לא רק מקרים רגילים של תאונות שאירעו ברכב, נחשבות כתאונות דרכים ולעיתים גם מקרים חריגים ייחשבו מכוח החוק כתאונת דרכים. כך למשל, גם טריקת דלת הרכב על האצבע עשויה במקרים מסוימים להיחשב כתאונת דרכים והנפגע עשוי לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב טריקת הדלת.
למאמר המלא...
|
נפגעי תאונות עבודה - כיצד נקבעת הנכות כתוצאה מפגיעה בעבודה?
למאמר המלא...
|
חישוב פיצויים לנפגעי תאונות עבודה - איך לעשות את זה נכון באמצעות עורך דין לנזיקין.
למאמר המלא...
|
תאונות עבודה על פי חוק בישראל... מתי מגיע לעובד פיצוי בעקבות פגיעה בעבודה?
למאמר המלא...
|
לקוחות רבים המגיעים למשרד עורכי דין, אינם יודעים כיצד נקבע שכר טרחת עורכי דין והאם קיים חוק כלשהו הקובע את גובה שכר הטרחה שעליהם לשלם לעורכי דין.
למאמר המלא...
|
לאחר ירידת גשמים עלולים להתגלות בדירה סימני רטיבות בקיר, בתקרה או ברצפה המעידים, כי בבניין קיימים ליקויי בניה וכי מים חדרו לדירה. חדירת המים והיווצרות רטיבות בקירות הדירה מתרחשת כתוצאה מליקויי בניה, בשל איטום לקויי של הגג מעל הדירה או של קירות הבניין סביב הדירה או מתחתיה.
עו"ד מהנדס יוסי משולם, סוקר במאמר את אופן היווצרות ליקויי רטיבות בדירה, הטיפול בהם, לרבות גילוי רטיבות, בדיקת רטיבות באמצעות חברת בדק בית, תיקון ליקויי בניה, איטום, יעוץ הנדסי ויעוץ משפטי.
למאמר המלא...
|
הילד נפגע במהלך טיול שנתי מבית הספר? דעו את זכויותיכם!
למאמר המלא...
|
המאמר סוקר כיצד מתנהלות תביעות בגין תאונות דרכים וכיצד מחושב הפיצוי אשר משולם לנפגע. המאמר נכתב ע"י עורך דין יואב רונקין המתמחה בידני נזיקין - תביעות בגין תאונות, דיני ביטוח - תביעות ביטוח ודיני עבודה
למאמר המלא...
|
השאלה הראשונה שעומדת להכרעה, היא האם המפגש בין האופניים לטרקטור יוגדר כת"ד? ראשית נבדוק אם המקרה נופל להגדרה הבסיסית, ע"מ שהמקרה יוכר כת"ד, צריך להוכיח שהתקיים מאורע שבו נגרם לראובן ולנהג נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה (ס' 1 לפלת"ד), רק שימוש טבעי לרכב מעצם מהותו וייעודו, ושקשור ברכב במובן הרגיל שלו וע"פ כללי ההגיון והשכל הישר, יכול להיחשב ת"ד (עוזר).
למאמר המלא...
|
קש"ס בודק אם יש זיקה מספקת בין האשמת הנתבע לנזק שנגרם, מבחנו, קבוע בס' 64 לפקודת הנזיקין, ולפיו ייחשב נתבע כגורם לנזק אם הוא "הסיבה או 1 הסיבות לנזק". אם התובע יוכיח קש"ס עובדתי ומשפטי, בין התנהגותו המעוולת של הנתבע כלפיו ובין הנזק, ע"פ מאזן ההסתברות, קרי מעל 50 אחוזי סיכוי שהנתבע הגורם לנזק, אזי, יפוצה בגין מלוא הנזק, אך אם יוכיח התנהגות עוולתית, אך לא יוכיח, ע"פ מאזן ההסתברות, קש"ס בין התנהגותו לנזק, לא יפוצה (אבו סעדה). גישת ה"הכול או לא כלום" מעוררת קושי כשאין ודאות באשר לתהליך גרימת הנזק בפ
למאמר המלא...
|