מהו עיקול, כיצד הוא מבוצע, מה ההבדל בין עיקול ברישום למימוש העיקול? האם ניתן לעקל נכס טרם הגשת התביעה, מה ההבדל בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול בבית המשפט? כיצד מטילים עיקול? מהם דרישות הסף להטלת עיקול בבית משפט?
כיצד מוגדר עיקול?
עיקול הוא מעין "הקפאה" של רכוש הן זה הנמצא בידי החייב או זה הנמצא בידיו של צד שלישי המחזיק את הנכס בשביל החייב או ע"י רישום ה"הקפאה" של אותו נכס במאגר בו הוא רשום. זוהי ההגדרה הכללית של עיקול, הנקרא גם עיקול ברישום.
העיקול הנו שלב פרוצדורלי, הנועד כאמור להקפיא את נכסי החייב או זה שאמור להיות חייב בעתיד ע"פ תביעה או דרישה וכו'.
בשלב השנילאחר שהעיקול נרשם ו"הוקפא" אותו נכס, לרוב – יש לגרום לכך שאותו רישום/אותה הקפאה, יהפכו ליכולת המאפשרת לאותו גורם שביקש את ההקפאה, לממש את העיקול ולהפוך אותו לכסף נזיל אשר יועבר לגורם שהטיל את העיקול.
עיקול יכול להתבצע כאמור אצל גורמים שונים המנהלים מאגר נתונים, צדדים שלישיים המחזיקים נכסים עבור גורמים שונים, אצל החייב עצמו וכו'.
דוגמאות לעיקול ברישום:
א. עיקול בהליך הוצאה לפועל: בהליך של הוצאה לפועל ניתן להטיל מספר עיקולים כגון:
ב. עיקול נכסים כגון קרנות השתלמות, קופות גמל, עיקול חשבונות בנק, עיקול רכב, וכו’.
ג. עיקול מיטלטלין הנמצאים ברשותו של החייב.
ד. עיקול משכורת אצל המעביד.
ה. עיקול מקרקעין כגון דירה או מגרש הנמצאים בבעלותו של החייב.
כאמור עיקולים אלו מבוצעים ברישום ולאחר מכן יכול בעל החוב להגיש בקשה למימוש העיקול.
מדוע העיקול מופרד לשני השלבים של עיקול ברישום לבין מימוש העיקול:
עיקול ברישום נועד קודם לכל על מנת למנוע מהחייב להבריח את אותו נכס,דהיינו למסרו במתנה, למכרו, לשעבדו במשכנתא, לפרוע אותו אם מדובר בתכנית חיסכון או בקופת גמל וכו’. לפיכך, משנרשם העיקול, אותו חייב או אותו גוף אשר אצלו נרשם העיקול – מנוע מלבצע דיספוזיציה (שינוי) באותו נכס – דבר אשר יאפשר בסופו של דבר לנושה לממש את העיקול – ככל שתקבע כך הערכאה שהעניקה את צו העיקול.
דוגמאות להטלת עיקול והגשת בקשה למימושו:
- דוגמא ראשונה: הלוואתי לאדם מסויים סכום כסףאשר לא הוחזר על ידו. הגשתי תביעה בבית המשפט וזכיתי בתביעה שהגשתי כנגדו. אותואדם טרם פרע את החוב, ופניתי לפתיחת תיק הוצל"פ. גם לאחר שנמסרה לחייבהאזהרה מההוצאה לפועל, לא פרע את החוב. עתה עומדת בפני האפשרות לפנותלהוצאה לפועל בבקשה לעיקול. ניתן לעקל את חשבון הבנק של החייב, את קרנותההשתלמות שבבעלותו, קופות גמל, נכס מקרקעין, נכסי מיטלטלין בדירתו ואף ניתן להטיל עיקול על משכורתו של החייב.
כאמור העיקול יתבצע בשלב ראשון באמצעותרישום אותו נכס כמעוקל, ורק כאשר יבקש הנושה את מימושו של העיקול, יכול רשםהוצאה לפועל לאשר את הבקשה למימוש העיקול דהיינו לאשר את מכירת הנכס המעוקלוהעברת התמורה על פי סכום החוב בתיק אל הנושה – אם כי מדובר בפרוצדורה שונהבמקצת בין עיקול נכס זה או אחר כגון עיקול משכורת לעומת עיקול דירת מגוריםועיקול בנק.
