|
יששכרוב ומנכ"ל שוברים שתיקה – מנסים לצאת מהפלונטר אליו נקלעו, לאחר שחקירת הפרקליטות על האירוע שדווח, בו הוכה פלסטיני נמרצות, הוכח כשקרי – ויששכרוב כשקרן.
הסרטון החדש שהוצג ע"י שוברים שתיקה, פועל לרעת יששכרוב, שהרי הפלסטיני המסכן, המוכה שלפי התיאור צריך להיות זב דם ובקושי מהלך, לא מזהה אף חייל ולא את יששכרוב המכה הראשי.
אין זה הגיוני כלל שהעצור שהוכה נמרצות לא מזהה את יששכרוב שגם הוביל אותו למעצר.
למאמר המלא...
|
|
הרוצח יגאל עמיר מבקשת משפט חוזר.
הגב' עמיר – היא הטרימבולדר שנעלמה מהתקשורת עומדת מאחורי היוזמה המפתיעה.
הטענה העיקרית של עמיר – אני יריתי סרק – סרק ואילו דמות מסתורית נוספת שהיא ירתה את הכדורים שהרגו.
אהוד ברק – עם הלוק החדש – זרק רימון הלם לתוך הפוליטיקה הישראלית והסתער על המנהיגים והמפלגות כמו שמלמדים בסיירת מטכ"ל.
למאמר המלא...
|
|
"פעם, כשהמשפט עדיין היה משפט קלאסי על פי כל העקרונות, של משפט הוגן, לפי כללי הצדק הטבעי וחזקת החפות מרחפת מעל – לא היינו עדים לקרקס התקשורתי המתנהל בימים אלה ובשנים האחרונות.
נאשמים חזקים נעזרים ביחצנים ודוברים פחות חזקים הפכו את הפרקליטים שלהם ליחצנים ומנהלי קמפיינים תקשורתיים.
בתווך – המשפט ההוגן, האובייקטיבי, המסתמך על חזקת החפות נעלם בעשן התקשורת.
מי שיותר חזק בתקשורת, זוכה ליחסי ציבור טובים יותר. מי שיש לו עיתון שעומד מאחוריו, זוכה לנקודות עוד לפני שהתחיל המשפט.
למאמר המלא...
|
|
פרשיית הצוללות כבר נמשכת יותר משנה.
עוד לא הגיעו כל הצוללות שהוזמנו וכבר התקשורת והאופוזיציה הטביעו במצולות חלק מהן. הטעמים לכך מגוונים, החל מלא צריך, לא נחוץ עד לעמדה משרד הבטחון – שהנושא נבדק וחלק מהצוללות באות להחליף ישנות ולא מודרניות.
ההתעקשות שלא יתכן שנתניהו לא ידע על כל פרשיות הכספים המתלוות לעסקה, הן קצת מוגזמות.
למאמר המלא...
|
|
הצהרת בלפור- משנת 1917, היתה היתד לסימון הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
ועידת סן-רמו 1920 שחלקה את המזרח התיכון, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, ובו חלוקה בין העם היהודי והעם הערבי, ללא הכרה לא בישות ולא בעם פלסטינית שלא היה קיים יצור כזה. וכנ"ל בוועדת פיל לחלוקת הארץ ב-1937.
1947 – ועדת האו"ם לחלוקת ארץ ישראל בין היהודים והערבים (אין זכרון לפלסטינאים), כלומר: הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית.
למאמר המלא...
|
|
הכנסת דנה בסוגיה של המלצות המשטרה בתיקי חקירה והנושא עורר סערה בין האופוזיציה לקואליציה, כאשר כל צד מצרף הסבר משלו.
הנושא באופן עקרוני אינו חדש וכבר דנים בו שני עשורים.
בתקופת היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין עלתה הסוגיה לדיון והוחלט ואף הוצאו הנחיות כי המשטרה תמנע מלצרף המלצות כדי למנוע התקלות בין המשטרה לפרקליטות.
ברור לכולי עלמא שהכוונה בעיקר לאנשי ציבור, שרים, ח"כים, ראשי ממשלות, בהם המשטרה יכולה להראות פעילות, העיתונאים יש להם חומר לדווח והעיתונות והטלויזיה נושאים לפתוח את החדשות.
למאמר המלא...
|
|
בוגי יעלון – המטריף בשער של הצוללות – נזכר לפתע שהוא איש ההתיישבות וההתפשטות ומכריז על עוד מיליון מתנחלים ביש"ע.
ואם זה לא מספיק ככותרת – הוא גם מנבא שלא יהיה "שלום" עם הפלסטינאים כי הם לא יוותרו על השטחים שבידי ישראל מאז 1948, בתרגום שלי להצהרתו.
הח"כית, ההיפית, לובשת השחורים גב' מירב מיכאלי, פיתחה נוסחה חדשה וכאילו מדעית, להורות, למשפחה ולגידול ילדים.
בתור מומחית בתחום בהורות והילודה הצהירה מספר תיזות "אוויליות", בסבר פנים רציני.
למאמר המלא...
|
|
שלא תהיה אי הבנה בנושא, כולם מדליפים: המשטרה, הפרקליטות, הסנגורים, ומתוך מערכת המשפט (עוזרים, מתמחים, מזכירות).
העיתונאים טוענים שהדלפות זה הסם הקיומי של העיתונות החופשית, אך מאידך זהו רעל שחודר ומחלחל למערכת עקיפת החוק, ולפעמים רבות הנזק בהדלפה עולה בהרבה מהמטרה שרצו להשיג.
המלחמה בהדלפות מכל הגורמים, שציינתי לעיל כבר נמשכת כשני עשורים, ועדיין לא הצליחו להתגבר על כך, למרות שאפשר לעשות זאת ע"י נקיטת אמצעים חריפים כלפי המדליפים, נחישות בנושא ועקביות ללא פחד.
למאמר המלא...
|
|
ההחלטה של בג"צ, שלא נדרש רישיון להפגנה וניתן לבטא את ההתנגדות בכל מקום ללא הגבלה, היא החלטה של שופטים שחיים בעולם משפטי אוטופי, ורגליהם לא נטויות בקרקע המציאות.
עקרון ההפגנה – הוא אמנם אחד מיסודותיו של משטר דמוקרטי, אבל כמו לכל עקרון, עם פוטנציאל של זכות קונסטיטוציונית, יש מסגרת ויש מגבלות שכל משטר דמוקרטי מחויב בהם.
ההחלטה של בג"צ על חופש ההפגנה ללא בקרה, ללא פיקוח, ללא תנאים שישמרו על הסדר הציבורי ושלום הציבור, היא אחת ההחלטות המטופשות ביותר שיצא מתחת ידי בית המשפט העליון.
למאמר המלא...
|
|
כאשר גופים פוליטיים ואורגנים של הממשל מחרימים טכס, שאושר ע"י הממשלה, הם פוגעים בעמודי התווך של השלטון ושלטון החוק.
פוליטיקאים בהווה שמחרימים טכסים ממשלתיים, ישלמו על כך ביוקר עם מפלגותיהם בעתיד.
החרמה היום – תחזור כבומרנג אליהם מחר.
התקדים של החרמת טכס ממלכתי – פועל לשני הכיוונים, גם בשינוי הממשל או במהפך פוליטי.
יש קונצנזוס של רוב הציבור היהודי ציוני, שגבולות 67 לא יחזרו ולא יהיו קו גבול של ישראל.
למאמר המלא...
|