רשלנות רפואית בהריון היא התרשלות של רופא מטפל במהלך ההריון או לפניו שפגעה ביולדת או בילוד. היא באה לידי ביטוי במספר רב של דרכים. למשל, אם רופא לא שולח את היולדת לבדיקות המתאימות, אם רופא לא קורא נכון את תוצאות הבדיקות של היולדת אם הוא ממליץ לאשה להיכנס להריון על אף הסיכונים הכרוכים בהריון ספציפי והיה עליו לדעת עליהם וכדומה. רשלנות רפואית בהריון ובלידה הן תביעות הרשלנות הנפוצות ביותר בישראל.
רשלנות רפואית בהריון כוללת גם מקרים של "הולדה בעוולה". הולדה בעוולה זה מצב שבו עקב רשלנות רפואית בהריון ההורים לא ידעו על מומים או מחלות שיש לעובר ובכך נמנעה מהם ההחלטה האם להפסיק את ההריון. דוגמא להולדה בעוולה ניתן לראות במקרה של פסק-דין "זייצוב נ' כץ" שהיה הראשון שעסק בנושא של הולדה בעוולה. במקרה זה האישה היתה נשאית של מחלה גנטית, "הנטר", ורצתה לוודא שהמחלה לא תעבור לילדיה. היא פנתה להתייעצות עם רופאה שנתנה לה חוות דעת שגויה ולפיה המחלה לא תעבור הלאה. על סמך חוות הדעת הזו החליטה האישה להרות. התינוק שנולד סבל מאותה מחלה וההורים, בשם הילד, הגישו תביעת נזיקין נגד הרופאה. ביהמ"ש קיבל את טענות ההורים והטיל את האחריות של הולדת התינוק בעל המום על הרופאה. הסוגיה של הולדה בעוולה היא בעייתית שכן הכרה בעוולה כזו יש בה אמירה ש"טוב לו לאדם שלא נברא משנברא" - אמירה שבית המשפט נוטה להסתייג ממנה. לכן, רק במקרים חריגים וקשים של חיי סבל שיעברו על הילוד יכיר ביהמ"ש בהולדה בעולה וזאת במסגרת רשלנות רפואית בהריון. ביהמ"ש גם קבע בפסק-דין זה מהם הפעולות הרפואיות שיכולות לעורר עילה של הולדה בעוולה למשל, ייעוץ גנטי רשלני לפני ובמהלך הריון, העדר הפניה לבדיקות מיוחדות הרלוונטיות למקרה ופענוח רשלני של בדיקות הקשורות להריון.
רשלנות רפואית בהריון יכולה לגרום לאי גילוי מוקדם של מגוון מחלות ומומים כמו תסמונת דאון, פיגור שכלי, שיתוק מוחין ואפילו בעיות באיברים חיצוניים כמו בפסק הדין "ברמן נ' מור-המכון למידע רפואי בע"מ". במקרה זה הוגשה תביעה בשם שני ילודים (ע"י הוריהם) בגין התרשלות בבדיקת האולטרא סאונד. שני הקטינים נולדו כשהם חסרים את הגפה הימנית מתחת למרפק על אף שאימו של אחד מהם ביקשה מפורשות לבדוק את שלמות הגפיים. ביהמ"ש פסק כי על אף שהבדיקה במתכונתה המצומצמת לא כוללת בדיקה של שלמות הגפיים, במקרה שבו האם דורשת זאת במפורש היה על המכון לבדוק זאת ולכן קיבל את טענת האם שביקשה ספציפית לבדוק את הגפיים אולם דחה את התביעה כולה שכן לא התקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק (הבדיקה בוצעה בשלב בו כבר לא היה ניתן להפיל).
רשלנות רפואית בהריון יכולה להיות משותפת למספר גורמים שונים וכך גם האחריות שלהם לפגיעה. כך למשל נקבע בפסק- דין מסוים כי יש להטיל אחריות הן על הרופא המומחה המטפל והן על עיריית ירושלים וקופת החולים. תשלום הפיצויים חולק גם הוא בין הגורמים השונים.
הפיצוייםלנפגע בגין רשלנות רפואית בהריון נחלקים לפיצויים בגין נזק ממוני ופיצויים בגין נזק לא ממוני. בגין נזק ממוני יינתן פיצויי על אובדן כושר השתכרות (חלקי או מלא), בנוסף יינתן פיצויי על הוצאות רפואיות הנוגעות לטיפול שיעבור הנפגע, אביזרים רפואיים וכד'. בגין הנזק הלא ממוני יינתן פיצוי על כאב וסבל של הנפגע. במקרים רבים גם הורי הנפגע זכאים לפיצויים בעקבות הטיפול הרשלני למשל, על הפסדי שכר שנגרמו להם, על התאמת הבית לצרכיו של הקטין וכד'.
ככל ונגרם לכם נזק בשל טיפול רפואי לוקה במהלך ההריון, לא כל שכן כאשר אתם חושדים לקיומה של רשלנות רפואית בהריון, פנו למשרד עורכי דין רשלנות רפואית לשם בחינת הנושא.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי