במסגרת תכנית אותה אני מלווה בבית ספר באזור מגוריי, העברתי שיעור לתלמידים בגילאים מעורבים משכבות ד-ח, בנושא העצמת הדימוי העצמי.
השיעור התמקד בערך החשיבה החיובית והתלמידים קיבלו הדרכה לאימון המוח לחשוב בצורה חיובית, במיוחד במצבים בהם נדמה לנו שהדבר מאוד קשה או אפילו בלתי אפשרי.
דימוי עצמי הוא המשפיע מס 1 לאופן התנהלותנו בעולם. הוא מבטא את הדרך בה אנו פועלים ומציגים את עצמנו כלפי הסביבה שלנו.
כשאנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, הביטחון העצמי שלנו גבוה וקל לנו יותר להגיע להישגים בין חברנו, בקרב המשפחה שלנו, בלימודים וכד'.
לעומת זאת כאשר הדימוי העצמי שלנו נמוך אנחנו נוטים לראות את מה שקורה לנו בצורה שלילית ומתרגמים את חווית החיים שלנו לשלילית . וגרוע מכך אנחנו משליכים את השליליות הזו כדבר חיצוני לנו, כשלמעשה הכל מגיע מתוכנו, מהראש שלנו, בלי שנהיה מודעים לכך. אנחנו מגדילים לעשות ומוצאים לכך צידוק(אם תחשבו טוב תגלו שאלו תירוצים) באמירות כמו: אני לא מספיק טוב ב.., אני לא יכול.... בגלל שאני שמן, בגלל שאני נמוך, לא אוהבים אותי וכו'..
כל האמירות האלה הן מחשבות שרצות לנו בראש ומנהלות אותנו במקום שאנחנו ננהל אותן.
וכאן אני מגיעה למסר העיקרי של השיעור- אני הוא זה שקובע את המחשבות שלי. ולכן- אני יכול לשנות מחשבות בכלל ומחשבות שליליות בעיקר. ברגע שהפנמתי עובדה זו-אני משתחרר מהמחשבה השלילית המעכבת ומחליף אותה במחשבה חיובית מקדמת.
בשיעור הילדים למדו איך מחשבות שליליות משפיעות ומעצבות את חיינו ואיך ניתן לשנות אותן. התלמידים למדו לזהות מחשבה שלילית ולמקד את תשומת הלב במחשבה חיובית במקומה.
בסוף השיעור התקיים תרגיל בו אחת התלמידות סיפרה על גורם מסוים הקיים בה ומתסכל אותה. במהלך התרגיל התלמידה הבינה שמה שמשמעותי בעיניה למעשה בכלל לא נחשב בעיני חברותיה לכיתה ושיש לה מעלות אחרות שעוקפות ומעלימות גורם זה. המסקנה הייתה ברורה-אין טעם להשקיע אנרגיות במה שגורם לנו לתחושה לא טובה עם עצמנו, מגביל אותנו ומונע מאתנו להגיע למקום טוב ושלם עם עצמנו.
השיעור הועבר בצורה חווייתית והכיל דוגמאות מחיי היומיום של התלמידים, איתם יכלו להזדהות. התוכנית "הישרדות" המחישה מזווית אחרת את פעולת המוח ההישרדותי בשעת מצוקה ואת התהליך השלם שעובר עלינו עד ליציאה מהמצב הלא רצוי בו אנו נמצאים.
בשיעור נכחו כ -20 תלמידים וניהלו דיון פורה מעניין ומשכיל. היה מרגש לראות איך כל התלמידים מכל שכבות הגיל השתתפו והתעניינו ללא יוצא מן הכלל.