- דוגמא שניה: התגלע סכסוך ביני לבין שותף שליבנכס משותף מסויים (לרבות בהליכי גירושין בין בני זוג) והנני מעוניין בחלוקתרכוש ביני ובין אותו שותף. ניתן להגיש בקשה לעיקול אותו נכס או בקשה להימנעותמעשיית דיספוזיציה באותו נכס, וזאת על מנת שהשותף השני לא יבצע מהלכים בחלקו בנכס,כגון מכירתו, שעיבודו וכו’. כאמור רישום העיקול יהיה ברישום בלבד ורק בסיוםההליך המשפטי או במהלכו יחליט ביהמ"ש אם אותו עיקול ימומש בדרך זו או אחרת.
- דוגמא שלישית: במקרה בו הלוואתי כסף לאתםוהכסף לא הוחזר, זכיתי בתביעה כנגדו, נפתח תיק הוצאה לפועל וביקשתי לעקל את המיטלטליןשל החייב. במקרה כזה יבקרו אנשי ההוצאה לפועל את ביתו של החייב ויבצעו רישוםשל המיטלטלין בביתו – דבר אשר ימנע מהחייב להבריח את אותו רכוש שנרשם. לפיכך,אם יבקש הנושה לממש את העיקול ותשולם האגרה המתאימה, יוצאו המיטלטלים שנרשמו מחזקתושל החייב וימכרו (בכפוף לסייגים בחוק). התמורה שתתקבל עבור מכירתמיטלטלין אלו תועבר אל הנושה אשר ביקש את מימוש העיקול (גם בסייגים מסויימים(.
- דוגמא רביעית: רכשתי דירה, אך התברר כי לאחרחתימת ההסכם, אותה דירה נמכרה לאדם נוסף ואני חושש כי האדם השני יקדים אותיויעביר את הדירה על שמו. במקרה זה באפשרותי לפנות לביהמ"ש על מנת להטיל עיקולהן על נכסי אותו אדם אשר מכר לי את הדירה והן על הדירה עצמה, על מנת שלאתתבצע באותה דירה דיספוזיציה עד להכרעה בעניין הבעלות ועל מנת שכאשר יינתןפסק הדין לא יהא קושי בגביית החוב או שלא יגרם נזק אשר לא יאפשר את החזרתהמצב לקדמותו. לדוגמא, אם הדירה תועבר לאדם השני שרכש את הדירה וזה ימכוראותה לאדם אחר, הרי שלא יהא אפשר להחזיר את המצב לקדמותו ויווצר מצב אבסורדי.
- דוגמא חמישית: רכשתי דירה מקבלן אולם במהלךבנייתה של הדירה טרם העברתה אלי, נקלע הקבלן לחובות וצדדים שלישיים מעונייניםלהבטיח את חובם של הקבלן כלפיהם, יכולים אלו לנסות להטיל עיקול על הדירהבניסיון להבטיח את מהלכיהם המשפטיים כנגד הקבלן.
ההבדל בין עיקול נכס בהוצאה לפועל לבין עיקול נכס בבית המשפט:
בבית משפט העיקול יתבצע לרוב על ידי אדם או גוף הטוען לזכות מסויימת בנכס של הצד השני או כדי להבטיח את ביצוע פסה"ד לכשיינתן. לפיכך, לרוב הטלת העיקול תתבצע כצעד של הקפאת הנכס על מנת שבמקרה של זכיה בתביעה, לא יוכל הנתבע להבריח את הנכס – והתובע יוכל לממש את הנכס המעוקל ולגבות את סכום התביעה.
זאת כאשר, בהוצאה לפועל מבוצעים הליכי גביה ואכיפה, ופעולות העיקול מבוצעות לרוב בגוף זה על מנת לממש בפועל כספים או זכויות שבבעלות החייב וזאת כבר מתוקף פסק דין שניתן ו/או מתוקף עילה שיטרית (חזרת המחאה) וכו'.
האם ניתן להטיל עיקול טרם הגשת תביעה?
ניתן לעקל נכס מסויים בבית המשפט אף עוד טרם הוגשה התביעה ועוד טרם התבררה חבותו של הנתבע!
נניח שאדם חייב לי כספים, אולם אני חושש כי אם אפנה בתביעה לביהמ"ש, יבחין הנתבע בכך (שכן יתקבל לידיו זימונו לדין וחיובו להגשת כתב הגנה, ויבריח את נכסיו על מנת שלא אוכל לממש את ביצוע פסק הדין שיינתן לטובתי.
מה עושים במקרה כזה?ניתן להגיש לביהמ"ש במצבים מסויימים בקשה לעיקול זמני של נכסי הנתבע במעמד צד אחד ואף ללא ידיעתו של הנתבע!. דהיינו, להטיל צו עיקול זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע, וזאת בניגוד לבקשה לגביית חוב בגין תיק פתוח המוגשת בהוצאה לפועל – בה אינני צריך לשכנע בגין הצורך בהטלת העיקול. בקשת עיקול במעמד צד אחד בבית המשפט תוגש ללא ידיעת הנתבע ותתברר ללא נוכחות הנתבע – ורק אם ישוכנע ביהמ"ש כי התקיימו התנאים להטלת העיקול הזמני במעמד צד אחד, יינתן צו העיקול ואני אהיה רשאי לרשום עיקול זה במרשמים הרלוונטיים כפי שיקבע ביהמ"ש בצו שינתן - ככל שינתן.
האם ישנם תנאים בסיסיים הנדרשים להטלת צו עיקול זמני: בבית המשפט?
בד"כ נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ"ש ראיות לכאורה להוכחת התביעה, סיכויים טובים לכך שהתביעה תתקבל, וראיות לכך כי אם תתקבל התביעה יהא קושי להוציא את פסק הדין אל הפועל בשל הברחת נכסים ע"י הנתבע העתידי או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
בד"כ נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנית בכך שהתובע יציג בפני בית המשפט:
- קיום עילת תביעה הנתמכת בראיותלכאורה.
- קיום חשש סביר, על בסיס ראיותמהימנות לכאורה, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין או שיגרם נזק בכך שלאיהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
הצד שמבקש מבית משפט צו עיקול יחויב, בדרך כלל, להפקיד כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית ו/או ערבות מספקת, להנחת דעת ביהמ"ש. זאת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לנתבע (בעל הנכס) בעקבות דחיית התביעה או פקיעת הצו.
עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד הינו סעד דרסטי, שאינו ניתן כיום על דרך השגרה. בעבר אכן שררה דעה מקובלת לפיה, עיקול זמני יינתן כדבר שבשגרה, לצורך הקלת ביצועו של פס"ד, אולם מאז חוקק יסוד: "כבוד האדם וחירותו", שוב אין בתי המשפט מתייחסים לעיקול זמני כדבר שבשגרה. עם חקיקת חוק היסוד, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול. כיום נדרשים בתי המשפט, להקפיד הקפדה יתרה, בעת שבאים להיעתר לבקשה להטלת צו עיקול זמני, אשר פוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד שכנגד. בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתקנות סדר הדין האזרחי, אשר נועדו להלום דרישה זו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, אשר יהא בהם כדי להגן על זכויות הזולת.
סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט אשר ניתנים בבתי המשפט, עלולים לפגוע בנתבע עוד קודם שנתנה לו ההזדמנות להתגונן בבית המשפט. בין ההוראות והתקנות ניתן למצוא כאלו אשר נועדו לאפשר לבעל הדין, אשר ניתן כנגדו סעד זמני בהעדרו – לפנות לבית המשפט, בהקדם, על מנת למנוע או לבטל את הסעד הזמני, או להמירו בערובה אחרת.
יש לזכור שעיקול ע"י בית המשפט או ההוצאה לפועל הנו מעין בטוחה אולם הנו מהווה דרגה נמוכה מבחינה זו שהעיקול הוא זכות המונעת פעולות, אבל אינה מקנה זכויות קנייניות בנכס ולפיכך הנו בעל היבט דיוני בלבד – שלא כפי שקיים שיעבוד על הנכס.
