ברוב ארצות העולם, דודי שמש אינם בשימוש מאסיבי כמו בארץ שבה דודי שמש הם דבר המובן מאליו. השימוש הנפוץ בעולם לחמום מים הם הדודים המחוברים למערכה החשמלית, אחת הסיבה היא כי בצפון ימות הקיץ המעטים. אך הסיבה העיקרית היא חוסר מודעות ליכולת להשתמש באנרגיה הסולרית ולהפוך אותה לאנרגית חום. בשנים האחרונות אחרי מסעו המקיף של סגן נשיא ארצות הברית לשעבר גור, בעולם בנושא התחממות כדור הארץ, החל רעיון השימוש באנרגיה סולרית לתפוס תאוצה וכמוצר לווי גם דודי שמש .
בישראל לעומת זאת דודי שמש הם בשימוש יום יומי לרחצה ולכל עבודות הבית כך שההרגל הפך את דודי השמש לדבר כל כך רגיל שקשה לחשוב על החיים שלנו מבלעדיו. רעיון דודי שמש עלה בתקופת קום המדינה כאשר למדינה החדשה לא היו מספיק משאבים לקניית דלק, וקבוצת מדענים בראשם ד"ר צבי תבור פיתחו את הרעיון של ניצול האנרגיה הסולרית. ב- 1976 נכנס חוק חובה שכל בנין שייבנה חובה להתקין בו דודי שמש ..
דודי שמש מורכבים משני גורמים בסיסים האחד, תיבה שהפנים שלה צבוע בשחור, בה נקלטים קרני השמש ההופכים את האנרגיה הסולרית לאנרגית חום. בקופסה מפותל צינור שהמים מגיעים אליו מהתשתית המרכזית של הבית. לקופסה מכסה שקוף מזכוכית או מפלסטיק. מרכיב שני הוא מיכל המים אליו זורמים המים החמים שמתחממים בקופסת קולט קרני השמש העומדת לידו בזווית אלכסונית של 45%. ממיכל זה זורמים המים לברזים בבית.
אמנם ברוב השנה בארץ השמש זורחת אך בימים גשומים ומעוננים צריך להיעזר בחשמל, לכן למיכל המים מצורף גוף חימום חשמלי. ברוב המקרים יש גם מאיץ חום שדואג להאצת חמום המים של דודי שמש .