כפר הנוער בן שמן כאב טיפוס
כפר הנוער בן שמן היה למעשה אב טיפוס לכפרי הנוער החדשים ומחנכים שפעלו בבן שמן וספגו את עקרונות החינוך וההכשרה בכפר היו לאחר מכן מנהלים ויזמים של כפרי נוער חדשים כמו אלוני יצחק, נוה הדסה, ניצנים ונעורים.
להציל בני נוער וילדים יהודים
ב-1933 התכנס בברלין "ועד העזרה לנוער יהודי" במטרה להציל בני נוער באירופה בכלל וגרמניה בפרט. תנועות הנוער החלוציות פעלו מיד אך להפתעתם נתקלו בקושי מצד ההורים למרות הרדיפות. הנרייטה סאלד מייסדת הדסה נבחרה לנהל את יישובם וחינוכם של העולים הצעירים ממקום מושבה בארץ ישראל.
הקבוצה הראשונה הגיעה בשנת 1934 ומנתה 43 חניכים. עד ל-1939 עלו יותר מחמשת אלפים בני נוער מגרמניה ואוסטריה כשהקבוצה המפורסמת ביותר מאירופה נודעה בשם "ילדי טהרן".
הסביבה החינוכית בכפרי הנוער
כאמור, כפר הנוער ששימש כמודל לחיקוי היה בן שמן וגם בכפרי הנוער החדשים הייתה הסביבה החינוכית מלוכדת סביב המטרות העיקריות שכללו הקניית אידיולגיה חלוצית ששיקפה למעשה תפישה פוליטית חינוכית. החינוך החדש שהתחיל בכפרי הנוער ולעיתים בחוץ לארץ דחף את בני הנוער להיפטר מסממנים "גלותיים" וכלל שינוי הלבוש, הלשון והשם.
כפר הנוער וחברת הנוער
מסגרת החיברות המרכזית בכפר הנוער הייתה "חברת הנוער" ובה התנהלו מרבית קשרי הגומלין בין החניכים ואליה כוונו הציפיות הסוציאליות של הכפר. עם הצטרפות החניכים לכפרי הנוער הפכו החניכים לחלק בלתי נפרד מהמבנה הארגוני-חברתי-תרבותי.
הקשרים של "קבוצת השווים" במסגרת הא-פורמלית הורחבו בפנימיה לתחום הלימודים והעבודה. כמו נותבו למסגרת זו יחסי הגומלין עם הצוות החינוכי ובעיקר עם המדריך ואם הבית.
תקופת ההכשרה בכפרי הנוער
הקליטה והחינוך בכפרי הנוער הייתה מהירה ונמרצת מאחר ותקופת ההכשרה בכפר הנוער הייתה קצרה, כשנתיים-שלוש, ולאחריה היו הבוגרים אמורים להתטרף לגרעינים חדשים, לקיבוצים או להשתלב במערך כוח ההגנה.
הדמות המרכזית של הפנימיה הייתה המדריך שהיווה דמות לחיקוי והעביר לנוער את התכנים והציפיות של החברה החדשה. תכונות המדריך לא הוגדרו באופן פורמלי ולכן נבנתה מערכת היחסים עם המדריך, שהיה מבוגר רק במעט מחניכיו, תוך טשטוש הגבולות כשהוא משמש לא אחת גם כמורה, מדריך חקלאי, מנחה וחבר.
בתקופה הראשונה הקפידו המדריכים לקיים שיחות אישות עם החניכים ולגבש וללכד את הקבוצה. עם זאת ההתערבות במשברים הייתה זהירה על מנת שלא לפגוע באוטונומיה של הקבוצה.