חפש מאמרים:
שלום אורח
06.12.2021
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

דיאלוג קריטון

רבות כבר דובר, אין ספור קולמוסים נשברו, ונהרות של דיו נשפכו, בקשר למסרים העולים מתוך דיאלוג קריטון; מעבר לסוגיות המשפטיות העקרוניות שטבועות בו, הוא גם מנציח אירוע היסטורי, רב השפעה ורב חשיבות בהיסטוריה האנושית; דורות של מלומדים והוגי דעות עסקו בשאלת "גורלו של סוקרטס", כאשר שני הדיאלוגים האפלטוניים המרכזיים שעומדים בלב העניין הם ה"אפולוגיה" (נאום ההגנה שאותו נשא סוקרטס בבית הדין באתונה) ו"קריטון".

כפי שפתחתי וציינתי, מאז התרחשות האירוע המדובר, שניתן אף לכנותו במידה מסוימת כ"אירוע מכונן", הושמעו לא מעט דברי חכמה על נושא מפי גדולי ההוגים, עד כי נדמה שהנושא כולו כבר נדוש, אשר חזר ונדרש בפיות רבים; הכול כביכול כבר נשמע, והדברים לכאורה כבר ידועים, ובכל זאת אבקש להביא כמה דברים משלי. כידוע, על כל נוף, אפשר להשקיף מכמה וכמה עמדות וזוויות, וכאן אתאר את מה שאני רואה "מן המצפה שלי".

בטרם אצלול לתוך נבכי הבירור של השאלות המשפטיות (במישור של תורת המשפט), העולות מתוך אותו דיאלוג בין סוקרטס לבין קריטון, שנערך כידוע בבית האסורים (לאחר סיום משפט), אגש קודם לכן, במאמר מוסגר מתבקש לטעמי, לעניין היקף ההשפעה ההיסטורי של ה"נרטיב הסוקרטי".

כפי שציינתי לעיל, לאור הספרות הרחבה שקיימת בנושא, יהיה זה מטבע הדברים מיותר לטלטל לכאן מובאות מדברי הוגים, מטיפים וחכמי משפט, ולצטט כאן מספרים, מאמרים משפטיים או כתבים אחרים. אסתפק לפיכך במקור הגותי אחד בלבד, ואפנה לדברים שנכתבו מפיו של פרופ' אלאן בלום, בספרו "דלדולה של הרוח באמריקה". וכך כתב: "ההיסטוריה של ההגות והחינוך המערביים מתמצה בגורלו של סוקרטס". לא לחינם הפכה הגותו וחייו "לנושא מלהיב בפילוסופיה", שכן "סוקרטס הוא האדם המשלים את החסר, אשר ישותו החידתית מביאה להרהור על טבעם של המלומדים". מעבר לכך, כותב בלום, הנרטיב שלו למעשה משקף ויכוח פוליטי עמוק שניתן למצוא מאפיינים עד לימינו אנו. פלוגתא שניתן למצותה במשפט אחד: "סוקרטס נגד האלים". בלום כתב, ובצדק, כי סיפורו הדרמטי של סוקרטס (שדמותו ודרך חייו הונצחה במחזות ובשירים "דבר שקבע את מקומו בין הגיבורים"), מציג "את כל השאלות, שעניינן החירות והחשיבה מכל הזוויות, ללא שמץ של דוקטרינות ולפיכך מעמידה השקפה חדשה על חשיבותה של חירות זו ועל הקשיים הכרוכים בה"[1].

עם כניסתנו לטרקלין, בתום אקדמות מילין אלה, אנסה לחדור כעת לעובי-הקורה, בשאלות המשפטיות העקרוניות העולות מתוך דיאלוג "קריטון"; הדיאלוג מתאר דו-שיח זוהי בין סוקרטס, השוהה כאמור בבית האסורים, לאחר שנדון למוות, לבין חברו  קריטון. שיחה זו גולשת, בין השאר, לשיח על הצדק מול עוול, והדרך הנכונה להגיב לאי-צדק. קריטון מציע לסוקרטס להימלט מן העונש שנגזר עליו, לאחר שהשומרים שוחדו, וטוען בפניו כי אין זה צודק מצדו של סוקרטס "להפקיר" את חייו, בשעה שניתנת לו ההזדמנות להימלט. סוקרטס מדגיש כי עשה לעצמו כלל בחייו שלא לציית לכל רגש מרגשותיו, "אלא לאותו הגיון דברים שנראה לי טוב מכל בשיקולי"[2]. כמו כן, הוא מדגיש כי הוא גם מנטרל עצמו מכל דאגה לגבי "דעת הרבים". בעיניו, לדעה הרווחת בקרב הרוב, אין לטעמו משקל כלשהו: "אין לנו להרבות דאגה מה יאמרו המרובים, אלא מה יאמר הבקי בצדק ובעוול, הוא האחד והאמת עצמה"[3].

עמדה זו היא למעשה הבסיס של סוקרטס לשלילת נימוקיו של קריטון, שעל סוקרטס לנצל את ההזדמנות ולהימלט מן הכלא. קריטון ביסס זאת על כמה נימוקים: הדאגה לממון שהשקיע, הדאגה לשם הטוב של חבריו ודאגה לילדיו. סוקרטס השיב בתגובה, שזו היא "המחשבה ההמונית", והוא עצמו צריך להתמקד בשאלה האם במקרה בו הוא יחליט להימלט, הוא יעשה בכך עוול או לאו.

עם הגדרת השאלה שבמחלוקות פוצח סוקרטס בשיח מטפורי שבמרכזו הוא מנהל דו-שיח דמיוני מול "החוקים" באתונה, ומגיע לכמה תובנות חשובות, שעומדות בלב לבן של השאלות המשפטיות שעל הפרק. בשיח המדומה הזה, בבואו של סוקרטס להימלט, מתייצבים מולו חוקי אתונה, ומוכחים אותו על כוונתו "להאביד אותם ואת המדינה כולה" במעשהו. שכן, במהלך כזה הוא הרי מעביר מסר מסוכן, העולה עד כדי שלילת זכות הקיום של מדינה, בה אין תוקף לפסקי הדין שניתנים בתוכה. אף אם פסק הדין בטעות יסודו, וגרם לסוקרטס עוול, באים החוקים ואומרים לו כי "קיים הסכם", בין כל אזרח לבין המדינה ו/או החוקים לקיים את שהמדינה פסקה. כל חייו של האדם, מרגע היוולדו ועד מותו, הוסדרו הודות למסגרות הנורמטיביות שיצרו החוקים במדינה, וכל עוד לא מצא האדם דופי בהם במהלך חייו, עליו לכבד כל תוצאה הנובעת מאותה מערכת החוקים, גם אם זו באופן נקודתי אינה לרוחו.

כך מנסחים זאת החוקים: "[...]וכשאנחנו שולחים יד להאבידך, בחושבנו שמן-הצדק הוא, תשלח גם אתה ידך להאביד גם אותנו, את החוקים, את המולדת, במידה שהדבר בידך, ותטען שצדק אתה עושה במעשה זה, כמי ששוקד שקידת-אמת על סגולה טובה?"[4]

בשלב הזה של הדיאלוג מועבר אלינו מסר מאוד חשוב ורלוונטי, התקף עד היום, בנוגע לכל אזרח החי במדינה בעלת משטר דמוקרטי. סוקרטס העביר כאן מסר חשוב, כי כל אדם רשאי וחופשי לעשות נפשות לשינוי חוק כלשהו שלא מוצא חן בעיניי, ואם בכל זאת, ימצא בסופו של יום כי שיטת המשטר אינה לרוחו, תמיד קיימת בפני האופציה לעזוב את המדינה, וללכת לכל מקום בו הוא חפץ, שם קיימת לשיטתו מערכת חוקים טובה יותר (אתונה אפשרה לכל אזרח לצאת את גבולותיה באופן חופשי עם כל הרכוש).

כך זה נשמע בלשון החוקים: "כל איש מכם שיישאר לאחר שראה כיצד אנו גוזרים דינים ומנהלים את המדינה משאר הבחינות, הרי הוא הסכים למעשה, לדידנו, שיעשה כפקודתנו, ואם איננו מציית הרי הוא לדידנו עושה עוול משולש: ממרה את פי מולידיו, באשר אנו הולדנוהו, ואת פי מגדליו, ועם שהסכים לציית לנו, אין הוא מציית ואף אינו מביאנו לידי כך שנחזור בנו מטעותנו, עת נעשה דבר שלא כהלכה; והלא אנו נותנים לו את הברירה, ובלי לצוות עליו בקשיות שיעשה כפקודותינו, הרינו נותנים לו לבחור אחת מהשתיים: לציית לנו או להביאנו לידי כך שנחזור בנו"[5].

למעשה, בשורה התחתונה, אדם שלא עושה את אחד משני הדברים, קרי מנסה לעשות נפשות ולפעול מראש לתיקון הסדרים נורמטיביים שאינם טובים בעיניו או עוזב למקום אחר, נותן למעשה לגיטימציה מלאה ל"כללי המשחק" הקיימים. בכך הוא מאבד את הלגיטימיות שלו לטעון כנגד החוקים ולכך שאין לציית להם. בעצם ההישארות, נתנה הסכמה לחיות על פי החוקים הקיימים. זה בעיניי המסר החשוב ביותר שעולה מהדיאלוג הזה.

בשולי הדברים, הערה חשובה והכרחית לחידוד האמור כאן, הערה הנובעת מן ההתפתחות ההגותית שבאה בעקבות יצירת "הציווי המוחלט" של עמנואל קאנט. הצו המוחלט מטיל חובה לציית באופן עיוור לנורמה הקיימת, וכאן נכנס לתמונה האלמנט המוסרי, בזיקה ישירה ותנאי אלמנטארי, שעסקינן בחוקים של משטר מתוקן, בו, כמו באתונה הדמוקרטית, יש לאזרח אפשרות להשפיע ולפעול למען שינוי החוקים הקיימים ולתיקונם. אין ללמוד מכך, שיש ליתן לגיטימציה לחוקים שהם אפריורית, מטעם המשטר שיסד אותן, חוקים מעוולים.

 

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'

 

הערות שוליים:

 

[1] אלאן בלום דלדולה של הרוח באמריקה (תרגם: בת-שבע שפירא), הוצאת עם-עובד (תשס"ב-2002)  עמ' 312-314

[2] אפלטון "קריטון" כתבי אפלטון כרך א' (תרגם: יוסף ג' ליבס), הוצאת שוקן (תשנ"ח-1997),  עמ' 243

[3] שם, עמ' 246

[4] שם, עמ' 250

[5] שם, עמ' 251

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה
דוידוב-בנימיני ושות'
חברת עורכי דין
דיני תעבורה - משפט חוקתי ומשפט מינהלי

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני

מאת: אדיר בנימינידיני תעבורה06/05/20728 צפיות
בדיני התעבורה הסוגיה של מציאת הקשר הסיבתי היא מאוד חשובה בכל הנוגע לקביעת האחריות להתרחשות תאונות דרכים. הכלל המשפטי "התרחש אחריו, לכן זה קרה בגללו" הוא מאוד רלוונטי לקביעה האם אכן קשר כזה נמצא.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/01/19991 צפיות
הרפורמה בדמות הגבלת כהונת ראש הממשלה היא עוד אחת מיני רבות שהמחוקקים שלנו מנסים לייבא מארה"ב, מבלי להבין את שיעור הנזק שנגרם מערבוב של מין שאינו עם מינו. דוגמאות בולטות מן העבר: "שיטת הפריימריס" ו"החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה". אם הייתה כאן דאגה אמיתית לאיכות השלטון בישראל היו המציעים מתמקדים בקידום הצעת חוק להגבלת קדנציות לראשי ערים. ברשויות המקומיות זה הרי ממש מתבקש. שם הבעיה הרבה יותר חמורה.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/18973 צפיות
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי18/08/181052 צפיות
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב

מאת: אדיר בנימיניספרות18/08/182774 צפיות
האמירה הברורה בנוגע לחוסר האפקטיביות של מדיניות ענישה מחמירה, בשני ספרים קלאסיים: "מכתבים פרסיים" ו"אוטופיה".

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל14/08/181198 צפיות
ראשי עיר בישראל עושים שימוש במופעי בידור על מנת לקדם את מועמדותם סמוך מאוד למועד הבחירות. כמות האירועים הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הבחירות. שופטי בית המשפט העליון שעמדו בראש ועדת הבחירות המרכזית ביקרו קשות תופעה זו.

מאת: אדיר בנימינישלטון מקומי01/03/171306 צפיות
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.

מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי19/08/21404 צפיות
https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/DocLib1/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי19/06/21634 צפיות
מדיניות אכיפת עבירות תכנון ובניה – הרשות לאכיפה במקרקעין מדיניות אכיפה הינה כלי מרכזי הנתון בתחום האכיפה באמצעותו מבטיח הגוף האוכף למקד את משאביו המוגבלים בעבירות המשמעותיות ביותר ובאופן האפקטיבי ביותר. מיקוד משאבי האכיפה לפי סדרי עדיפות קבועים מראש מאפשר הגברת אפקטיביות האכיפה באמצעות פעילות יזומה, צמצום המשאבים המופנים כלפי עבירות בעלות ערך נמוך יותר, והבטחת השוויון באכיפה. יובהר, כי מדיניות אכיפה היא מסמך המתווה את הדרך אך אינו מסמך מחייב, שלא מאפשר בחינה מחודשת, עדכון וסטייה ממנו במקרים שיש לכך הצדקה.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי28/01/21625 צפיות
על מנת להבין מדוע אדם ניגש על מנת לבצע תרגום של תעודות ומסמכים רשמיים מסוימים צריכים להבין את התהליכים שאותם עוברים אנשים ברחבי העולם כולו.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי15/01/21584 צפיות
מתי נדרש לפעולה של תרגום עבור תעודת לידה?

מאת: בנימין קלינגרחוק ומשפט - כללי13/12/20892 צפיות
הרשויות ממשיכות בקצב רב בהוצאת צווי הריסה. מאמר שכדאי לקרוא אם ביצעת חריגות בניה , ביקרו או רוצים לבקר בנכס מטעם הפיקוח על הבניה/ הוועדה לתכנון ובניה או שכבר הוזמנת לשימוע או אולי כבר קיבלת צו הריסה. המאמר מיועד לכל העוסקים בתחום. עורכי דין, שמאים, מהנדסים, קבלנים, וועדי בתים, אדריכלים, מפקחי בניה ועוד.

מאת: עופר שלוחוק ומשפט - כללי08/10/20766 צפיות
הסכם מייסדים מוצלח בחברות סטארט אפ

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי10/09/20586 צפיות
תַּם עִדַּן הַסּוֹדִיּוֹת הַבַּנְקָאִית בִּשְׁוַויְץ בְּעִקְבוֹת הֶסְכֵּם חִלּוּפֵי מֵידַע אוֹטוֹמָטִיִּים

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica