במהלך השנים האחרונות, ניתן לשמוע בתקשורת הישראלית יותר ויותר דיבורים העוסקים ב"טייקונים" הגדולים – אנשי העסקים הגדולים והמצליחים במשק (דוגמת יצחק תשובה, נוחי דנקנר, עופר נמרודי וכד'..), העסקים שהם עושים, אורח החיים שהם מנהלים והאופן בו הם תורמים או מזיקים למשק הישראלי. העיסוק בטייקונים הללו מעניין ומסקרן אנשים רבים כנראה, אשר נמשכים לסיפורים אלו בגלל הרלבנטיות שלהם למשק והכלכלה הישראלית, בגלל יצר מציצנות או רכילות כזה או אחר או מכל סיבה אחרת.
אך בעוד התקשורת ואמצעי המדיה השונים אינם עוסקים בכזה היקף בכל מיני חברי דירקטוריון בכירים ובעלי השפעה אחרים במשק, אלא בעיקר בסיפוריהם של אותם "טייקונים", עולה השאלה – האם התקשורת עושה עבור טייקונים אלו שירות מסוים ולמעשה מלטפת אותם, או שמה מדובר בנשיכות ביקורתיות, כיאה לתקשורת – כלב השמירה של הדמוקרטיה?
יצחק תשובה, עופר נמרודי ואחרים באמצעי המדיה והתקשורת בישראל
מבט מהיר וסקירה כוללת של מרבית הידיעות והכתבות אשר פורסמו במגוון אמצעי מדיה וכלי תקשורת במהלך השנים האחרונות אודות יצחק תשובה, עופר נמרודי, שרי אריסון, נוחי דנקנר וטייקונים אחרים, מעלה כי על פי רוב דווקא כן מדובר בכתבות וידיעות ביקורתיות ובמקרים רבים אפילו ביקורתיות מאוד או משמיצות. כמובן שמאחורי חלק מידיעות אלו עומדות עובדות מוצדקות, אך הרבה מהן גם נשארות בגדר השמצות בלתי מבוססות.
הביקורתיות הזו של אמצעי מדיה ותקשורת כנגד טייקונים גדולים החולשים על עסקי ענק במשק שלנו המשפיעים בסופו של דבר על כולנו באופן אישי ועל המשק כולו ברמת המאקרו, היא מבורכת בבסיסה ומהווה למעשה את אחד התפקידים העיקריים והחשובים ביותר של תקשורת באשר היא – פיקוח ובקרה שוטפת של הנעשה במדינה, והבאת העובדות לכדי ידיעת הציבור. כאן, אין ספק כי התקשורת הישראלית אינה נחה לרגע, ומנסה להביא לנו כל פריט מידע "מלוכלך" או בלתי לגיטימי אודות עסקיהם העיקריים של הטייקונים הגדולים. אך כמובן שקיים גם הרבה מעבר לזה. לתקשורת בארץ ובעולם המערבי כולו ישנו צד צהוב בבירור, אשר מנסה למכור עיתונים או להשיג רייטינג על ידי הכפשות והבאת פרטי מידע אישיים אודות אנשי עסקים גדולים ומפורסמים, בניסיון לנצל את הנטייה של רבים מאיתנו לרכילות ומציצנות. התופעה מוכרת היטב מהצהובונים הבריטיים והאמריקאים העוסקים בעיקר בכוכבי קולנוע ובידור ובחייהם האישיים, אך בארץ נראה כי לפחות חלק מאמצעי המדיה והתקשורת הביאו את העיתונות הצהובה אל פתח דלתם של הטייקונים הגדולים. לא ברור עד כמה ידיעות אודות חייהם האישיים של יצחק תשובה, עופר נמרודי ואחרים הינן בגדר אייטמים תקשורתיים לגיטימיים וחשובים, או עד כמה הם מסייעים לעבודת הפיקוח וה"שיטור" התקשורתי החשובה כל כך.
כנראה שבסופו של דבר האחריות מוטלת עלינו – צרכני המדיה והתקשורת הקטנים. אולי אם אנחנו נלמד לסנן ולא לקחת חלק בפלישה הצהובה לחייהם של אנשי עסקים גדולים, כמו גם כוכבי בידור וכד', התקשורת תחזור לעסוק רק במה שחשוב באמת...