שיעורים פרטיים באנגלית

1. מחשש לעצמאות בתהליך הלימודי

ילדים רבים מגיעים לשיעורים פרטיים באנגלית כשהם סוחבים כבר מטען רגשי גדוש נגד השפה המסובכת הזו. הם עייפים מהדקדוק המורכב, מריבוי הזמנים, מהאיות המבלבל ומכך שכמעט לכל חוק יש כמה וכמה יוצאים מהכלל, ולכל מילה בודדת כמה מילים נרדפות. לא פעם אני שומעת מתלמיד את השאלה:
"למה לעזאזל כותבים את כל האותיות האלה במילה אם לא מבטאים חצי מהם?"
או :" אמרת לי ש'גדול' זה big אז למה פתאום זה גם great ??"

אני מוצאת שבשלב ראשון כדאי לעשות צעדי ריכוך כדי לידד את התלמיד עם השפה, אפשר לעשות זאת דרך משחקים, כמו קלפים עם מילים שונות ( הפכים, חלקי גוף, מספרים ועוד), שיר שהילד מכיר, או פשוט להכניס בשיחה כמה מילים פשוטות באנגלית כדי שהתלמיד יראה שהוא בעצם כבר יודע קצת.
חלק גדול מהילדים היום מכירים לא מעט מילים מהמחשב ולפעמים הם אפילו לא שמו לב שאלו מילים באנגלית.... היו לי אפילו תלמידים שיודעים לבנות אתרים, הכל באנגלית, אבל כשהיו צריכים לבנות משפט פשוט בהווה מתמשך הם נכנסו לשיתוק...

אחת השאלות שעולות כשמלמדים ילד בשיעור פרטי היא מה דרגת העצמאות בה נכון לנהל את השיעור. לעיתים ילד שבא לשיעור פרטי מצפה שהמורה יתן לו את כל התשובות, יכתיב לו את איות המילים ויקרא לו את הסיפור.
זוהי אפשרות שטובה להתחלה אך בטווח הרחוק היא לא כדאית. הילד מפתח תלות במורה והמעבר ללימוד עצמאי נעשה קשה יותר. כשתלמיד עייף מאוד וברור שהלמידה מהווה עבורו עול כבד, כדאי לעזור לו בהקראת החומר, פרוש מילים קשות ועזרה בכתיבת תשובות פתוחות, אבל כדאי להשתמש בדרך זו רק בהתחלה עד שהוא נוכח בעצמו שהשד לא כל כך נורא ואז בדרך כלל יוכל לעבור ללמידה יותר עצמאית כשגם היא מונחת על ידי המורה.

תלמידים לא ששים לחפש מילה במילון. היום אפשר להשתמש במילון מורפיקס במחשב ואין צורך לדפדף בספר המילון העבה. למרות ההתנגדות יש בחיפוש מילים במילון ערך רב. אני מצאתי שילדים שטרחו לחפש במילון זכרו את המילה זמן רב הרבה יותר מכשאני אמרתי להם את פרוש המילה. הבעיה בדרך זו היא איך ידע התלמיד מה המילה הנכונה מכל מגוון הפרושים שהמילון נותן. כאן נכנסת לתמונה חשיבותה של זיהוי תפקיד המילה במשפט. כשיודעים אם המילה היא פועל או שם תואר יותר קל לבחור מבין הפרושים במילון.

2. שוני ודמיון בין האנגלית לעברית ומקומם בתהליך הלימוד
כשנגשים ללמד שפה שניה חשוב לקחת בחשבון חלק ממאפייני שפת האם - העברית. כבר בתחילת הלימוד כדאי להסביר כמה הבדלים עיקריים בין השפות ואז הכל יותר קל. ישנם מקרים בהם כדאי להשתמש בעברית לצורך הבהרה, וישנם כאלה בהם השוני בין השפות הוא כל כך משמעותי שממש אסור להתבסס על הדקדוק העברי כי זה רק יבלבל.

בלימוד טכסטים, חשוב להסביר למשל ששם התואר באנגלית תמיד יבוא לפני שם העצם שהוא מתאר, וזה בדיוק הפוך ממה שקורה בעברית. כלומר אם בעברית אנו אומרים 'פרח יפה', באנגלית נאמר 'יפה פרח' -
beautiful flower a

הבדל משמעותי נוסף הוא שבעברית שם התואר קיים גם ביחיד וגם ברבים, אנו אומרים 'פרחים יפים' , באנגלית שם התואר לא קיים בצורת הרבים כלומר ה beautiful לפני הפרח נשאר beautiful גם לפני 'פרחים'.

אך יש מקרים בהם אפשר ורצוי להשתמש בעברית כמצע להבנה.
כשמלמדים לזהות את מבנה המשפט לפי תפקידי המילים בו, מסבירים שניתן לזהות פועל בצורתו הבסיסית לפי המילה to הבאה תמיד לפניו, וזה בדיוק כמו בעברית בה גם כן לפני פועל בצורתו הבסיסית תופיע תמיד התחילית 'ל' : ל - אכול,
ל - קרוא וכו'. במקרה זה ההסבר בעזרת שפת האם יצור הבהרה.

כשבונים משפט באנגלית קל יותר לרוב הילדים להתחיל בכתיבת המשפט קודם בעברית, ורק אחר כך להעבירו לאנגלית רצוי בעזרת המורה. במעבר בין השפות יהיו מאוד ברורים ההבדלים במבני המשפט בין שתי השפות וזאת הזדמנות נהדרת להסביר אותם שוב. בדרך כלל התלמיד יכתוב את המשפט באנגלית כשסדר המילים אינו נכון או עם מילים מיותרות, כמו למשל : I want that you go . המילה that נכתבת במשפט זה כתרגום מילולי ולא נכון מעברית "אני רוצה ש את תלכי" , ואז יש צורך להסביר שבאנגלית לא משתמשים ב - 'ש' הזה.
לסיכום, אפשר להשתמש בעברית ככלי עזר להבנה אבל צריך להבחין מתי כלי זה רלוונטי ומתי יבלבל.

הכותבת היא נילי זומר
מורה בכירה לאנגלית , מתמחה בהוראה פרטית לכל הגילאים, כולל הכנה לבגרות ופסיכומטרי

טלפון: 09-7404497