חפש מאמרים:
שלום אורח
27.10.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:
 

מאמרים בנושא מקרא

 
   
 

עמודי המקדש, אקסיס מונדי, כציר היקום

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/129463 צפיות
שני עמודי התווך של מקדש דגון הפלשתי עליהם עמד המבנה כולו לא היו אלא סמל להשקפת עולם מעוותת המאדירה כוחנות ומעלימה כל חמלה ולכן קרסו. שני העמודים שהתנוססו בקדמת מקדש שלמה, בכניסה, יכין ובועז, מייצגים, לעומת זאת, את סיפור הבריאה בבראשית שעניינו מעבר מאלימות ומאכזריות לחסד ולאהבה. על הבנת מסר זה ויישומו עומד העולם.
למאמר המלא...

מגערה לערגה, מתוהו לבריאה, מגלות לגאולה

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/128989 צפיות
בעוד שבספר בראשית אין כל רמז להתנגדות המים המצייתים לכאורה מייד למאמר הבורא, מתפצלים לשמים ולארץ ומתכנסים אל תוך גבולות ללא כל שמץ של מחאה, כבסיפור אגדה, גרסאות רבות בספרים אחרים בתנ"ך מאזכרות מרד מצד ים התהום הקדמוני, המכונה גם רהב ותנין. מהן קורות אותה התקוממות?
למאמר המלא...

שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה

מאת: ד"ר אורנה ליברמןלימודי דתות30/12/128749 צפיות
כל מילה ומילה במקרא מכילה כפיל ניגודי: רע (ההיפך של טוב)/רע, רעות, רעיה, און (כוח)/און (חולשה, עצב), חיל (גבורה)/חיל (פחד), חלש/חלש על, שר (שריר, שררה)/רש, עמד/מעד, פרה/רפה, שואה/ישועה, ציון Tsiyon(ארץ פוריה)/צָיון Tsayon (צייה), חופה (הגנה)/פח, פחת (מלכודת), ברא (יצר, הוליד)/ בֵּרֵא (חתך, דקר, הרס, הרג), תם/טמא, נגע/עונג, שֵׁדִים/שדי, אל/לא ועוד הרשימה ארוכה. מהן הסיבות לכפילות מפתיעה זו?
למאמר המלא...

אזכורים מקראיים בנושא הסרת שיער

מאת: קוסמטיקאית ברשתהסרת שיער03/03/101220 צפיות
בואו לקרוא על יחס המקרא להסרת שיער - מפתיע ומעניין!
למאמר המלא...

אימון אישי - מקראי

מאת: יעל הרפזאימון אישי02/02/10821 צפיות
האימון האישי המקראי שאוב מחוכמת הדמויות המקראיות. מדמויות אנושיות שהגשימו את יעודם. דמויות שתחברו לכוחות ולמימוש עצמי. באימון המקראי תזהה את הכוחות שלך באמצעות ההדרכה והחוכמה של הדמויות המקראיות. איך למצוא את שבילי המסע שלך בשבילי מסע הגיבור המקראי. איך אתה הופך לגיבור בסיפור חייך. האימון בשילוב עם ערכת קלפי בבואה - הדמויות המקראיות כבבואה של עצמנו אותם כתבתי בהשראת החלום, אהבה - וכמימוש החזון.
למאמר המלא...

פרשת אמור: מקרא קודש לאדם

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/05/09974 צפיות
בתלמוד הבבלי אנו מוצאים: "רבי אליעזר אומר: [...] שבתון - זה קדושת היום, [...] מקרא קדש - קדשהו בעשיית מלאכה. אמר לו רבי עקיבא: מפני מה לא נאמר שבתון - שבות, שבו פתח הכתוב תחילה? אלא: שבתון - קדשהו בעשיית מלאכה, [...] מקרא קדש - זו קדושת היום" [11]. לכאורה סתירה, הרי אחד מאיפיוני המועד הוא איסור מלאכה, וכאן נאמר במפורש "קדשהו בעשיית מלאכה!!! טעות? טעות סופר? טעות עריכה?
למאמר המלא...

<< 2 1 >>
 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica