מדוע לא הרבה מקיימים את התורה?
התורה והארכיאולוגיה שאלה: מה אומרים הממצאים הארכיאולוגיים וההיסטוריים על הארועים הכתובים בתנ"ך?
תשובה: לפני שנביא את דברי הארכיאולוגים וההיסטוריונים צריך להדגיש שגם אילו ההיסטוריונים מסיקים מתוך מחקריהם שהדברים התרחשו אחרת ממה שכתוב בתורה, הדבר לא היה מעלה ולא מוריד למי שהשתכנע למעלה מכל ספק שהתורה נכתבה במדבר סיני וכל הכתוב בה מדוייק, וזה משתי סיבות:
1) ברור שמסמך שנכתב כה סמוך לאירועים ידייק יותר מאשר מחקר שנעשה אלפי שנים יותר מאוחר שמנסה לשחזר מציאות מסויימת.
2) אלוקים יודע בודאי כיצד התרחשו האירועים, טוב יותר מכל שיחזור שיעשה על ידי כל בן אנוש שהוא, גם השחזורים המנסים להיות המדוייקים ביותר, אינם מעלים ואינם מורידים ליודעים כי אלקים נתן תורה לעם ישראל , החכמה והדיוק של הבורא נעלה מכל חכמת בן אנוש.
קצת היסטוריה: מבקרי המקרא בשלהי המאה הקודמת טענו כי התיאורים בתנך לא מתאימים לפי מה שנראתה להם מציאות החיים בתקופה הנידונה של העולם העתיק.
אבל התגליות הארכיאולוגיות בעשורים האחרונים כפו על חוקרי מקרא מודרניים לשנות לחלוטין את גישתם לתנ"ך.
תגליות אלו חוללו שינויים מפליגים לאחר שנתונים רבים ללא מספר, כתובים וחקוקים, מאמתים ומוכיחים את דיוקם ההיסטורי של המסורות הכתובות בתנ"ך, ואת אלה שנמסרו לנו על-ידי רבותינו בתורה שבעל-פה.
יש לראות בגילויי הארכיאולוגיה כאמצעי שההשגחה מסרה לידינו לחיזוק נוסף לאמונה להוציא אף מלב הספקנים דברים הידועים משכבר.
נציג להלן ציטוטים של אנשי מדע המחווים דעתם על התגליות הארכיאולוגיות של העת האחרונה:
"... התגליות החדשות שינו לחלוטין את גישת החוקרים למקרא. הם רואים בו עתה מקור היסטורי ממדרגה ראשונה. גישת החוקרים השתנתה לא רק משום שבינתיים נמצאו מקורות מקבילים המתארים את ההתרחשויות המסופרות במקרא מנקודת ראותם של המצרים, האשורים או הכנענים הקדמונים... גישת החוקרים השתנתה משום שתיאורי המקרא אינם שרויים עוד בחלל ריק; היום אנו מכירים יפה את התמונה היישובית והמדינית של העולם ושל הארצות שבתוכם התרחשו, את המנהגים - והחוקים המתוארים במקרא. את שמות האנשים והמקומות הנזכרים, וכל אלה מתאימים אך ורק לתקופה הנידונה. שום סופר או עורך לא היה יכול לחבר או להמציא סיפורים אלה מאות שנים לאחר התרחשותם, אין עוד חוקר רציני אשר יכול היום לפקפק בעובדה שמסורות אלה אמנם נמסרו בנאמנות מפליאה מדור לדור" (ד"ר יוחנן אהרוני, "א"י הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית" עמודים 2-5).
מדבריו של ד"ר אהרוני עולות שתי עובדות:
א. על פי המחקר הארכיאולוגי מתברר כי כל מה שכתוב בתורה מדויק, ומתאים לתקופה המדוברת.
ב. שהתורה נכתבה בתקופה שמסורת היהדות טוענת לפני למעלה מ3300- שנה.
בספר "זה אלי" כתב על ביקורת המקרא שספגה מכת מחץ עקב התגליות הארכיאולוגיות:
"קשה להאמין עד כמה דבקו אנשים בדברי הכזב הבדויים, למשל וילהאוזן [שהיה מראשי האסכולה של מבקרי המקרא וספרו נתקבל כאורים ותומים] הניח הנחה עיקרית שבתקופת משה, לא נודעה עדיין חכמת הכתב. הארכיאולוגיה גילתה תילים שלימים של הוכחות להיפוכו של דבר. ממצאי אור, מארי, נוזי, נינוה, בבל, ואשור ולאחרונה "אבלה", מלמדים שזה כבר ארבעת אלפים שנה ידעו בני אדם את מלאכת הכתיבה..." (זה אלי עמוד 215).
ואלו הם דבריו של ויליאם אולברייט מגדולי המזרחנים ונחשב כאחד הסמכויות הבכירות בשטח זה:
"המסורת העברית הלאומית עולה על כל המסורות הלאומיות האחרות בתמונתה הברורה על "יסודות שבטיים" ומשפחתיים. במצרים, בבל, באשור ובפניקיה, ביוון וברומא - נחפש לשווא אותה תופעה דומה, בניגוד לעמים אחרים אלה, שמרו עם ישראל על תמונה בהירה באופן יוצא מגדר הרגיל של התחלות, פשיטות, הגירות מסובכות ושינויים קיצונים. עד הזמן האחרון נהגו ההיסטוריונים של תקופת המקרא להתייחס אל מסורת האבות של ספר בראשית כאל יצירות מלאכותיות של סופרים ישראלים בימי המלוכה המפולגת, והנה התגליות הארכיאולוגיות של הדור האחרון שינו יחס זה בתכלית. מחוץ לכמה עיקשים מבין החוקרים הוותיקים אין למעשה אף היסטוריון אחד, שלא התרשם, מן הריבוי המהיר של עובדות התומכות בנאמנות ההיסטורית היסודית של מסורת האבות".
באדיבות מחבר הספר לכל שאלה תשובה