האם ראוי לחקוק נגד כפרות בתרנגולים ?

האם ראוי לחקוק חוק נגד כפרות בתרנגולים ?

ולא מצד אירגוני בעלי חיים אלא מצד העבירות העמי הארצות שעושים כרצונםבכל מקום את השחיטה ללא פיקוח אמיתי של מביני דבר !

אומנם זהו מנהג עתיק בעם ישראל, אבל היות הרבנים הגדולים מדורי דורות צעקו על כך, וכתבו הרבה בהלכה נגד, והיום הרבה מאד מהשוחטים אינם הגונים למרות כל הטפסים האישורים שהם מקבלים מהעיריה, בכל זאת הצער בעלי חיים, ובעיות השחיטה ועוד בעיות הלכתיות של טריפה מים ומזון החום והמתנה של שעות וימים בארגזים סגורים

ובאמת מי משגיח על כך ? פקחי העיריה שאינם מבינים ואין זה עניינם ומתפקידם לשמור על צער בעלי חיים ? אמת ונכון כל מי שעושה כפרות צריך לחתום ולקבל אישור וטרינה - אבל מי משגיח מי מפקח על כל זאת ?

וכל זאת נגד ההלכה ורוח היהדות והרבנים שבדורינו ומדורות קודמים - ויש בהם לפי ההלכה צער בעלי חיים - שהם קיטרוג ונזק רוחני לעם ישראל - הפך העת רצון של ימי הסליחות והרחמים שיש בימים אלו, נמצא שיצא שכרם בהפסדם ! לקריאה מלאה על דעת חסידי ברסלב בעניין בקישורית פדיון כפרות

כוונה ע''ד הסוד קודם עשיית פדיון כפרות

ואשר הריחו בסוד ה' יכין להם לכוין בשחיטת הגבר לגב''ר אשר דרכו נסתרה, סודכלי גב''ר על אשה נוקבא קדישא דז''א היסוד בה להטות משפט גב''ר אל החסד ואל הרחמיםדומה בדומה לשעיר המשתלח ביום הכפורים, אלא שבשעיר אשר שעירים ירקדו שם נשחט למתקדיני מלכות דינא דמלכותא דינא קשיא אבל שחיטת הגבר למתק גבורת היסוד בה דינא רפיא,ועל כן לא שוו בשיעוריהן שזה נדחה לחוץ והגבר אחר שנשחט הוא נשאר בקדושה ולא יצאהחוצה כמו שמבואר בדברי הרב שמטעם זה צריך להיות באשמורת הבקר כי אז חוט של חסדגובר בעולם והמה מתמתקים.

תפלה ע''ד הסוד קודם עשיית פדיון כפרות

ואנכי תקנתי נוסח תפילה כוללת הכוונה להוציאה בפה, לשם יחוד קודשא בריך הואושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י''ה בו''ה ביחודא שלים בשם כלישראל הנה אנכי בא לעשות כפרה זו לתקן את שורשה במקום עליון, ויהי רצון מלפניך ה'אלהינו ואלהי אבותינו שתהא שעה זו אשר חוט חסדך גובר בעולם עת רצון ורחמים, ובכחסגולת שחיטת גבר זה יומתקו חמש גבורות יסוד גב''ר בעלמ''א נוקבא קדישא דז''אבחינתינו אשר בו דרך מעבר נשמתנו, ואתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועדותבנה בית המקדש במהרה בימינו ושם נעשה לפניך משפט שעיר המשתלח להמתיק תוקפהוגבורתה של המלכות, יראו עינינו וישמח לבנו, יהיו לרצון וכו'.

טעם אמירת פסוקויהי נועם קודם עשיית פדיון כפרות

ומתוך כל זה יתבאר לך כי אין הכוונה ליתן אותו לעניים אלא מצוותו נעשהבשחיטה לבד למתק המקום הזה כאמור, ואף הבלתי באים בסוד ה' יאותה להם לעשותה ויצרפומחשבתם עם היודעים והמכוונים כל כוונת הכפרה ומה נעשה בה, ובפה מלא יאמרו ויהי נועםה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו כאשר הודעתיך פעמיםרבות בשם הזוהר.