קפריסין – עולם מתפתח של מרכזים לוגיסטיים -TPL
במרחק טיסה של 50 דקות בלבד שוכנת קפריסין – אי של 850,000 תושבים ולמעלה מ-2,000,000 תיירים בשנה . מאז שקפריסין תקבלה כחברה באיחוד האירופאי בתחילת 2003 ולחברה בגוש היורו בינואר 2008 היא נהנית מפריחה מסחרית.
שטחה של קפריסין 9,250 קמ"ר שמתוכם כ-6,000 קמ"ר בחלק היווני ו-3,250 קמ"ר בחלק התורכי, שטח זה קטן בכמעט 60% משטחה של מדינת ישראל. התל"ג של קפריסין הינו כ- 16,745 מליון $ לעומת כ- 245,779 מליון $ התל"ג הישראלי. צפיפות האוכלוסייה 84 נפש לקמ"ר לעומת 345 נפש לקמ"ר בישראל.
עולם מתפתח של מרכזים לוגיסטיים
בעבר התבססה כלכלת קפריסין על גידולים חקלאיים כגון שעורה, חיטה, הדרים, גפנים, זיתים, תפוחי אדמה, ירקות ופירות וצאן. המחסור במים, תחרות עולמית מצד מדינות העולם השלישי, נטישת הצעירים את הכפר לטובת העיר והגידול הניכר במספר התיירים הפוקד את האי, שינו מהותית את מיקוד כלכלתה מחקלאות לתעשיה זעירה ותיירות.
מספר התיירים הגבוה (2.5 תיירים על כל תושב) מחייב את המדינה להתייחס לפעילות הכלכלית והלוגיסטית שלה כאל מדינה של כ-3,000,000 תושבים מה שבהחלט מתבטא ביצור וביבוא, שינוע, אחסון וההפצה של המוצרים ברי הקיימא ושל המוצרים הטריים המסופקים באופן שוטף לבתי המלון,עשרות אלפי הקמעונאים ונקודות המכירה שבאי.
באי, ניתן למצוא את רוב המותגים המובילים בעולם החל מ"קוקה קולה", "פומה", "זארה", "סטארבקס", SUPER HOME המוכר בישראל כ"הום סנטר", "פיצה האט", "מקדונלד", "איקאה", SONY, "קרלסברג", ועוד רבים אחרים.
מרבית מהחברות ניהלו עד לא מזמן את פעילות היבוא, המחסנים הלוגיסטיים וההפצה של המוצרים בעצמן. לאחרונה מתגברת המגמה להעביר את הפעילויות הלוגיסטיות ל-TPL לאחר שמנהלי החברות הפנימו את היתרונות העסקיים הגלומים בניהול הפעילויות ע"י צד שלישי במיקור חוץ. היתרונות הבולטים בהעברת הפעילות ל-TPL הם בחסכון של עד כ-30% בהוצאות האחסון והתפעול השוטף. חסכון זה נובע מחסכון במשאבי ניהול וכ"א, יתרון לגודל, שירותי ליקוט מתקדמים, תוכנות WMS, ניהול המלאי, אופטימיזציה, שמירה, ביטוח, פתרונות כנגד אש וכמובן האחריות הכוללת.
יש לציין שלחלקן של החברות שהעבירו את פעילותן ל-TPL כמות הטרנזקציות והמוצרים לא היתה גדולה במיוחד ולכן לא השתמשו בתוכנות מתקדמות ובכלים מודרניים לליקוט ואריזה.
תהלכים אלו הביאו לפריחה של חברות TPL המספקות חבילות שירותים לוגיסטיים, דבר שהביא בהכרח את הצורך להקמת מחסני אחסון והפצה בסדרי גודל משמעותיים ביותר. רוב המחסנים הלוגיסטיים ממוקמים בקרבת הנמלים הימיים בלרנקה, לימסול ובפריפרייה של עיר הבירה ניקוסיה.
תכנון ייעוץ והקמה של מרכזים לוגיסטיים ומערכות אחסון ושינוע בקפריסין
נזדמן לי לבקר באי יחד עם יצחק דנה מנכ"ל חברת התכנון והייעוץ הלוגיסטי A.G.S. איציק מבקר באי בתדירות גבוהה, במסגרת פעילותו הלוגיסטית, כיועץ להקמת מחסנים לוגיסטיים, מידוף ומערכות שינוע. במסגרת סיור שערכנו, ביקרנו במרכז לוגיסטי המתמחה באחסון מוצרים בקירור עמוק והפצתם. בביקור זה נבחנו הצרכים העתידיים של החברה ואפשרויות שילוב טכנולוגיית מתקדמות מסוג RadioShatel והטמעת תוכנת WMS. ביקור נוסף היה במרכז לוגיסטי של חברת Kaniklides המשווקת ציוד משרדי ומוצרים נלווים לחברות אחרות במיקור חוץ. החברה מבקשת לבדוק אפשרות לבנות מחסן נוסף נתמך אצטבאות בנוסף למחסן שכבר נבנה בעבר ע"י חברה ישראלית.
מרכז לוגיסטי נוסף שמתפקד כ-TPL הינו Christoudias Logistics בניקוסיה. החברה בודקת אפשרויות לבנות מחסן לוגיסטי נוסף, בנוסף ל-2 המחסנים שברשותה. הביקור כלל מפגשים נוספים שהחוט המקשר בניהן היה הצורך במחסנים לוגיסטיים שיתפקדו כ-TPL. את פעילות הייעוץ והתכנון של מחסנים לוגיסטיים בקפריסין מובילות שתי חברות ייעוץ, האחת יוונית והשניה A.G.S הישראלית.
במסגרת הביקורים נבחנו הצרכים העיקריים של המרכזים החדשים, צרכים אלו שמשפיעים על שטחי המחסנים, גובהם, ואופן הפעלתם. ניתוח התנועות IN ו-OUT, שיטות הליקוט והצרכים המחשובים, כולל תוכנות WMS, נבחנו בצורה מקצועית כולל פתרונות שונים להגנה מפני אש , פתרונות שינוע ניטול והעמסה.
המידוף במחסנים וכן הכלים לליקוט ושינוע הנלווים הינן לרוב תוצרת חוץ, המידוף רובו מתוצרתם של
Schaeffer Mecalux, Metalsistem, Stow, Kardex וישנו יצרן מקומי אחד עם יכולות מוגבלות.
הציוד הנלווה (מלגזות משקל נגדי, היגש, מלגזות צריח VNA, מלקטות וכו' הינן בעיקר מתוצרתBT ,Toyota, Still, Linda,
בקפריסין החלו רק לאחרונה לבנות מחסנים נתמכי אצטבאות, זהו פיתרון חדש יחסית בקפריסין. קיימים 2 מחסנים כאלו ואותם תכנן יצחק דנה. למחסנים אלו מספר יתרונות מהותיים כגון מהירות הקמה, מחיר וכדומה.
לסיכום, גם קפריסין מצטרפת לעשרות המדינות שכבר גילו את יתרונות ה-TPL.