לפיכך, אין זה משנה מי הטיל את העיקול ראשון בזמן. מרגע שהוטל העיקול לדוגמא בהוצאה לפועל, יכולים ליהנות ממנו כלל הנושים בלי להיזקק לשאלה מי הטיל את העיקול וכל אחד מהנושים יכול לבקש את מימוש העיקול.
מאחר ועיקול הוא כלי דיוני עד כל עוד לא מומש, הרי שהנכס ממשיך להיות בבעלותו של החייב, אולם כל עוד הנכס מעוקל – לא ניתן לעשות בו שינויי בעלות או שינויי זכויות.
התוצאה של הטלת עיקול ע"י בית משפט -מהאמור לעיל עולה כי צו העיקול מונע שינויי בעלות כפי שהן רשומות בפנקסי מקרקעין או במאגרי מידע אצל גורמים שלישיים. העיקול, מרגע שנרשם פועל כלפי כולם באופן פומבי ובכך מונע נטילת משכנתא על הנכס ו/או שעבודו. מאחר ועיקול מקרקעין נרשם בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת אזי מהווה הוא הודעה לכלל האנשים כי הנכס "מוקפא" לשינויים עד להחלטת בית המשפט או עד למימושו אם ישנו פס"ד בנוגע לכך – וכך יוכל אדם מסויים לכלכל את מעשיו אם יבוא לרכוש את אותו נכס. ישנם אנשים אשר מתפתים לעסקאות ללא ליווי עורך דין ורוכשים נכס אולם לאחר מכן הסתבר כי אינם יכולים להעבירו על שמ לאור עיקול שרובץ על הנכס. לפיכך בכל עיסקת מקרקעין או כל עסקה בה מדובר בסכום כסף ניכר, רצוי לשקול לפנות לעורך דין הבקיא בתחום על מנת לבדוק היטב את המצב המשפטי של אותו נכס.
רשויות מסויימות כגון רשות המיסים ועיריות אשר יכולות להטיל עיקול על נכסיו של האזרח אף ללא פניה לבית המשפט, וביכולתם להטיל עיקול ע"פ פקודת המיסים גביה דרך מחשבי הרשות. עיקול זה נרשם באופן אוטומטי, בלי שיהא צורך לפנות לביהמ"ש ולפיכך ישנן ביקורות רבות על דרך זו של עיקול, שכן מוקנה לרשות כוח עצום אשר מייתר את הצורך של הרשות לפנות לביהמ"ש – דבר ההופך את האזרח אשר נכסיו עוקלו לתובע בעל כורכו והוא מחוייב לפנות בעצמו לערכאות המתאימות לשם מחיקת העיקול, וזאת טרם ניתנה לו ההזדמנות להתגונן ועוד טרם הוכח כי התמלאו הפרמטרים להטלת העיקול הזמני. דבר זה מעמיד את הרשויות מבחינה דיונית, מעל לכל גוף ואדם אחר – המחויבים להוכיח בפני ביהמ"ש את התקיימות התנאים להטלת עיקול זמני על האזרח.
אם נתקלת במצב שהנך מעוניין לרכוש נכס ולבדוק את מצבו המשפטי, או שהוטל עיקול על נכסיך או שהנך מעוניין לעקל את נכסיו של אדם אחר או כל גוף, או שהנך מעוניין להטיל עיקול טרם הגשת התביעה וזאת כדי לממש את תביעתך אם תתקבל, או שברצונך לרכוש נכס מעוקל או לגרום להסרת עיקול או הטלת עיקול – רצוי להיעזר בעורך דין המתמצא והבקיא בענייני מקרקעין, הוצאה לפועל, פשיטת רגל וייצוג בבתי משפט. משרד עורך דין אברהם זאדה הרפז הוא משרד עורכי דין בירושלים העוסק בייצוג בבתי משפט ובהוצאה לפועל ובעל ניסיון רב בענייני עיקול – אם בהטלתו ואם בהסרתו אם הוטל על נכסיך.