"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון" (דברים ט"ו/ז').
אריכות הפסוק מעוררת תמיהה. הביטוי "באחד שעריך" נראה לכאורה מיותר. כמו כן, נשאלת השאלה: מדוע מציין הכתוב: "בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך"? האם מצוות הצדקה היא מצווה התלויה בארץ?
למאמר המלא...
|
"מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק, תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם. לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל, לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן. בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ, וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד. אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף, עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ. אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה, מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר". (משלי י"ז/טו')
למאמר המלא...
|
"בעבר הירדן, בערבות מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת..." (דברים א'/ה').
רש"י מפרש "הואיל - התחיל". אם כן, נשאלת השאלה: הרי עברו 40 שנה מאז דיבר משה על דיני התורה ובמרה שם לו חוק ומשפט: שבת, פרה אדומה, כיבוד הורים וכו'. היתכן לומר שרק עכשיו "הואיל" - "התחיל" משה לבאר את התורה?
למאמר המלא...
|
"...יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו את הירדן" (במדבר ל"ב/ה').
בני שבט ראובן ושבט גד פנו אל משה לפני הכניסה לארץ ישראל, בבקשה להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי ראו שהמקום מבורך בשדות מרעה ומתאים למקנה הרב שהיה להם. מששמע משה את בקשתם, שלא לקבל נחלה יחד עם כל שאר השבטים, כעס מאוד באומרו: "...האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" (ל"ב/ו').
למאמר המלא...
|
קורח וכל עדתו התייצבו לפני משה ואהרון נרגנים ובפי קורח היו שאלות שמטרתן לשים ללעג את משה המנהיג ואת תורתו. אחת השאלות היתה: "בית מלא ספרים יהא פטור מן המזוזה?"
למאמר המלא...
|
פרשתנו פותחת ב"סיפור המרגלים", שנשלחו לתור את הארץ ולבדוק את טיבה, ומסתיימת ב"פרשת ציצית", בה אנו מוזהרים "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". בשתי הפרשיות מופיע הפועל "תור" - פעם בהוראת חיוב ופעם באיסור, ויש לתת את הדעת על כך.
למאמר המלא...
|
"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" (ויקרא י"ט/א'-ב').
נשאלת השאלה: מדוע מודגשת ההוראה "קדושים תהיו" אל בני ישראל בכפל הלשון "דבר...ואמרת"?
למאמר המלא...
|
התורה לימדה אותנו שקורבנות "עולה" ו"חטאת" נשחטים מצפון למזבח. כעת מלמדת אותנו התורה שגם דינו של "קורבן אשם", המובא ע"י מצורע המיטהר מצרעתו, כדין קורבנות אלו וגם אותו יש לשחוט מצפון למזבח
למאמר המלא...
|
עינב דרומר, מורה דתיה מהיישוב שערי תקוה, מנהיגה את ההרכב המוזיקלי "דוסה נובה", להקה שמורכבת, מלבדה, משישה גברים חילונים ובימים אלה כובשת את המגזר הדתי. בקרוב הם נכנסים לאולפן להקליט תקליט מקורי
למאמר המלא...
|
המרכזים להעמקת הזהות היהודית - "החוויה היהודית" פועלים בבתי ספר ממלכתיים, יסודיים ועל יסודיים, בפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך ובאישור "ועדת שנהר".
למאמר המלא...
|