חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:
 

מאמרים בנושא קודש

 
   
 

אמרי שפר ט"ו אדר א' ה'תשע"ו

מאת: דוד דרומריהדות24/02/16467 צפיות
אמנם חטאם היה גדול, בכל זאת עלינו להודות שדור המדבר עלה על דורנו. דור המדבר התפרק מכספו וזהבו כדי לעשות לו מהם אלהים, ואילו דורות אחרונים מתפרקים מא-לוקים כדי לעשות ממנו כסף וזהב. (עפ"י הרב אייזל חריף(.
למאמר המלא...

אמרי שפר י"ח מנחם אב ה'תשע"ה

מאת: דוד דרומריהדות03/08/15330 צפיות
וּבֵרַָכְתּ אֶת ה' א-לקֶיך'' "נחמיה העמסוני היה דורש כל 'אתין' שבתורה" (פסחים כב ב); ומה דרש ב'את' זה? למי עוד עלינו להודות מלבד לקדוש ברוך הוא? כתב הסמ"ג (עשין כז) בשם הירושלמי, כי 'את' זה בא לרבות את בעל הבית. ואכן, בגמרא (ברכות מו א) מופיע נוסח של ברכה מיוחדת שמברך האורח את בעל הבית שנתן לו את סעודתו.
למאמר המלא...

תפקיד וייעוד אישי באור חכמת הקבלה

מאת: "מודעות"-מרכז רוחני לקבלהקבלה20/02/14658 צפיות
הדרך למציאת התפקיד והייעוד האישי שלי בחיים. הבנה ייסודית של מערך התפקידים שיש לכולנו, מהרוחני הגדול ביותר ועד הפרטי של חיי היומיום של כל אחד מאתנו. התבוננות מעמיקה באור תורתו של בעל הסולם
למאמר המלא...

פרשת ויחי - ארץ ישראל

מאת: ברסלב מאירפרשת השבוע27/12/12787 צפיות
ארץ ישראל וזהו (בראשית מז – כח) "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה". אין בכל העולם כולו, מקום יותר קדוש מאשר ארץ ישראל, והיא חמדת כל הלבבות ועליה נאמר בתורתנו הקדושה ( דברים יא – יב) תמיד עיני ה' אלקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה. ואמרו חז"ל (ברכות ה.) ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל תורה וארץ ישראל והעולם הבא. [וידוע מה דאמרי אינשי: אמור לי מי חבריך, אמור לך מי אתה, לענינינו יש לשים לב באיזו חבורה נפלאה נמצאת א"י במאמר הנ"ל, דהיינו בין תורה לעולם הבא, וגם היא נמצאת ממוקמת במקום טוב באמצע].
למאמר המלא...

"ונשמע קולו בבואו אל הקודש" (שמות כ"ח/לה').

מאת: יהודה יצחקיפרשת השבוע25/02/10704 צפיות
"ונשמע קולו בבואו אל הקודש" (שמות כ"ח/לה'). פסוק זה מתייחס לבגדי הכהונה. הכהן הגדול היה לובש את מעיל האפוד, שבשוליו נתלו פעמוני זהב, כאשר היה נכנס הכהן הגדול לעשות את עבודת הקודש בבית המקדש נשמע צלצול הפעמונים- "ונשמע קולו בבואו אל הקודש".
למאמר המלא...

פרשת אמור: מקרא קודש לאדם

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/05/09871 צפיות
בתלמוד הבבלי אנו מוצאים: "רבי אליעזר אומר: [...] שבתון - זה קדושת היום, [...] מקרא קדש - קדשהו בעשיית מלאכה. אמר לו רבי עקיבא: מפני מה לא נאמר שבתון - שבות, שבו פתח הכתוב תחילה? אלא: שבתון - קדשהו בעשיית מלאכה, [...] מקרא קדש - זו קדושת היום" [11]. לכאורה סתירה, הרי אחד מאיפיוני המועד הוא איסור מלאכה, וכאן נאמר במפורש "קדשהו בעשיית מלאכה!!! טעות? טעות סופר? טעות עריכה?
למאמר המלא...

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica