עסקים קטנים רבים פועלים מהבית וביניהם נמנות הקוסמטיקאיות. הרציניות שבהן משקיעות הרבה, הן בתחום עיצוב העסק, הן לגבי העשרת ידע (קורסים והשתלמויות), הן בחומרי גלם איכותיים, הן במכשירים לאסתטיקה יקרים והן בנתינה אישית, שהוא הגורם המשפיע על קשרי העסק עם הלקוחות שמביא בסופו של דבר את ההצלחה.
לאחר שהעסק מוכן לקלוט לקוחות, מגיע שלב הפרסום, בו משקיעים לא מעט מחשבה ומהווה הוצאה לא מבוטלת. הלקוחות מתקשרים, קובעים תור ואז הקוסמטיקאית משריינת את הזמן של הטיפול ללקוחה המיועדת. לפני הטיפול, הקוסמטיקאית מתרגשת לקראת המטופלת החדשה. היא מתארגנת לקראת הטיפול, לובשת את החלוק המעוצב, שמה סדין חדש על מיטת הטיפולים ועליו סדין קטן לראש שעליו היא מניחה את הסרט המעוצב לאיסוף השיער, מדליקה נרות לאווירה נוסטלגית, מדליקה קטורת לבישום ולהרגעת הנפש, שמה מוסיקת רקע, מפעילה מזגן, מדליקה את הבויילר שיהיו מים חמים לצורך הטיפול ואז יושבת וממתינה, אלא מה שזו בוששת לבא.
הקוסמטיקאית מציצה בשעון ורואה את הדקות חולפות. היא אומרת לעצמה, אחכה קצת, אולי הלקוחה לא מוצאת חניה?, אולי יש פקקי תנועה? אולי? אולי? ואולי?
זו הלקוחה הנכבדת, אף לא טורחת להתקשר, אפילו להתנצל להסביר. הקוסמטיקאית מרגישה שהיא אוויר, בלתי נראית. הקוסמטיקאית לא יודעת מה לעשות. האם לכבות את הנרות? הלכו להם הקטורות. הקוסמטיקאית מחליטה להתקשר בעצמה. היא כולה תוססת מבפנים, אבל אסור לה להראות. היא עושה נשימות ארוכות להרגעה ומחייגת אל הלקוחה. הטלפון מצלצל בצד השני ואז עונה לה הלקוחה. "הלו"?
"שלום ציפי" (שם בדוי), "זו לילי הקוסמטיקאית", "מה שלומך"? "קרה משהו"?
"הוייש...ש", "שכחתי לגמרי, פרח לי התור, הויי, אני באמת מצטערת" היא עושה קול של מצטערת.
"לא חשוב", עונה לה לילי ובולעת את הגוש שעומד לה בגרון, "תיארתי לי ששכחת".
"תראי, אני באמצע נהיגה ואני לא יכולה להסתכל ביומן, אז אני אתקשר אליך מהעבודה, שנקבע שוב, בסדר?" אומרת ציפי.
"אוקיי, אז בינתיים להתראות" משיבה לילי, כאילו כלום לא קרה.
לילי מתיישבת, כי עד לרגע זה לא היתה רגועה, אבל עכשיו הרגישה איך יוצא ממנה כל האוויר.
היא שאפה לריאותיה מלא האוויר, כמה מהכסא, הורידה בחטף את החלוק, נכנסה לקליניקה, עשתה פו פו פו גדול ועצבני לנרות. כיבתה את הקטורות, כיבתה את הבויילר והמזגן והלכה לשבת בסלון לראות איזה סרט שירגיע אותה וייקח אותה לעולם אחר, עולם יותר טוב, כי כאן בעולם שלה יש כאב.
ללילי הקוסמטיקאית יש שעתיים של כיף, ממש קייטנה וגם בחינם, אבל מקייטנה כזו אי אפשר להתפרנס.
לילי לא יכולה שלא לעשות מזה עניין. לפעמים זה קורה, מה לעשות? אנחנו בני אדם ולכל אחד זה יכול לקרות. הלפעמים הזה קורה לפחות פעמיים בשבוע, משהו כמו 4 שעות שבועיות ובסך הכל 16 שעות חודשיות. יומיים עבודה קייטנה.
לילי היא אחת והקליינטים הם יותר. לילי לא שוכחת אף אחד שהיא קובעת איתו, היא גם לא תעשה דבר כזה לאף אחד, כי היא לא אוהבת לעשות לאחרים מה שהיא לא רוצה שיעשו לה.
הרבה לילים כאלה יש, שהתייאשו ולבסוף סגרו את העסק, אבל ללילי שלנו היה הרבה זמן לחשוב על פתרון. לילי האמינה בעצמה וידעה שבתחום שלה היא מקצועית וזה דבר שלא תיתן שייקחו ממנה.
לילי ישבה וחשבה, חשבה וחשבה. היא קלטה שטיפולי פנים זה לא דבר קבוע אצל רוב הלקוחות ולכן החליטה לעבור לטיפולים סדרתיים, כמו הסרת שיער באינפרא אדום, שבהם צריך לקבוע את התור הראשון ואת שאר הטיפולים היא תקבע מראש אצלה בקליניקה ואז זה יהיה מותנה על ידי הסכם.
היא המציאה את הפיקדון. דבר שלא מקובל לכל הדעות בארץ.
תתפלאו, אבל הרעיון הזה עובד נהדר וגם מביא כבוד לעסק, כי כשלעסק יש חוקים והוא עומד על שלו, מכבדים אותו יותר.
להסכם פיקדון לדוגמא אנא לחצו על הקישור הבא: טופס הסכמה לפיקדון
" דניש קוסמטיקס - להיות חלקים במיוחד "
כל הזכויות שמורות © דניש קוסמטיקס