צורות הצוואה-
פרק השלישי, סימן א' לחוק הירושה, קובע מהן הצורות לפיהן ניתן לערוך צוואה כדין.
א. צוואה בכתב יד
סעיף 19 לחוק קובע כי ניתן לערוך צוואה בכתב יד, היינו, המצווה יכתוב את צוואתו בכתב ידו, צוואה אשר תישא תאריך כתוב בכתב ידו של המצווה ותיחתם על ידו.
ב. צוואה בעדים
סעיף 20 לחוק קובע כי ניתן לערוך צוואה בעדים, היינו, צוואה בעדים תהא צוואה בכתב, אשר תישא תאריך חתימת הצוואה, תיחתם על ידי המצווה, וזאת בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו. אותם עדים יאשרו במעמד אישור הצוואה, בחתימת ידם על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר וחתם כאמור.
ג. צוואה בפני רשות
סעיף 22 לחוק קובע כי המצווה ראשי להגיש צוואתו לגופים המוגדרים בחוק כ"רשות" או ע"י אמירת דברי הצוואה בעל פה בפני הרשות.
רשות לעניין זה הינה: שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה , חבר של בית-דין דתי או נוטריון.
דברי הצוואה כפי אשר נרשמו ע"י הרשות, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר כי זוהי צוואתו, והרשות תאשר על פני הצוואה כי זו נקראה וכי שהמצווה הצהיר כאמור.
צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה, כי המצווה עשה את הצוואה ושזו נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה.
ד. צוואה בעל פה
סעיף 23 לחוק קובע כי ניתן לערוך צוואה בעל פה, כאשר אדם הינו שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.
דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
המאמר נכתב ע"י משרד עורכי הדין - רז-רוסו