מדינתו-גם זה לא טוב...חג עצמאות אינו חג בעולם החרדי מקסימום:חג העצמות...והשירות הצבאי הוא שירות שטוב לחילונים יותר, כי החרדי משרת את השם -למען כל ישראל, וזאת התכלית.לא שחלק אינם משרתים,אך רק ככורח.אין בזה גאווה וזה לא בדיוק מוסיף לשידוך בעיקר אם שירת לפני החתונה. החוזר בתשובה שלנו נבוך- אך מקבל עליו ,שהוא שגא לאורך כל הדרך...הטעו אותו כמובן...הרי הוא תינוק שנשבה.. כשהמדריך שלו נוסע לחו"ל או להוריו הוא חש כתינוק שהוריו עוזבים אותו בבית -כפעוט לא מוגן בתחילת צעדיו . גם בביתו עם אשתו-הדברים משתנים.גם עם הילדים.הוא חייב במצוות תפילה,תפילין ועוד והיא בשלושת המצוות שלה:חלה,נרות,נידה.הוא מתפלל עם הגברים והיא בעזרה.הוא לא יכול לגעת בה אם היא לא טהורה.הם לומדים ללכת יחד כילדים בשבילי זוגיותם.לפעמים השינוי גורם למתחים חדשים ,וכל הגישה לשלום בית ותפקידי הגבר והאישה.כן שוויון לא שוויון?השינויים בתפיסת מהי זוגיות, מביאה לחצים .האם ניתן להמיר באמת ובתמים חינוך של שנים בחינוך מחדש מבלי שהישן ישפיע על החדש? האם זה לא גורם לחוסר חיבור אמיתי שיכול להביא להתפכחות- אם אתה אדם ישר עם עצמך? את האמיתות האלה לא מזרימים לך מידית.כשאתה כבר לבוש חיצונית כחרדי וכול מכריך מאז וסביבתך יודעים על השינוי.ואז כשאומרים לך על הדגל ועל יום העצמאות דברים המנוגדים בתכלית, לחינוך הבסיסי שלך -אתה כבר שבוי בתוך הבגד והחברה החרדית.איך תוכל לקום וללכת?עשית שינוי כל כך גדול? ואז אתה מוותר להם ומקבל את דעתם, או רק בשיחה אתם .או מלמד את עצמך להאמין שזה נכון ,או אומר לעצמך שיגידו ,יש דברים שאני אשמור לעצמי. ואתה הולך לבית הכנסת,ואתה הולך למבצעים,ואתה יורק אש על מי שלא מקבל את הצורך לחזור בתשובה ואתה חרדי כלפי חוץ למהדרין. אתה מצליח גם להטעות את עצמך וגם את כל הקהילה. כי אתה נוהג,מתלבש ועושה הכול אפילו יותר בקיצוניות מהם...אתה תלמיד טוב ודואג שכל משפחתך גם הם יהיו "בסדר" העניין הוא, כשאתה מגיע בענייני החזרה בתשובה לגיל ההתבגרות.נאמר לאחר 13 שנה.אתה הרי כמו כל תינוק שבגר מתחיל לבעוט ולבדוק... ואז...אתה או קיצוני יותר ומצעק יותר...שידעו כמה אתה דתי.ואולי אתה גם מאמין מאד שאתה שם באמת בפנים לגמרי, ושוב אין בך טיפה מתורת אביך ואמך החילוניים. או שאתה מתאזן. וגם אם מתגנבות ספקות-מה ,תעשה שינויים?הכול תלוי בך .האישה,הילדים וכל השידוכים והחתונות ה"טובים" תלויים במה שתאמר-אתה שותק, ואולי בחדרי חדרים מרשה לעצמך להשתובב..כאילו אלוקים לא נמצא גם הוא בביתך... או שאתה חוזר בשאלה.... וזה באמת כבר מתאים למאמר אחר...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
אסתי שפר,מאסטר רייקי,הילינג אנרגטי,פרחי באך ומלחי שוסלר,הצמחה ומודעות בעזרת קלפים שונים ותקשור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת אסתי שפר
משמעת עצמית- היא דבר המאפשר לנו לפעול ולעשות מה שחשוב לנו ,מבלי להיכנע לרצונות שונים שחולפים בתודעתנו, שאנו לא באמת רוצים. אם יש לך משמעת עצמית גבוהה יש יותר סיכוי שתעשה מה שאתה רוצה לעשות, תהנה מהחיים שלך, תגשים דברים בחייך ותיצור לעצמך פעילויות מהנות.
|
בני מזל דלי מייצגים את האוויר הגבוה. בין מזל דלי למציאות קשר מקרי לחלוטין. לרוב נמצא אותם מעופפים בעולם הדמיון העשיר שלהם. בני מזל דלי הם טיפוסים הומניטאריים ושוחרי שלום. ברצונם לעזור לאנושות כולה ולהציל את העולם. לא סתם אנו נמצאים עכשיו בעידן הדלי, עידן רוחני ביותר אשר עמותות ואגודות שונות צצות בו ללא הרף
|
לכל חודש בשנה העברית, משמעות מיסטית. חודש שבט מלמד אותנו, על מעיין החוכמה. חודש שבט משמש כצינור עבורנו. קרש קפיצה לשלב הבא בחיינו. האות המזוהה בקבלה עם חודש "שבט" היא צד"י, המכונה תכופות גם "צדיק". הקבלה מקשרת את חודש "שבט" עם שבט "אשר".
ראש חודש שבט מוזכר בתורה כיום שבו משה רבנו פתח בדברי מוסר לכלל ישראל בטרם מותו שזה היה חודש ושבוע לפני פטירתו . ייחודו-בהיותו ראש השנה לאילן ,ומובא בספרים שיום זה הוא כראש השנה, שמסוגל לתפילה על פירות האילן, ובכללן "הפירות" של האדם, אלו בניו ובני בניו שיעסקו בתורה ובמעשים טובים ויצליחו לגדול בטעם ובריח טוב.
|
נר ראשון של חנוכה,הוא התדר של הראיה הפנימית, העין השלישית.איזור זה גם נחשב רגיש לאור, ועל פי הגישה המיסטית, כאשר הוא מתפתח אזי הוא מסוגל להבחין באור הבא מממד הרוח או הנשמה.
|
הדיאלוג בין אם לעוברה נערך לעיתים קרובות בתקופת ההיריון.
אני מכירה אם -שהייה לה דיאלוג עם בתה ברחם, אחרי שעברה שואה ארוכת ימים-בה היא וחברותיה נשבעו כשיצאו ממנה להראות לגרמנים כי "עם ישראל חי" ולהביא ילדים רבים לעולם.
|
"כשם שבראש-השנה ניתנת החיות לכל השנה, כך בי"ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע
והברכה של פנימיות התורה, וכל אחד ואחד מישראל יכול לשאוב כוחות חדשים ללימוד החסידות
ולהליכה בדרכיה".
|
מודעות מתגוננת נדרשת, לכל מי שמרגיש שהחיים הם מסוכנים,שלא כדאי לשנות דברים,שצריך להזהר,לשמור על מה שיש,לחפש בטחון.זאת המודעות שנענית לפחד ע"י בריחה או תקיפה.היא יוצרת התנהגות הגנתית.אדם שנתקע ברמה זו של מודעות מונע בדרך כלל ע"י אינסטינקט העדר,ומשתדל להיות כמו כולם.
הוא ממש את עצמו באמצעות תלות במסגרות:במשפחה,בקהילה,בתחושת השייכות,בנוחות החומרית,באשליה של בטחון ובמיוחד בדעות קונבנציונאליות(מרגלית אילון)
|
מאמרים נוספים בנושא דת ומדינה
בבחירת מתנות לראש השנה, חשוב להתייחס לפריטים הנושאים משמעות ומחזיקים בקשר לנושאים של החג. רעיון מתנה משמעותי לראש השנה הוא חתיכת יודאיקה. זה יכול לכלול פריטים כמו חנוכייה מעוצבת להפליא
|
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
|
מדוע נקבע חג רק לנס חנוכה, ולא לנס של הניצחון על גוליית?
במה שונה נס חנוכה מניסים אחרים שנעשו לעם ישראל? למה דווקא עבורו קבעו חג?
על האור שיורד לעולם דווקא בימי החנוכה!!
נסים רבים ארעו לעם ישראל בתולדותיו. על חלקם אנו יכולים לקרוא בתנ"ך. בכל זאת, מעניין שעל רוב הניסים לא נקבע שום חג לזכר הנס!!
|
כמה סכנות יש היום בדרכים, תאונות דרכים, תקלות ברכב, מחסלים, טעויות אנוש כמה נוסעים וכמה לא חוזרים לבית? מה עושים כדי ךהשמר ולהתברך בדרך ולחזרה לשלום ? לחסידי ברסלב יש תפילה ודבר תורה לומר לכם לפני שאתם יוצאים לדרך !
|
נר מצוה ותורה אור. וקרמיז לן קרא שבקיום המצוות יש לעשותם בבחי' "בהעלותך", דהיינו באש ובהתלהבות (שקורים ברע"ן בלע"ז), והוא יסוד החסידות ועיקר שבח ומעלת עבודת ה' ועשיית רצונו יתברך, כשהדבר נעשה מתוך שלהבת י"ה וברע"ן, באש ההתלהבות והחשק) הוא יסוד גדול בחסידות ובברסלב בפרט...
|
תגידו הכל בסדר אצלכם ?
כשיש סדר, וכל דבר יש לו מקום וכל דבר נמצא במקומו – הכל יפה והכל עובד ופועל כראוי.
אבל כשאין סדר, כשאין לחפצים מקום מוגדר, ואפילו יש להם מקום, אבל לא שמים אותם על מקומם, (והאי סדר בלאגן בלעז חוגג, והבילבול שולט, ודברים חשובים הולכים לאיבוד, ודברים לא זמינים בעת שצריכים אותם.
והסדר – הוא אחד מרזי ההצלחה, כי הסדר הוא - בחינת יישוב הדעת, והיפך הסדר – הוא חגיגת החוסר יישוב הדעת.
אז איך זוכים שהכל יהיה בסדר ??
|
כיום, בית המשפט מתייחס למספר גורמים בעל ההחלטה לגבי משמורת ילדים: ראשית, אם הילד הנו בר דעת, שואלים אותו לגבי רצונו הפרטי, כאשר ככל שהילד גדול יותר - כך ניתן משקל רב יותר לרצונו. שנית, בית המשפט מבקש לבדוק את מידת הבגרות הנפשית של הילד, והאם היא תואמת את בני גילו. שלישית, בית המשפט ייטה שלא לשבור את רצונו של הילד, אם הוא הובהר והוסבר במידה המספקת.
|
|
|
|
|