לקוח קשה, טיפול בהתנגדויות מכירה, לקוח עוין, החלפת דעות, טיפול בהתנגדויות לקוח, התנגדויות קשות, איך לגרום ללקוח לשנות את דעתו, מכירות, שיווק, שכנוע, המציאות הפנימית, שינה רגועה
וכאן אבאר את אחד מהעקרונות החשובים ביותר, כיצד לטפל בהתנגדויות מכירה ובהתנגדויות של הלקוח? וכיצד אפשר לגרום ללקוח ששונא את המוצר שלך, לאהוב את המוצר שלך? וכיצד אפשר לגרום למישהו שחושב שאתה רק טועה, לחשוב שאתה רק צודק? וכיצד אפשר לגרום לאדם לשנות את עמדתו ולשנות את דעתו?
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש 3 נקודות מבט אפשריות, על כל רעיון בעולם. והלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, ב 3 דרכים שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, נקודת מבט של "רק כן". דהיינו, שהאדם חושב שהרעיון המסוים הוא "רק כן" נכון ושכל שאר הרעיונות ששונים ממנו, הם "רק לא" נכונים.
וזה מצב שבו, הלקוח שלך חושב שהוא צריך רק את המוצר שלך, ושרק המוצר שלך טוב עבורו, ושכל שאר המוצרים של המתחרים, הם רק לא טובים עבורו, והם רעים עבורו, ושרק המוצר שלך, הוא המוצר האחד והיחיד שיכול לעזור לו למלא את הצרכים שלו. שזהו כמובן המצב האידיאלי והטוב ביותר האפשרי.
משום, שבו האדם משוכנע שהמוצר שלך, רק אותו הוא צריך, ושאת כל שאר המוצרים המתחרים, לא רק שהוא לא צריך אותם, אלא שהוא צריך להתרחק מהם כמה שיותר. והמצב הזה נקרא, "מוצר מחוייב". שהלקוח מרגיש, שהוא מחוייב להשיג את המוצר שלך.
ויש גם נקודת מבט נוספת מנוגדת והפוכה, שהיא המצב הגרוע ביותר עבורך כמוכר שמנסה לשכנע את הלקוח לרכוש את המוצר שלך ולשכנע את האדם ברעיון שלך, והמצב הזה, הוא כאשר הלקוח מתייחס למוצר שלך, בהתייחסות שנקראת "רק לא". דהיינו, שהלקוח מבחינתו חושב שהוא בטוח בדבר אחד, והוא, שהוא צריך להתרחק מהמוצר שלך כמה שיותר. ושאפילו עדיף לו להישאר בלי שום אלטרנטיבה, העיקר שהוא לא ירכוש ממך את המוצר שלך.
וגם מצבים כאלו קיימים, כגון כאשר הלקוח חווה כעס / שנאה / נקמנות וכיו"ב. שלפעמים במקרים כאלו, הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל "רק לא". שזה מצב, שבו הלקוח מרגיש שמחוייב עבורו, שהוא יהיה בלי המוצר שלך. שאז הלקוח הוא לקוח קשה מאוד ואפילו לקוח עוין.
כך שנקודת המבט הראשונה היא: מחוייב + יש + המוצר שלך. דהיינו, שהלקוח חושב שהוא מחוייב שיהיה לו את המוצר שלך. ונקודת המבט הנגדית שלה היא: מחוייב + אין + המוצר שלך. שהלקוח חושב שהוא מחוייב שלא יהיה לו את המוצר שלך.
ואלו שני הקצוות האפשריים שהלקוח יכול להתייחס אל המוצר שלך. בקצה אחד יש אהבה אין סופית למוצר שלך. שזה נקרא מחוייב + יש + המוצר שלך. שהלקוח מרגיש שהוא רק + כן + רוצה את המוצר שלך. ויש את נקודת המבט הנגדית שהיא הגרועה ביותר עבור המוצר שלך, והיא שהלקוח מרגיש שהוא מחוייב + אין + המוצר שלך. דהיינו, רק + לא + רוצה את המוצר שלך.
ובין הטווח הרגשי הזה של ההתייחסות של הלקוח אל המוצר שלך ואל הרעיון שלך, באמצע יש את כל שאר הטווח. דהיינו, שהלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל מוצר שהוא לא "מחוייב" שכן או שלא, אלא שהוא רק "מוצר אפשרי" שכן או שלא. ושהלקוח לא מתייחס למוצר שלך כאל "רק" כן או רק לא. אלא הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל "גם" כן וגם לא. וזאת בד"כ ההתייחסות הנפוצה ביותר של הלקוח אל המוצר שלך.
וכאן יש לשים לב, שסיכויי המכירה להתבצע גדלים יותר, ככל שהלקוח מתקרב יותר אל התפישה של המוצר שלך, כ: רק + מחוייב + יש + המוצר שלך. ככל שהלקוח בטוח יותר ומשוכנע יותר שהוא צריך וחייב רק את המוצר שלך, כך הסיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר.
וכאן נבאר את הסוד ואת הדרך, כיצד אפשר לגרום לאדם שחושב שהוא "רק לא" רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך, להגיע לנקודת מבט, שממנה הוא יחשוב וירגיש שהוא "רק כן" רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך.
והשיטה לכך היא, באמצעות שימוש מוגדר וברור של מעבר מ"רק לא" ל"רק כן", דרך האפשרות של "גם כן וגם לא". ז"א כדי לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו מ"רק לא רוצה" ל"רק כן רוצה", לשם כך יש לעשות את המעבר בצורה הדרגתית, דרך האפשרות של "גם כן רוצה וגם לא רוצה".
כי כאשר מנסים לגרום לאדם לשנות את עמדתו, מ"רק לא" ל"רק כן", לפעמים, זהו מעבר קיצוני וחד מידי עבור הלקוח ועבור האדם שמנסים לשנות את דעתו. ואם יש התנגדות גדולה ביותר של הלקוח, אפשר לעשות זאת בצורה הדרגתית, באמצעות זה שמשנים את ההתייחסות שלו, מ"רק לא" ל"גם לא" + "גם כן". ואח"כ משם הרבה יותר קל להעביר אותו למצב של "רק כן".
ונחדד, גם אם לא תצליח לגרום ללקוח להתייחס אל המוצר שלך, בהתייחסות של רק כן / חייב שכן, הרי שעדיין, הרבה יותר טוב שהוא יחשוב שגם כן ושאפשרי שכן, יותר מאשר שהוא יחשוב שרק לא ושמחוייב שלא. ונמצא אם כן, כי המעבר מ: "רק לא", ל: "רק כן", תתבצע דרך ה: "גם לא וגם כן".
ולפני שאמשיך להסביר, כיצד בעצם אפשר לגרום למישהו לשנות את דעתו מ"רק לא" ל"גם לא וגם כן", לפני כן נעמיק ונחדד את העניין. שיש הבדל בין "גם לא + גם כן", לבין "גם כן + גם לא".
ז"א שהדרך לעבור מ: "רק לא", ל: "רק כן", היא עוברת דרך: "גם לא" + "גם כן". ואח"כ משם ל: "גם כן" + "גם לא". ואח"כ משם ל: "רק כן". והרעיון הוא, שהלקוח שכרגע חושב ש"רק לא", הרבה יותר קל לשכנע אותו ש"גם לא + גם כן". מאשר לשכנע אותו ש"גם כן + גם לא".
ובפועל זה אומר, שכאשר מנסים לגרום לאדם לחשוב שלא "רק לא", אלא "גם כן", צריך לשים לב לכך, שלא מנסים במכה אחת להכניס את המילה כן ואת המילה רוצה לתוך המחשבה שלו. אלא, קודם כל הופכים את ה"לא רוצה", ל"גם לא רוצה".
ואם נחדד עוד יותר, אז הדרך היא כזאת: "רק לא" >> "גם לא" >> "גם כן" >> "רק כן". כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואח"כ מנסים לגרום לו להבין, שאתה לא רק לא צודק, אלא שאתה גם לא צודק. ואח"כ משם מנסים לגרום לו להבין, שאם אתה גם לא צודק, הרי שאתה ממילא גם כן צודק. ואח"כ, כאשר הלקוח רואה שאתה גם כן צודק, משם מנסים לגרום לו להבין, שאתה רק צודק, ושהוא רק רוצה את המוצר שלך.
כי הרבה יותר קל לאדם להזדהות עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את המוצר שלך, זה מאוד קשה. ואת זה עושים בצורה הדרגתית כנ"ל. על ידי זה שגורמים לו להבין, שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא שהוא גם לא רוצה את המוצר שלך...
המאמר מאת מאמן אימון אישי / עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמן אימון אישי, הזדהות רצונית, לא טובים, החשובים ביותר, משמעות, אפשרויות, החלפת דעות, אהבה, להתבונן, לקוח קשה ועוד ...