התזמורת הסימפונית היא התזמורת השכיחה ביותר בין התזמורות, שבה יש כל הסקציות במוזיקה והיא הגדולה ביותר מכל התזמורות. תזמורת זאת מכילה עשרות או מאות נגנים ומורכבת בדרך כלל מכלי קשת: (כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס), שהם המרבית בתזמורת, כלי נשיפה ממתכת: (חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה), כלי נשיפה מעץ: (פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון) וכלי הקשה: (טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים, וקסילופון). לכל קבוצת כלים נגן ראשון, האחראי לקבוצה כולה ולעתים אף מתבקש לנגן קטעי סולו ביצירה (למשל, קטע הכינור ב"בנדיקטוס" במיסה סולמניס של בטהובן). הכנר הראשי, עומד בראש התזמורת ומסייע למנצח בעבודתו, בשעת הצורך, ה"קונצרטמייסטר".עוגב או כלי הפריטה כמו נבל, כמו פסנתר, לפעמים אף מצטרפים לתזמורת כלים ייחודיים ליצירה.אך ניצוח על תזמורת כולל המון מעבר לכך,
את נגינת התזמורת הסימפונית מדריך מנצח, שתמצית תפקידו להורות לנגנים את הטמפו והדינמיקה. מנצח נפלא יכול להפיק מתזמורת בינונית המון יותר משיוכל מנצח בינוני להפיק מתזמורת טובה. הכימיה שמנצח יוצר עם התזמורת הכרחית להשגת ביצוע, שאיננו מתמצה בנגינת הצלילים לפי הכתוב בפרטיטורה (ראה ניצוח).
לרוב, הקבוצה הגדולה ביותר בתזמורת היא של הקשתנים, אולם יש יצירות, שבהן חלקם של כלי הנשיפה גדול כשלהם ולעתים אף יותר. דוגמה לתזמורת סימפונית היא התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שבה כמה הנגנים יכול לבוא למאה.
התזמורות הסימפוניות מנגנת בדרך כלל מוזיקה קלאסית, שיכולה להקיף את כל התקופות, מן הבארוק ועד למוזיקה בת ימינו, בהרכבי כלים משתנים על-פי הצורך. יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב אחרת של כלים מיצירה של מהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.
להמשך קריאה - לוח כלי נגינה .