חפש מאמרים:
שלום אורח
14.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

דמי מחלה

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה10/05/20162614 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

דמי מחלה

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי

מבוא –בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית

חוק דמי מחלה

מחלה

מחלה היא מצב בו הגוף אינו בריא עקב פגיעה, חיידק, וירוס, ועוד. בעקבות המחלה תפקוד הגוף או הנפש, לקוי. מהאמור עולה כי כל מצב לא תקין, כגון אי-כושר או כשל תפקודי של הגוף, מוגדר כמחלה.

ס' 1 לחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 (להלן ייקרא: "החוק"), מגדיר "מחלה", בזו הלשון:

הגדרות

1.         בחוק זה –

"מחלה" – אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי;

ימי מחלה

הזכות לדמי מחלה, נקבעה בסעיף 2 לחוק, בזו הלשון:

הזכות לדמי מחלה

2. (א)       עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית כאמור בסעיף 4 –

(1)   החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן – דמי מחלה);

(2)   בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה;

מהאמור עולה כי כל עובד זכאי לדמי מחלה ממעסיקו. ביום הראשון לחופשת המחלה העובד אינו זכאי לתשלום. ביום השני והשלישי למחלתו העובד זכאי לדמי מחלה בשיעור של 50% מהשכר כאשר השכר כולל את כל התוספות הקבועות. החל מן היום הרביעי ואילך, זכאי העובד לדמי מחלה מלאים, היינו 100% מהשכר.

תקופת הזכאות לדמי מחלה

הזכאות לדמי מחלה, נקבעה בסעיף 4 לחוק, בזו הלשון:

תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה

4. (א)       תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה.

(ב)       עובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יראו, לענין סעיף קטן (א), 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים - ?21 ימי עבודה, וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בדמי מחלה יחסיים.

מהאמור עולה כי מספר ימי מחלה מחושב על פי ותק. חודש עבודה מלא מזכה ב-1.5 ימים לדמי מחלה (18 ימים בשנה), המשולמים ישירות בעת קבלת המשכורת, על ידי המעביד.

על המעביד לשלם לעובד דמי מחלה שהצטברו לעובד לפי הותק כאשר מקסימום הצבירה עומד על 90 ימי מחלה.

חודש עבודה מלא ייחשב, 25 ימי עבודה. במקומות עבודה בהם ימי העבודה הינם, 5ימים בשבוע, חודש עבודה מלא ייחשב, 21 ימים ועוד 2/3 יום (סה"כ 21.67 ימים).

לעובדים במשרה חלקית תחושב הזכאות בהתאם לחלקיות המשרה. הזכאות לדמי מחלה אצל עובדת משק בית שאינה עובדת שבוע עבודה מלא אצל המעביד תחושב לפי הימים שהייתה אמורה לעבוד אצלו, אולם לא הגיעה לעבודה מפאת מחלתה. למשל, אם העוזרת אמורה לעבוד בימי ראשון והייתה חולה במשך 10 ימים (מיום ראשון ועד יום שלישי שבשבוע שלאחר מכן), משמעות הדבר שהעובדת נעדרה יומיים מעבודתה, ועבורם מגיעים לה דמי מחלה.

בית הדין הארצי לעבודה עמד על הזכות לימי מחלה צבורים מכוח חוק דמי מחלה, בע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לסלי פנחס וניט ואח', 7.12.2008,

"על מעסיק אשר עובדו חלה לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק (ועד למכסה המירבית של 90 הימים), טרם ניתוק יחסי עובד-מעסיק. הגיונם של דברים בכך, שאם מעסיק יהא רשאי לפטר עובד חולה, בלי לאפשר לו לנצל ימי מחלה צבורים העומדים לזכותו, הרי הלכה למעשה תקופח הזכות הקוגנטית לדמי מחלה.

כל קביעה אחרת תהא מנוגדת לתכלית חוק דמי מחלה ותאפשר למעסיק להשתחרר מחיובו בתשלום דמי מחלה על ידי פיטורי העובד, דווקא לעת מצוקתו של זה".

