קִבּוּצִים, מוֹשָׁבִים – מִסּוּי, מַס שִׁתּוּפִי לְהַבְדִּיל מִמַּס פֶּרְסוֹנָלִי
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שׁוּמַת הַקִּבּוּץ – מִסּוּי הַקִּבּוּץ וְהַמּוֹשָׁב הַשִּׁתּוּפִי
מוּנָחִים:
מִיסּוּי
מִיסּוּי – הטלת תשלומי חובה על פרטים וארגונים על ידי הממשלה או על ידי רשויות מקומיות אשר הינם סך המשאבים אותם נוטלת הממשלה מהציבור.
תשלום לשלטונות הנגבה מתושבים ומאזרחים לצורך מימון פעולות השלטון.
מִסִּים הינם תשלומי חובה על פי חוק, אותם גובה, בכפייה, רשות ציבורית (ממשלה, עירייה או רשות מקומית), לצורך מימון פעילותם. השלטון במדינה גובה מאזרחים ומתושבים מסים לפי חוק, שלא בעבור שירות מוגדר אשר ניתן למשלם המס.
קִבּוּץ
קִבּוּץ הינו צורת התיישבות שיתופית של אנשים בעלי חזון אידיאולוגי דומה, אשר נבנה במקור על עקרונות של שיתוף כלכלי ושוויון בין חברי המשק. הקיבוץ הינו אגודה להתיישבות, המאורגנת על יסודות של בעלות החברים בקניין, בעבודה עצמית, שוויון, שיתוף בייצור בצריכה ובחינוך. הקיבוץ הינו התאגדות המקיימת בין חבריה, בעלות משותפת על הרכוש, צריכה משותפת ויוצרת מארג חברתי וחינוכי משותף ושווה בין חברי המשק.
מוֹשָׁב
מוֹשָׁב עוֹבְדִים, הינו צורת התיישבות כפרית המאגדת קבוצה של תושבים (לרוב חקלאים) במסגרת כלכלית משותפת. המשפחה מהווה במושב יחידה כלכלית עצמאית הפועלת במסגרת כללי עזרה הדדית. המשתתפים במסגרת המושבית מכונים חברים. חברי המושב מאוגדים באגודה שיתופית. לכל חבר מושב מוקצית חלקת קרקע, אשר במרבית המקרים משמשת לחקלאות ומכונה בשם "נחלה".
מוֹשָׁב שִׁתּוּפִי הינו צורת התיישבות שהינה בין קיבוץ לבין מושב עובדים. אדמות המושב השיתופי, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש האגודה המשותפת ושייכים לכלל חברי המושב השיתופי. העבודה מתבצעת על פי סידור מרכזי ולכל משפחה ניתן "תקציב" לקיום היחידה המשפחתית על פי גודלה וצרכיה. בניגוד לקיבוץ, (בדומה למושב העובדים), אין במושב השיתופי חדר אוכל משותף ולינה משותפת, לכל משפחה חלקת אדמה פרטית עליה בנוי בית המגורים, וחשבון בנק פרטי, בו היא מנהלת את ענייניה כפי שהיא חפצה.
הַכְנָסָה
סכום כסף עבור עבודה, מתנה, מלגה ועוד. הכנסה הינה זרם הכספים המועברים לגורם כלשהו בתקופה נתונה, בתמורה עבור:
עבודה שבוצעה (שכר, משכורת);
דמי שירות שניתן (שכר טרחה, רווחים);
בעלות על נכסים (שכר דירה, ריבית, דיבידנדים);
לעתים תקבולים בלא תמורה ישירה (מתנות, מענקים, ירושות, קצבאות, מסים). סכום הכסף או שווה כסף אשר נתקבל בתקופת חשבון מסוימת, בגין פעילות כלכלית כלשהי. השימוש במושג הכנסה מופיע לעיתים כמונח המתאר פדיון, או מחזור ולעיתים במשמעות רווח.
שִׁיטַּת מַס שִׁיתּוּפִית
שיטת מס המבוססת על שני שלבים, בו מחושבת ההכנסה החייבת של קיבוץ או מושב שיתופי כישות עצמאית.
בשלב ראשון:
ההכנסה החייבת של הקיבוץ מחושבת כישות עצמאית ככל חבר בני אדם אחר. הכנסה זו כוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים הקיימים בקיבוץ, לרבות הכנסות חברים העובדים מחוץ למשק ובצירוף שוויה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים, לאחר שזו נדרשה כהוצאה בדוח רווח והפסד.
בשלב השני:
ההכנסה החייבת של הקיבוץ, מחולקת באופן רעיוני בין חברי הקיבוץ, ועל כל חלק של הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס החלים על יחידים. הטבות המס המוענקות בדרך של נקודות זיכוי, זיכויים וניכויים אישיים מפחיתות את סכום המס החל על כל חבר. חובת תשלום המס מוטלת על הקיבוץ עצמו, שהינו הנישום המחויב במס בשל הכנסותיו והכנסות חבריו השיתופיות.
כיום בקיבוצים ובמושבים השיתופיים, סוכמים את הכנסות כלל החברים ומחלקים במספר החברים. כתוצאה מכך נוצר לכאורה מצב, בו חברים שעובדים ומשלמים מיסים מסבסדים את החברים שלא עובדים והמס השולי של אדם עם שכר גבוה נמוך מאד והוא אינו משלם את המס המוטל עליו אישית לפי מעמדו (נשוי, רווק, גרוש, עם ילדים, זיכויים וניכויים אישיים ועוד), ככל אדם בישראל.
עד ליום 31 בדצמבר 2016, חברי הקיבוץ המשתכרים שכר אישי ישלמו מס מופחת, מכיוון שנקודות הזיכוי נחלקו תוך שיתוף רווחים גבוהים ונמוכים בקרב כל עובדי הקיבוץ אלו שעובדים ואלה שאינם עובדים. עקב שיטת המס השיתופית החלה כיום, בעלי השכר הגבוה משלמים מס מופחת.
הסבר תמציתי למס השיתופי – כיצד מתבצע החישוב והחזר המס, הלכה למעשה:
דורשים מכל החברים העובדים מחוץ למשק אשר משלמים מיסים, את טופסי 106 (ריכוז ההכנסות והמיסים השנתיים). מצרפים את הכנסות החברים ששילמו מס לחברים שאינם עובדים, או חברים שהינם נכים, פנסיונרים, סטודנטים ומובטלים שאינם עובדים.
בדרך כלל, נוצר מצב בו הקיבוץ/המושב השיתופי, חייב פחות מס, מהמס ששולם במהלך השנה, זאת בעקבות חלוקת ההכנסות לכל החברים שצורפו, הן אלו שעובדים והן אלו שאינם עובדים. או אז, פונים לרשות המיסים לקבלת החזר מס אשר שילמו העובדים בעלי המס הגבוה כנגד העובדים אשר אינם חייבים במס שהכנסתם נמוכה או שלא עבדו כלל.
מיום 1 בינואר 2017, אמור האוצר למסות את הקיבוצים, בשיטה חדשה – שיטת המס האישי. כל עובד של הקיבוץ ימוסה על פי הכנסתו האישית כך שמעמדם של חברי הקיבוץ יהיה זהה למעמדם של כלל אזרחי מדינת ישראל.
שִׁיטַּת מַס פֶּרְסוֹנָלִית (אִישִׁית)
שיטת מס המבוססת על מס הכנסה המוטל על יחידים, להבדיל ממס חברות. סכום המס שיחיד חייב נקבע על סמך התשובה לשלוש שאלות: הראשונה, מהן ההכנסות המשמשות בסיס למס; השנייה, מהן ההכנסות החייבות במס; והשלישית, מהם שיעורי המס המוטלים על ההכנסות החייבות במס. בישראל המס על יחיד חל על הכנסה מיגיעה אישית ושלא מיגיעה. לגבי יחיד המס הוא פרוגרסיבי (נטל המס עולה על פי מדרגות מס, ככל שהשכר עולה). מההכנסה החייבת במס של יחיד ניתן לנכות זיכויים אישיים וזיכויים עבור בני משפחה התלויים במפרנס, וכן – בגבולות מסוימות – תשלומים למטרות שונות, שעוגנו בחקיקה.
מַהוּת וְצוּרַת הַמִּסּוּי שֶׁל הַקִּבּוּץ וְהַמּוֹשָׁב הַשִּׁתּוּפִי
בקיבוץ מתנהלות פעולות כלכליות רבות כגון: עבודה בקרקע כפלחה, שדה מטע וכרם לשם אספקת מוצרי חקלאות. כמו כן קיים מפעל יצרני המוכר מוצרים ושירותים לגורמי חוץ. בנוסף מספק הקיבוץ את צורכי מחייתם של החברים, וכן שירותי חינוך, בריאות ותרבות לקהילה במשק. הקיבוץ מעסיק, לצד חבריו, גם שכירים ומתנדבים. כמו כן, יש חברי קיבוץ אשר עובדים מחוץ לקיבוץ – משרתים בצבא, נמצאים בשליחות או בשנת חופשה.
לקיבוצים ולמושבים השיתופיים קיימת מערכת כללי מיסוי המתאימה להם בלבד.
ההתייחסות המיוחדת אל הקיבוצים באה לידי ביטוי בפקודת מס הכנסה (להלן תיקרא: "הפקודה") בסעיפים 54 עד 58א. הקובעים את מהות וצורת המיסוי בקיבוץ כדלהלן:
פרק שני: גופים שיתופיים
סימן א': קיבוצים
הגדרות
54. (א) בסימן זה –
"קיבוץ" - קיבוץ או קבוצה המאוגדים כאגודה שיתופית על פי התקנות לדוגמה שאושרו על ידי רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג;
"חבר", לגבי קיבוץ - יחיד שהיה חבר באותו קיבוץ בגמר שנת המס.
(ב) אין הוראות סימן זה באות לגרוע מהוראות סעיף 9(2).
שומת קיבוץ
55. שומתם של קיבוץ ושל כל חבריו תיעשה, על אף האמור בפקודה זו, לפי הוראות הסעיפים 56-60.
ההכנסה החייבת
56. שווייה של אספקת המחיה שנתן קיבוץ, מכוח החברות, לחבריו ולבני זוגם ולילדיהם שאינם חברים יראו כחלק מהכנסתו החייבת של הקיבוץ ולא כהכנסת החברים.
המס
57. (א) קיבוץ ישלם מס בסכום השווה לסך כל המס שחבריו היו חייבים לשלם, אילו הייתה כל הכנסתו החייבת מתחלקת ביניהם בחלקים שווים והיתה הכנסתם היחידה החייבת; ולעניין זה יחולו סעיפים 34 עד 46א ו-47 והוראות הפרק השלישי לחלק ד', למעט סעיף 66 שבו, בהתאם להרכב המשפחות של חברי הקיבוץ. ואולם לעניין התרת ניכויים על פי סעיף 47 לא תובא בחשבון הכנסה של החבר מחוץ לקיבוץ שבעדה הוא זכאי לתגמולים, למענק או לקצבה.
(ב) (1) לצורך חישוב המס שחייב בו קיבוץ, רשאי הקיבוץ לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על הכנסתו החייבת לאחר שחולקה בין חבריו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) עיקר עבודתם של שני בני הזוג חברי הקיבוץ הוא בעבודה מזכה;
(ב) עבודתו של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה לקיבוץ;
(ג) הקיבוץ ערך רישום מדויק לגבי עבודתם של כל חברי הקיבוץ, הן במסגרת הקיבוץ והן מחוצה לו;
לעניין פסקה זו יראו כהכנסה חייבת שבשלה רשאי הקיבוץ לתבוע חישוב נפרד, את הכנסתו החייבת של הקיבוץ, כפי שחושבה לעניין סעיף קטן (א), בהפחתת הכנסה חייבת שאינה הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2);
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 66(ג), יחולו לגבי החישוב הנפרד;
(2א) על הכנסה שלגביה נתבע חישוב נפרד כאמור בסעיף קטן זה, לא יחולו הוראות סעיפים 38 ו-39;
(3) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ותיאומים נוספים לרבות לעניין ההכנסה החייבת שבשלה רשאי הקיבוץ לתבוע חישוב נפרד, לעניין החלת הוראות סעיף 66(ג), ובכלל זה יהא רשאי לקבוע סוגי עובדים אשר יראו בהם כמי שעבדו בעבודה מזכה, והכל בתנאים שיקבע;
בסעיף זה –
"עבודה מזכה" – עבודה בענף המניב לקיבוץ, במישרין או בעקיפין, הכנסה לפי סעיף 2(1) או עבודה שבשלה משולמת הכנסה לפי סעיף 2(2), והכל ובלבד שאינה עבודה במתן אספקת המחיה לחברי הקיבוץ, במישרין או בעקיפין;
"קיבוץ" – כהגדרתו בסעיף 54.
נקודות זיכוי בעד ילדים
58. קיבוץ יהא זכאי לנקודות הזיכוי שהיו חבריו זכאים להם לפי סעיף 38 אילו הייתה כלכלת ילדיהם עליהם.
קרן השתלמות לחבר קיבוץ
58א. (א) בחישוב ההכנסה החייבת של קיבוץ יותרו בניכוי סכומים ששילם הקיבוץ לקרנות השתלמות לחברי הקיבוץ המתנהלות על שם חברי הקיבוץ, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל-2.5% מהכנסתו הקובעת של הקיבוץ; הסכומים כאמור לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת של הקיבוץ.
(ב) יראו סכומים ששולמו לחבר קיבוץ מקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כאמור בסעיף קטן (א), כהכנסה לעניין סימן זה במועד קבלתם, ויחולו הוראות סעיף 9(16א), בשינויים המחויבים, כאילו היה חבר הקיבוץ עובד.
(ג) לעניין סעיף זה –
"הכנסה קובעת" - ההכנסה החייבת של הקיבוץ לפני הניכוי לפי סעיף קטן (א) ועד לסכום השווה ל-156,000 ש"ח בשנה, מוכפל במספר חברי הקיבוץ שעבורם משלם הקיבוץ לקרן השתלמות לחברי קיבוץ;
"חבר קיבוץ" - חבר כהגדרתו בסעיף 54, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאים אלה:
(1) מלאו לו 21 שנים, וטרם מלאו לו 70 שנים, בשנת המס;
(2) לא מופקדים עבורו סכומים בקרן השתלמות בנוסף לסכומים כאמור בסעיף קטן (א);
(3) עובד בקיבוץ או מטעמו באופן סדיר וקבוע;
"קרן השתלמות לחברי קיבוץ" – קרן השתלמות המיועדת לחברי קיבוץ.
מן האמור עולה כי קיימות הוראות מיוחדות לגבי מיסוי הקיבוץ. בשל המורכבות בקביעת הכנסת הקיבוץ ובשל ההוראות המיוחדות בפקודה ביחס למיסוי הקיבוץ, קבעה הנציבות הוראות מיוחדות הבאות לעזור ביישום הוראות החוק.
סעיפים 54 – 58א. עוסקים בחישוב המס בקיבוץ כדלהלן:
חישוב המס נעשה בשני שלבים -
(א) בשלב הראשון יש לקבוע את הכנסת הקיבוץ כישות משפטית עצמאית, כפי שהדבר נעשה לגבי כל חברה. הכנסות הקיבוץ - (מחקלאות, מתעשייה ומשירותים) באות לידי ביטוי בדו"חות הכספיים שעל הקיבוץ להגיש לפקיד-השומה (בעיקר במאזן, בחשבון רווח-והפסד ובדו"ח התאמה לצורכי מס). בנוסף, על הקיבוץ לכלול בהכנסותיו שני מקורות הכנסה נוספים:
(1) הכנסה של חבר קיבוץ מהשתכרות או רווח ממקור מחוץ לקיבוץ, פרט להכנסות ממקור פסיבי - שהחבר מדווח עליהן בנפרד.
(2) הכנסות בגין שווי אספקת מחיה, שהקיבוץ נותן לחבריו במשך שנת-המס.
ההתייחסות המיוחדת אל המושבים השיתופיים אשר הוכיחו זיקה חזקה לזו של הקיבוצים באה לידי ביטוי בסעיף 61 לפקודה הקובע את מהות וצורת המיסוי במושב השיתופי כדלהלן:
מושבים שיתופיים וכדומה
61. המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, להורות, כי הוראות סימן א' יופעלו לגבי שומתם של מושבים שיתופיים או של אגודות שיתופיות אחרות להתיישבות חקלאית ושל חבריהן, אם הוכח להנחת דעתו שדרכי הנהלת העסקים באגודות האמורות דומות באפיין לאלה הנהוגות בקיבוץ.
שיטת המס בקיבוצים ובמושבים השיתופיים
שיטת המיסוי בקיבוץ ובמושב השיתופי נקראת שיטת מיצוע המס השמורה לקיבוץ או למושב השיתופי הוותיק, הישן והמסורתי. חבות המס של הקיבוץ מחושבת בהתאם לחבות המס של כלל חבריו, אשר להם חולקה הכנסת הקיבוץ, בחלקים שווים בין כלל חבריו. שיטת המיצוע מאפשרת למצות את שיטת המיסוי הפרוגרסיבית הכוללת מדרגות וזיכוי מס של כלל חברי הקיבוץ או המושב השיתופי.
במידה והקיבוץ או המושב השיתופי היה מוגדר לצורכי מס כחבר בני אדם או שותפות, היו חלים עליו כללי המיסוי המתאימים לחברה או שותפות. להבדיל ממיסוי כקיבוץ המאפשר את שיטת המיצוע, מיסוי כחברה או כשותפות היה קובע חבות מס גבוהה בהרבה במרבית המקרים והייתה מכניסה לחבות מס קיבוצים ומושבים שיתופיים רבים הנאבקים על קיומם ואשר אינם משלמים מס הכנסה. היינו, במקרה והקיבוץ או המושב השיתופי היה נחשב כחברה, סעיפי הפקודה הרלוונטיים לגבי הקיבוץ או המושב השיתופי הקיימים כיום, לא היו חלים עליהם, היינו שיטת מיצוע ההכנסות לפי שיעורי המס של כלל חברי הקיבוץ לא הייתה חלה והמס היה גבוה במיוחד יחסית למצב הקיים.
שר האוצר כחלון מעוניין לשנות את שיטת המיצוע הקיימת בקיבוצים ובמושבים השיתופיים המבוססת על חבות המס השיתופי ולהפוך את החבות במס לפרסונלי ככל אזרחים בישראל. כוונתו היא שהקיבוצים והמושבים השיתופיים הדואגים לדרוש ולקבל בכל סוף שנה החזרי מס ישלמו כחצי מיליארד תוספת מס (מס הכנסה וביטוח לאומי) בשונה מכל שנה קודמת. הרעיון השיתופי בקיבוצים ובמושבים השיתופיים פשט את הרגל. רובם הפכו לעסק לכל דבר ועניין המשתמש בהטבות מס אשר אינם מגיעות להם. כך, למשל, פועלת השיטה: השכר שמקבלים חברי הקיבוץ אשר עובדים מחוץ לקיבוץ נכנס למערכת הנהלת חשבונות של הקיבוץ. הקיבוץ מנכה את החוב החודשי הנקרא בדרך כלל: "מס איזון", לחבר (אשר קיבל את שכרו מחוץ לקיבוץ), ומעביר לחבר את יתרת השכר ללא מס. בתום השנה מגיש הקיבוץ דו"ח אחד שיתופי כולל למס הכנסה, לכלל חברי המשק, כאשר הקיבוץ מציג כי שולם מס גבוה מהמס אשר היה אמור לשלם. מכאן הוא פונה לרשות המיסים לקבלת החזר מס בשל עודפי המס ששולמו באופן יחסי.
היקף גביית המסים לשנת 2014 מכל 320 הקיבוצים השיתופיים והמושבים השיתופיים עומד על סך של כ-120 מיליון שקל בלבד. מדובר בהכנסת מס של כ-375 אלף שקל בממוצע לקיבוץ או מושב שיתופי אשר לכל הדעות הינה בלתי הגיונית.
לסיכום:
חברי הקיבוץ או המושב השיתופי אשר אינם עובדים או חברים מבוגרים אשר משתכרים מחולקים לאיגום של כלל חברי המשק. חברים המשתכרים סכום גבוה ואמורים לשלם מס גבוה נהנים מהשיתופיות (של כלל החברים אשר אינם עובדים או מבוגרים אשר אינם משתכרים) ומקטינים את חבות המס האמורה לחול עליהם כבעלי שכר גבוה. צורת הגשת המס היא לכלל חברי הקיבוץ והוא מתחלק בין כולם. המס היחסי המתקבל הופך לנמוך יותר מאחר ומתבצעת חלוקת מס בשיטת המיצוע. כיצד זה מתבצע:
בשלב הראשון מחושבת ההכנסה של הקיבוץ, הכוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים בקיבוץ והכנסות חברים העובדים מחוץ למשק, אשר אליהן מצרפים כהוצאה בדוח רווח וההפסד את שווייה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים.
בשלב השני מחולקת ההכנסה החייבת של הקיבוץ באופן רעיוני שווה בשווה בין כל חברי הקיבוץ, ועל כל חלק של הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס, זיכויים וניכויים אישיים, המפחיתים את סכום המס על כל חבר.
כאמור, גם בקיבוץ שיש בו הרבה אנשים שאינם עובדים השתמשו בנקודות זיכוי שלהם כדי להפחית את חבות המס של הקיבוץ. כך נוצרו, לעתים, עודפי זיכויים ולמעשה הקיבוץ לא שילם כלל מס.
כך נהנה הקיבוץ מהטבות המס המוענקות בדרך של נקודות זיכוי במס בשל הכנסותיו ובשל הכנסות חבריו בשל הַמַס הַשִׁיתּוּפִי הנמוך, לְהַבְדִּיל מִן הַמַּס הַפֶּרְסוֹנָלִי הגבוה המוטל על כל אזרחי ותושבי מדינת ישראל.
על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:
קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,
פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net
בנושאים אלה ועוד ראה מאמרי: ד"ר איתמר כוכבי
1. הַכְנָסָה מְעֵסֶק, מִסּוּי
2. מִשְׁלַח יָד כְּהַכְנָסָה, מִסּוּי
3. הַכְנָסָה מְעֲבוֹדָה, מִיסּוּי
4. שְׂכַר דִּירָה, מִסּוּי
5. דִּירוֹת נוֹפֵשׁ וְדִירוֹת לְהַשְׂכַּרֶָה לִטְווח קָצָר, מִיסּוּי
6. דִּיּוּנֵי שׁוּמָהּ
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-23 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-25 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net