חפש מאמרים:
שלום אורח
01.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אחריות הדירקטוריון (תקציר לקראת השיעור)

''

''
'' אחריות הדירקטוריון (תקציר לקראת השיעור)


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

1. רקע: התפיסה הרווחת לגבי האחריות והחובות בפועל

תפקיד הדירקטור דורש בראש ובראשונה מקצועיות.

פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".

עו"ד אוחיון, מחבר הספר "מודל הדירקטוריון האפקטיבי", מצטרף לדבריו לפרופ' גרוס. לדבריו, אין כל ספק בכך ש"דירקטור" זה מקצוע וזאת על אף שאין דרישה להכשרה פורמאלית. עוד קובע כי התפקיד אינו מסתכם בהגעה לישיבות וסימון "וי" במקום המתאים – דירקטור המעוניין למלא את תפקידו בצורה רצינית משקיע מספר שעות לא מועט בהכנה לאותן הישיבות.

חוק החברות, התשנ"ט-1999 והפסיקה, קובעים את החובות המוטלות על דירקטוריון המתחלקות ל-2 סוגים; כללי קניין וכללי אחריות. כללי קניין, הן כל אותם החובות הפרוצדורליות, באישור עסקאות מסוג מסוים, שעל החברה למלא. הפרק החמישי של חוק החברות עוסק בנושא זה וקובע לכל עסקה את דרך אישורה המחייבת.

"כללי אחריות" הן חובות א-מורפיות החלות על המנהלים בחברה – חובות נאמנות. חובות אלה מתחלקות לחובת זהירות וחובת אמון ומפורטות בסימן א' ו-ב' בפרק השלישי של חוק החברות.

 

2. חובת הזהירות

חובת הזהירות היא החובה שלא להתרשל – הזהה לחובה הנזיקית. ואכן, סעיף 252 לחוק החברות מפנה לסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין. על מנת להוכיח הפרה של חובת הזהירות אנחנו נצטרך לבסס חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, נזק וקשר סיבתי. סעיף 253 לחוק החברות מטיל את החובה על כל נושא משרה, דהיינו גם על הדירקטורים.

בהתאם לכך, החובה על הדירקטור לפעול ככל דירקטור סביר ודירקטור שהתרשל הוא דירקטור שפעל כפי שדירקטור סביר, בנסיבות העניין, לא היה פועל.

פרשת בוכבינדר (ע"א 610/94) ביססה כי בין הדירקטור לבין החברה (כלומר, בעלי המניות) תמיד מתקיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית.

יחד עם זאת, החלטת הדירקטוריון ככלל חוסה תחת "שיקול הדעת העסקי" – דהיינו יש עליה חזקת תקינות מסוימת. לכן, במקרה של טענה להפרת חובת הזהירות הנטל הוא על התובע להפריך את החזקה. במקרה זה על התובע להוכיח אחת מבין שלושת החלופות הבאות:

  1. ההחלטה התקבלה בהעדר תום-לב;
  2. ההחלטה הייתה בלתי מיודעת;
  3. ההחלטה התקבלה מתוך ניגוד עניינים.

במידה ומדובר במחדל, כלומר בהעדר קבלת החלטה, על התובע להוכיח כי הדירקטוריון ידע על ההחלטה, אך נמנע מלפעול או לחלופין כי אין כלל מערכת דיווח החלטות יעילה בחברה.

בפרשת ניומן (תנ"ג 13663-03-14) בחינת שיקול הדעת צומצמה לבחינת הפרוצדורה – ביהמ"ש יכול לבדוק את מהות ההחלטה, אבל לרוב יסתפק בבחינת תהליך קבלתה ואם זו הייתה תקינה החזקה לא תופרך. במידה והחזקה הופרכה הדיון לא מסתיים, אלא כעת יכול הנתבע להוכיח כי החלטות תקינה על אף סתירת החזקה, דהיינו נטל ההוכחה מתהפך.

כלל שיקול הדעת העסקי, אומץ בפסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת ורדניקוב (ע"א 7735/14). יחד עם זאת, אחד מבין החידושים בפסק הדין עסק בכך כי לאחר שהחזקה הופרכה, לא בהכרח שהנטל יעבור לנתבע – יש לבחון כל מקרה לגופו והחלטה בלתי מיודעת שונה מהחלטה בניגוד עניינים.

 

3. חובות אמון

חובת האמון מוגדרת בסעיף 254 לחוק החברות, כחובה "לנהוג בתום-לב ולפעול לטובת החברה". בהמשך לכך, מונה הסעיף 4 דוגמאות לחובות ספציפיות. חשוב לזכור כי חובות אלה אינן מהווה רשימה סגורה. להלן החובות:

  1. 1. איסור על ניגוד עניינים;
  2. 2. איסור תחרות בחברה;
  3. 3. חובת גילוי;
  4. איסור ניצול הזדמנות עסקית של החברה.

בפרשת בוכבינדר דלעיל, נקבע כי חובת תום-הלב התאגידית שונה מחובת תום-הלב החוזית. בדיני חוזים, הצדדים באופן אינהרנטי מנוגדי עניינים ומקדמים כל אחד את האינטרס שלו, אמנם תפיסה זו לא נכונה לדירקטורים מול חברה. חובת תום-הלב התאגידית מחייבת את הדירקטור לחשוב אך ורק על טובת החברה ואוסרת עליו לתת משקל לאינטרס האישי שלו או של בעל השליטה אשר מינה אותו לתפקיד.

 

4. סנקציות והגנות: חוק החברות

לחברה קמה עילת תביעה כלפי דירקטור אשר הפר את חובותיו כלפיה. במקרה זה, בעל מניות או דירקטור אחר יכולים להגיש תביעה נגזרת.

כאמור, חובת הזהירות נקבעה כנזיקית והסעד בגינה יהיה בהתאם. התרופה בשל הפרת חובת אמון מוגדרת בסעיף 256 לחוק החברות. דהיינו, דירקטור שהפר חובת אמון, יראה כמי שהפר את חובותיו החוזיות כלפי החברה, ובהתאם לכך יהיה חשוף לחיובים שבחוק החוזים.

יחד עם זאת, לדירקטורים ישנן מספר הגנות הקבועות בסימן ג' שבפרק השלישי בחוק החברות; פטור, שיפוי וביטוח. מדובר על הגנות אותן החברה בוחרת להעניק לנושאי המשרה שבה.

כאמור, החברה בוחרת איזה הגנות היא תעניק, אך יחד עם זאת כוחה אינו בלתי מוגבל – החוק עצמו מגביל את אותן ההגנות. על ההגבלה זו לא ניתן להתנות, שכן הינה קוגנטית.

כך, למשל, סעיף 263 לחוק החברות קובע כי החלטה לפטור, לבטח ולשפות נושא משרה שהפר את חובת הזהירות שלו בכוונה או בפזיזות או שהפר אותה בכוונה לקבל רווח אישי אינה תקפה. בנוסף, לא ניתן לבטח, לשפות או לפטור מעיצומים כספיים או קנסות. יתרה מזאת, ההחלטה על אחת ההגנות צריכה להיעשות בתקנון החברה.

הגנת הפטור מוגבלת גם בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד – למרות שככלל ניתן לפטור מראש, בהקשר הזה אפשרות זו חסומה (ראו סעיף 259 לחוק).

 

5. סנקציות פליליות

חוק החברות רחוק מלהיות החוק היחיד המתעסק בהפרות של הדירקטורים ושל נושאי המשרה בכלל.

לדירקטור תפקיד כפול – התוויות המדיניות בחברה ופיקוח שמדיניות זו תיושם. (בהקשר זה ראו, למשל, ע"פ 3506/13 דוד הבי נ' מדינת ישראל, בו האחריות הפלילית הורחבה אף למי שבפועל אינו מוגדר כדירקטור/נושא משרה וזאת בתנאי שיש לו השפעה מהותית על החברה).

הטלת אחריות פלילית על דירקטורים נועדה ליצור תמריץ על מנת למנוע עבירות תאגיד. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בסעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז -1977. סעיף זה קובע כי מנהל בתאגיד אשר הפר את חובת האמון שלו, דינו מאסר 3 שנים.

בדומה לכך, חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, מטיל באמצעות סעיף 53(ה) אחריות על הדירקטורים והמנכ"ל בגין עבירותיה של החברה. הרשעת החברה לפי חוק זה, גוררת הרשעה של הדירקטורים ושל נושאי משרה נוספים ודרך ההתגוננות היחידה היא זו שנקבעה בסעיף – על הדירקטור להוכיח שלא ידע על העבירה ולא יכל היה לדעת או לחלופין, נקט בכל הצעדים הסבירים כדי למונעה.

פקודת מס ההכנסה מאפשרת גם היא הטלת אחריות על מנהל בתאגיד המואשם בעבירות לפי הפקודה וזאת באמצעות ס' 244א. גם כאן, בדומה לחוק ניירות ערך, כדי לזכות להגנה, על הדירקטור להוכיח כי לא ידע על העבירה או כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה.

 

 

6. דירקטוריונים כושלים והפתרון המוצע

לאחרונה שמענו על לא מעט מקרים בהם הדירקטורים כשלו בתפקידם.

התוצאה? המוניטין של החברה נסדק ויחד איתו נסדק המוניטין של שוק ההון הישראלי.

דירקטוריון אשר אישר עסקאות מפוקפקות בין בעל השליטה, לבין החברה וכן הדירקטוריון  אשר  סייע להעלמת מס. לקבוצה זו, של דירקטוריונים "פגומים" מצטרף גם הדירקטוריון שהתעלם בצורה שיטתית מסימני הקריסה של החברה.

לאחרונה הוצע תהליך האפקטיביות התקיים בתאגידים בנקאיים ורשות החברות קיבלה החלטה לאמצו גם בקרב תאגידים ממשלתיים.

אפקטיביות של דירקטוריון החברה נועדה לבדוק את יכולתו להשיג מטרות ולממשן. מטרת המודל היא לבסס את הדירקטוריון כגורם אפקטיבי ויעיל בקביעת מטרות החברה ובהשגתן.

 

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-25 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

e-mail:cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

מקורות

  1. כתבה מעיתון ידיעות אחרונות מיום ה- 10.11.17
  2. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3619841,00.html
  3. http://mof.gov.il/GCA/Directors/Pages/DirectorsEffectiveness.aspx
  4. http://mof.gov.il/gca/directors/documents/the_effective_board_model.pdf
  5. http://www.director.org.il/%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/
  6. http://www.almog-law.com/articles/המעמד-מחייב-אחריות-דירקטורים-בחברות
 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 הכותב הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות למעלה מ-15 שנה, וד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

(PhD ) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL     [רואה חשבון(כלכלן)-כוכבי איתמר (C.P.A.)]

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

משרד עורך דין, קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,טל: 8621350- 04, פקס:8621349- 04, פל': 050-5443671

cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת איתמר כוכבי

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211639 צפיות
הורים מעוניינים להבטיח את כספם באמצעות החתמת הילד/ה ובן/בת זוגו על הסכם הלוואה, במסגרתו הם יתחייבו להחזיר את הכספים עם גירושיהם או חתימה על הסכם ממון של ילדיהם עם בן/בת הזוג.

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211455 צפיות
עשרת התנאים אשר הורים יכולים להציב לילדיהם או אף לילדם ובת/בן הזוג המתגוררים בדירה, שההורים רכשו והעניקו במתנה לילדיהם (או הבטחת כספים שהעניקו), המשתנים בהתאם לנסיבות המקרה כדלהלן:

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים30/12/201232 צפיות
בית המשפט השלום, גזר על מהנדס כימיה, במסגרת הסדר טיעון; הטלת עונש - 33 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה חצי מיליון שקלים, זאת בנוסף ובכפוף לתשלום כל המס, בגין ההכנסה שהושמטה -38 מיליון. המהנדס הורשע בהעלמת הכנסות של 38 מיליון שקלים בחשבונות בנק UBS בשוויץ, לאחר שמכר את חלקו בחברה שהיה שותף בבעלותה ברומניה. המהנדס הודה בהשמטת ההכנסה בסך 38 מיליון ₪.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים30/12/201250 צפיות
בשבועות האחרונים, הופיעו או התקשרו למשרדי, אזרחים ישראלים תמימים ומזדמנים, המחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין. להפתעתם, הללו התבקשו על ידי מחלקת המודיעין של רשות המסים, למלא טפסים הדורשים מהם גילוי מלא על נכסיהם והמס בהתאם. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. השאלות המופנות לאותם אזרחים הינן כלליות, תוך בקשה להצהרה על נכסים. רשות המיסים מכוונת לנכסי הביטקוין, מאחר ואלה הם נכסיהם העיקריים של מקבלי טפסי ההצהרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים26/10/201498 צפיות
חוקי המס בישראל קובעים, כי מתנות פטורות ממס וזאת כל עוד הן ניתנו בתום לב. אולם, פסק דין תקדימי מחייב בבית המשפט העליון מיום 18 באוקטובר 2020, קבע כי הכנסות הרב – המערער, נכנסות בגדר סעיף 2(1) בפקודת מס הכנסה המחייב במס "השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהיא". המשמעות של הפסיקה המחייבת שהתקבלה בבית המשפט העליון הינה, שמעתה ואילך, ידוענים, מקובלים ולמעשה כל אדם בעל פרופיל חברתי – ציבורי – תקשורתי גבוה, צריך לדווח על שווי המתנות שלו, וכן – גם מחתונות ואירועים משמחים אחרים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/201135 צפיות
בימים אלה – חודש דצמבר 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים להסביר את מקורות הכנסתם בגין: נסיעות לחו"ל, ריבוי דירות, דירות יוקרה, רכבי יוקרה.

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי10/09/201317 צפיות
תַּם עִדַּן הַסּוֹדִיּוֹת הַבַּנְקָאִית בִּשְׁוַויְץ בְּעִקְבוֹת הֶסְכֵּם חִלּוּפֵי מֵידַע אוֹטוֹמָטִיִּים

מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי

מאת: אדיר בנימיניחוק ומשפט - כללי25/06/231990 צפיות
ההנחה שבדרך כלל החזקים הם אלו שגוברים על החלשים מהם, גורמת לכך שכאשר הגורם החלש יותר זוכה למעט צדק, הדבר מעניק לנו תחושה של עדנה מסוימת. לכן נדמה ששמענו לא מעט סיפורים בהם הודות להתערבות חיצונית זוכה הגורם הנפגע לצדק מסוים, או לכל הפחות מסופר כי הגורם שעשה את מעשה העוולה נענש על כך.

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי19/08/212219 צפיות
https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/DocLib1/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי19/06/212096 צפיות
מדיניות אכיפת עבירות תכנון ובניה – הרשות לאכיפה במקרקעין מדיניות אכיפה הינה כלי מרכזי הנתון בתחום האכיפה באמצעותו מבטיח הגוף האוכף למקד את משאביו המוגבלים בעבירות המשמעותיות ביותר ובאופן האפקטיבי ביותר. מיקוד משאבי האכיפה לפי סדרי עדיפות קבועים מראש מאפשר הגברת אפקטיביות האכיפה באמצעות פעילות יזומה, צמצום המשאבים המופנים כלפי עבירות בעלות ערך נמוך יותר, והבטחת השוויון באכיפה. יובהר, כי מדיניות אכיפה היא מסמך המתווה את הדרך אך אינו מסמך מחייב, שלא מאפשר בחינה מחודשת, עדכון וסטייה ממנו במקרים שיש לכך הצדקה.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי28/01/211737 צפיות
על מנת להבין מדוע אדם ניגש על מנת לבצע תרגום של תעודות ומסמכים רשמיים מסוימים צריכים להבין את התהליכים שאותם עוברים אנשים ברחבי העולם כולו.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי15/01/211361 צפיות
מתי נדרש לפעולה של תרגום עבור תעודת לידה?

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי13/12/201949 צפיות
הרשויות ממשיכות בקצב רב בהוצאת צווי הריסה. מאמר שכדאי לקרוא אם ביצעת חריגות בניה , ביקרו או רוצים לבקר בנכס מטעם הפיקוח על הבניה/ הוועדה לתכנון ובניה או שכבר הוזמנת לשימוע או אולי כבר קיבלת צו הריסה. המאמר מיועד לכל העוסקים בתחום. עורכי דין, שמאים, מהנדסים, קבלנים, וועדי בתים, אדריכלים, מפקחי בניה ועוד.

מאת: עופר שלוחוק ומשפט - כללי08/10/201656 צפיות
הסכם מייסדים מוצלח בחברות סטארט אפ

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica