מופעי בידור של אירית בן צור
הביטוי "מופע בידור" מתחרז כל כך יפה עם שמי ושם משפחתי
והמילה "חרוז" מעידה על כך שהחרוזים נקלטים בתודעת האדם בקלות ומדוע?
כי אפשר לחזור ולחזור עליהם שוב ושוב ובקלות.
הנה אני כותבת ומכינה מופע, בסגנון הזה הקרוי:"מופע בידור"
מראש אני יודעת שיהיו בו מירב המרכיבים שאמורים להיות במופע בידור:
ספור אחד או רבים, מוסיקה, שירים ותנועה. חשוב מאוד כמובן שיהיה גם הומור.
בנושא ההומור, לפני שמופע בידור חדש יוצא לדרך, אני תמיד תוהה:
האם הקהל יצחק או לא יצחק?. גם חיוך ולאו דווקא צחוק מתגלגל יפה בעיני.
הרי החיוך מזרים חומרים כימים טובים למוח ועל פי האותיות הוא נותן לנו כוח.
כשהקהל מחייך, כל הווייתי מתעצמת והנפש מתרוננת כמו נר
ואז כמובן, מופע הבידור שלי זורם לו בשמחה והוא מצחיק אף יותר.
לפני שמופע הבידור מגיע לבמה, עם סיום כל תהליכי הכתיבה (כולל חריזה)
ההלחנה, ההקלטות באולפן, הבימוי והעיצוב התנועתי אני מתחילה בחזרות.
שוב חזרנו לשורש ח. ז. ר.
לעולם אינני יושבת לומדת בעל פה את המלל, אלא רק עושה חזרות שוב ושוב,
מתקנת, משפרת, משנה. ולאחר שחזרתי על כך פעמים רבות, כולל בהצגות הראשונות,
אני מתחילה לחוש איך המילים, בדיוק כפי שמאותתות האותיות, מתחילות "לזרוח" מתוכי בעצמן.
אינני צריכה לחשוב ולתכנן את מה שיהיה ופה ומתחיל החופש לשחק ולהיות באמת בעולם ההולך ומתהווה.
זה הרגע בו הקשר עם הקהל מתהדק, כי הרוח אינה זקוקה לי יותר
היא נמצאת בתוכי ויוצאת ממני במלוא הדרה. לרגעים האלה על הבמה
ההולכים ומתרבים ככל שאני חוזרת על מופע הבידור שלי קוראים: "השראה"
במילה השראה יש ראש, יש אושר, ויש אישור פנימי לכל מה שמתחולל במופע.
נושא החזרה על תכנים, על מנת שיזרחו מבפנים ויאירו את הדרך נמצא גם בתפילות,
בתהליכי לימוד ומבלי משים גם בהקשבה לאמצעי תקשורת
ובמחשבות ובהרהורים החולפים בראשנו ללא הרף וללא הבחנה.
מסיבה זו המודעות לאותם הרהורים חשובה מאוד. הרי אדם יכול לחשוב שוב ושוב מחשבות שליליות כמו:
שום דבר לא הולך לי, אני תמיד לא מצליח, אין סיכוי שאמצא אהבה, כל הישראלים שקרנים וכ"ו וכ"ו.
גם למחשבות הללו שחוזרת על עצמן יש את התכונה הזאת
שבסופו שן דבר הן מתחילות לזרוח מתוך האדם באופן קבוע.
הן נרשמות בתווי פניו, בשפת הגוף, במילים הנאמרות.
זה מה שהוא משדר לעולם וזה התוואי שבו הוא ימשיך וילך וימעד בו וייטור טינה לעצמו ולסביבה,
עד שיום אחד הוא יתעורר ויתחיל לחרוז חרוזים או לחזור על דברים שניגונם אחר.
"אני מצליחה" "העולם נפלא" "אפשר להמציא את המציאות" ו"תודה על כל מה שיש, כי כל מה שיש הוא שי"