השכר ומרכיביו כדמי המחלה

ס' 5 ו-6 לחוק, קובעים את השכר ומרכיביו כזכאות לדמי מחלה, בזו הלשון:

גובה דמי מחלה

5. (א)        דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו.

(ב)        לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת – דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושת החדשים שקדמו למחלתו.

רכיבי השכר לענין דמי מחלה

6. (א)        רכיבים אלה יובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי המחלה:

(1)   שכר יסוד;

(2)   תוספת ותק;

(3)   תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות;

(4)   תוספת משפחה;

(5)   תוספת מחלקתית או מקצועית.

(ב)        לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון לענין סעיף קטן (א) שכרו המשתלם לו בעד יום עבודתו הרגילה בצירוף כל תוספת מהתוספות האמורות בסעיף קטן (א) שהשתלמה לו.

(ג)         שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות שיטה אחרת או רכיבים אחרים לענין השכר שישמש בסיס לחישוב דמי מחלה.

מהאמור עולה כי השכר לו זכאי העובד כדמי מחלה יעמוד על שכר העבודה לו היה זכאי העובד בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו. על המעביד לכלול בשכר הקובע לתשלום דמי מחלה את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מבצעית.

עובד שעתי/יומי שלא מועסק במשרה מלאה או שהיקף עבודתו אינו קבוע

לעובד שאינו מועסק במשרה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (או שהיקף עבודתו משתנה ואינו קבוע), ושכרו משולם על בסיס שעתי או יומי – תקופת המחלה שעבורה ישולמו לו דמי מחלה אינה כוללת ימי מנוחה שבועית וימי חג, והיא תחושב באופן יחסי: מספר הימים שבהם היה חולה (בניכוי ימי המנוחה השבועית או החגים) יוכפל במספר הימים שעבד בפועל ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר בשנה שקדמה למחלתו, והתוצאה תחולק במספר ימי העבודה האפשריים באותו רבע שנה.

עובד אשר אינו מסוגל לבצע את עבודתו בפרק זמן מסוים

סעיף 3 לחוק, עוסק בעבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית, בזו הלשון:

עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית

3. (א)       קבע רופא על-פי ממצאים רפואיים שמחמת מגבלות רפואיות אין העובד מסוגל, בפרק זמן מסויים, לבצע עבודה מסוג פלוני או בתנאים מסויימים, וכתוצאה מכך העובד אינו מסוגל לבצע עבודתו אלא באופן חלקי, והמעסיק הציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה - לא יהיה העובד זכאי לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה שהוצעה לו לא יפחת מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת כשהוא מחושב לפי הרכיבים לדמי מחלה כאמור בסעיף 6.

(ב)       לא הציע המעסיק עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה העובד זכאי לסכום דמי המחלה שהיו מגיעים לו אילולא הוראות סעיף זה.

(ג)        לענין סעיף זה, "עבודה מתאימה" - עבודה שלא חלות לגביה המגבלות הרפואיות כאמור בסעיף קטן (א) והיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף למחלתו או שהיא עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכשרו הגופני.

(ד)       הצעת עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א) טעונה התייעצות עם ועד העובדים במקום העבודה; באין ועד העובדים כאמור – יחולו הוראות סעיף קטן (ב) כאילו לא הציע המעסיק עבודה מתאימה.

מהאמור עולה כי קיימות שתי אפשרויות במקרה שרופא קובע שמחמת מגבלות רפואיות העובד אינו מסוגל לבצע את עבודתו, אלא באופן חלקי. הראשונה – המעביד יציע לעובד עבודה מתאימה לו, המתחשבת במגבלותיו הרפואיות ודומה בעיקרה לעבודה שביצע קודם לכן. במקרה כזה, על המעביד לשלם לעובד שכר שלא יפחת מהשכר ששולם בעבודה הקודמת. האפשרות השנייה – אם לא הציע המעביד לעובד עבודה מתאימה, עליו לשלם לו דמי מחלה עד למספר הימים המקסימלי שהצטברו העומד על 90 ימים. במקביל, העובד יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בחינת זכאותו לקצבה (כגון קצבת נכות).

פדיון ימי מחלה

חוק דמי מחלה אינו מעניק זכאות ל"פדיון" ימי מחלה צבורים, שלא  נוצלו. (להבדיל מחוק חופשה שנתית התשי"א-1951, בו נקבע בסע' 13, כי עם סיום יחסי העבודה, על המעביד חלה חובה לפדות את ימי החופשה שנצברו לעובד על פי חוק). ואולם, זכאות לפדיון מחלה קיימת במגזר המחיל עליו: הסדר קיבוצי, הסכם קיבוצי או הסכם עבודה אישי, או בכל הסדר אחר (כגון: במצב של פרישה לקצבה מחמת מצב בריאותי לקוי, או עובד/ת אשר פרש/ה לקצבה וגילו/ה עומד על  55 שנים ויותר), וזאת בתנאים ובסקטורים מסוימים. הפיצוי עומד על בין 4 ל-8 ימים, בעד כל 30 ימי מחלה אשר ביִתרת ימי חופשת המחלה, וזאת בהתאם לנקבע כאחוז ניצול ימי חופשת המחלה אשר הגיעו לעובד בעד כל תקופת שירותו.

המיסים החלים על דמי מחלה

מדמי המחלה ששולמו ינוכו תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וכן ביטוח בריאות. התשלומים האמורים ינוכו מהשכר ששולם לעובד בגין דמי המחלה בדומה לכל שכר המשולם לעובד, כעולה מסעיף 7 לחוק, בזו הלשון.

דין דמי מחלה

7. דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.

סיכום:

תכלית חוק דמי מחלה מאפשר לעובד קיום, באמצעות חלף שכר, שעה שנבצר מהעובד לבצע את עבודתו, עקב כך שנפל למשכב. תכלית החוק הינה סוציאלית, וקובעת כי ימי היעדרות בימי מחלה מוצדקים, מאחר והם נובעים מכורח כוח עליון.

ימי המחלה ייחשבו כימי עבודה מאחר והינם במסגרת הימים בהם היה אמור העובד לעבוד, אך לא עשה כן, מחמת אונס. אי כשירותו של העובד, אילצה אותו לשבות בביתו – ולפיכך ימי המחלה בהם קיבל העובד דמי מחלה, מהווים ימי עבודה בפועל.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 הכותב הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות למעלה מ-15 שנה, וד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

(PhD ) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL     [רואה חשבון(כלכלן)-כוכבי איתמר (C.P.A.)]

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

משרד עורך דין, קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,טל: 8621350- 04, פקס:8621349- 04, פל': 050-5443671

cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת איתמר כוכבי

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי28/12/17584 צפיות
פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים12/12/17629 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי23/11/17720 צפיות
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מכיר במשכנתא כאחת מבין הזכויות הקנייניות בישראל. בהתאם לסעיף 4 לחוק, משכנתא היא "מישכון של מקרקעין". הגדרת "מישכון" קבועה בסעיף 1 (א) לחוק המישכון, התשכ"ז-1967, ולפיה, מישכון הינו "שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב".

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי22/11/17645 צפיות
סביב המושג חברת בניה קבלנית קיים ערפול מסוים, שכן אין לו הגדרה קבועה. ניתן לומר כי חברת בניה היא גוף המועסק בשלב כלשהו בחיי פרויקט הבניה. ייתכן והחברה תהיה אחראית על החלק ההנדסי – הקמה פיזית של הפרויקט ויתכן כי חברת הבנייה תהיה יזמית-שיווקית.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים16/11/17720 צפיות
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית של רשות המיסים, החלטה חדשה בנושא עובדי הרילוקיישן. החלטה זו נועדה להחליף את ההחלטה הקודמת, משנת 2014. ההחלטה מחודש נובמבר 2017, קובעת תנאים לפיהם העובדים יוכלו לעבוד בחו"ל, לשלם מס בחו"ל ולא לשלמו בארץ ולא להיפגע בדרישות מס "מנופחות" במועד חזרתם ארצה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/17651 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/17577 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18374 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17743 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16665 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161650 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162272 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162350 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה22/05/162442 צפיות
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica