כאשר חבר טוב שאל אותי אם אני רוצה להשתתף בניסוי שהוא מבצע בנושא גידול הידרו מיד הסכמתי לקחת חלק. אני מגיע מהקיבוץ, אני יודע דבר או שתיים על חקלאות ואני מאמין גדול בגידולי אדמה מסורתיים. אני לא נגרר אחרי טרנדים חקלאיים כמו גידול הידרופוני, אני מכיר היטב את האדמה ואת היכולות שלה. כל כך התלהבתי להשתתף בניסוי והייתי בטוח במאת האחוזים שאני הולך לנצח ובגדול.
מהות הניסוי:
הניסוי נועד לבדוק מי יקצור את הפירות מהר יותר – האם אני שגידלתי עשבי תיבול בערוגה באדמה או שמא חברי שמגדל בשיטה ההידרופונית?
מנחשים מי ניצח?
להפתעתי הרבה נאלצתי לאכול את הכובע ואת עשבי התיבול של חברי, כי הם גדלו מהר יותר משלי. אבל זו הייתה רק ההפתעה הראשונה שלי, ציפתה לי עוד אחת: כי אחרי שאני קצרתי את הגידול שלי גיליתי שעשבי התיבול של חברי לא רק גדלו מהר יותר כי אם גם היום טעימים יותר. איך זה קורה?
מובס ומבואס יצאתי לבדוק, וזה מה שגיליתי:
ספיגה טובה יותר של החומרים המזינים. מסתבר שאחת הסיבות העיקריות שבעטיין גידול הידרו מהיר יותר מגידול מסורתי באדמה טמונה בכך שהמגדלים יכולים ליצור תערובות מושלמות ממש של חומרים מזינים לצמחים. יתרה מכך, החומרים המזינים האלו מגיעים ישירות לשורשו של הצמח, כך שלא מתבזבזים חומרי הזנה כפי שקורה בגידול באדמה.
הגידול סטנדרטי, באדמה, מעניק לנו הרבה פחות שליטה על תמהיל חומרי ההזנה, שכן יש חומרים מזינים שכבר נמצאים בתוך האדמה (טבעיים או כאלו שהכנסנו בעצמנו בעבר לאדמה), וגם אין לנו שליטה לאן הולכים חומרי ההזנה. בגידולי אדמה חומרי ההזנה לא מתרכזים בהכרח בשורש, הם יכולים להגיע לאלמנטים אחרים בצמח כמו לעלים או לפרחים או לא להגיע לשום אלמנט בצמח בכלל.
חשיפה מזערית למחלות ומזיקים. גידול הידרו ניצח את הגידול המסורתי באדמה (ואותי) בגלל עוד סיבה חשובה – המדיום (המצע) שבו משתמשים. בגידולים הידרופוניים נוכל להשתמש בכל מיני מדיומים: בחימר, במים, בפרלייט וגם בתערובות אדמה ייעודיות לגידולים הידרופוניים. ואם מוסיפים לזה שניתן לגדל הידרופונית בתוך הבית או חללים סגורים – הרי ברור לכל שניתן לצמצם למינימום ואפילו לחסל לחלוטין פוטנציאל מגע עם מקורות למחלות או מזיקים. בעוד שגידול באדמה ובאוויר הפתוח חושף את הצמחים למחלות, זיהומים ומזיקים שמסתובבים באופן טבעי באדמה ובאוויר בחוץ.
שליטה טובה יותר בתנאי הגידול. כפי שניתן כבר להבין מהפסקאות הקודמות, בגידולים הידרופוניים אנחנו שולטים בתנאי הגידול באופן אופטימלי. ראינו כבר שאפשר למזער את החשיפה למזיקים ומחלות, שיש לנו שליטה מלאה במדיום (מצע הגידול) וכי אנחנו יכולים לשלוט גם בחומרים המזינים - הן מבחינת איכות והן מבחינת כמות. העניין הוא שבשיטה ההידרופונית אנחנו זוכים גם לשליטה נרחבת בתנאי הגידול של הצמחים.
אנחנו יכולים לקבוע את הטמפרטורה בחלל הגידול באופן המדויק והמתאים ביותר לסוג הצמח שאנחנו מגדלים מאחר וקל לחמם או לצנן חלל סגור, ואנחנו אף יכולים לקבוע את כמות ואיכות התאורה תודות לנורות ייעודיות לגידולים הידרופוניים. כלומר אנחנו לא תלויים בעונות השנה ובמצב השמש בשמיים כפי שקורה בגידולים מסורתיים באדמה. יש לנו יכולת לקבוע את התנאים הסביבתיים כך שיתאימו בצורה הטובה ביותר לצמח.
אם כן, אני יצאתי מהניסוי הזה עם 3 תובנות חשובות. אחת, יש לי עוד עבודת מחקר ארוכה ומעמיקה על השיטה ההידרופונית. שתיים, יש יותר מדרך אחת לגדל צמחים, פרחים, עשבי תיבול ועצים. שלוש, גם אני חוטא לעיתים בחטא היהירות.