כשחיית המחמד שלנו מתה, מדובר באירוע כואב ומצער למבוגרים ולילדים כאחד.
מרבית המבוגרים, כבר חווינו את תחושת האובדן של אדם או בעל חיים אהוב.
אולם, עבור הילד, המוות של חיית המחמד הוא כנראה האירוע הראשון בחייו שבו הוא נאלץ להתמודד עם משמעות המוות והאובדן מדמות אהובה.
הדרך שבה ננהג באירוע זה, היא בעלת חשיבות רבה ובעלת השפעה רבה על תפיסתו של הילד ודרך ההתמודדות שלו עם מוות והאובדן של דמות אהובה.
זה לא משנה באיזה בעל חיים מדובר, כלב או חתול, ארנב או אוגר.
ככול שהילד היה קשור יותר לחיית המחמד, כך תחושת האובדן והצער תהיה גדולה יותר.
חשוב להבין שהדרך לנהוג בשעה שכזו היא באהבה ובאמפטיה.
משפטים כמו: "נקנה לך חתול אחר" או "לא נורא, עוד יהיו לך כלבים אחרים", הם לא במקום וכדאי מאוד שתמנעו מהם.
קבורת חיית המחמד בבית קברות לחיות
הנושא הרגיש הראשון שצריך לטפל בו בשיא הרגישות הוא, גופת חיית המחמד.
יש לטפל בגופת חיית המחמד במלוא הרגישות והכבוד.
קבורת חיית המחמד זו הדרך שלכם ושל ילדכם לומר שלום לבעל החיים האהוב שליווה את ילדכם בפרק מסויים בחייו.
אם מדובר בבעל חיים גדול כמו כלב או חתול, אז רצוי לקברו בבית קברות לחיות. אך אם מדובר בבעל חיים קטן כמו אוגר אפשר לקברו בגינת הבית
או פשוט לצאת לטבע למקום יפה ולבחור לחיית המחמד, פינת מחמד לסיים את חייה.
בנוסף יש לנקוט באמצעים "נקיים" כמו לעטוף את הגופה בבד ובמקרים של חיות קטנות להכניסן לקופסה קטנה.
יש לקבור את החייה עמוק באדמה, כך שלא יגיעו אליה חיות אחרות, זיכרו ילדכם ירצה אולי לבקר את החייה לאחר מספר ימים, לא תרצו להגיע למקום שחיות בר אחרות
חפרו בכדי לאכול את הגופה הטמונה.
שתלו פרחים ואמרו שלום!
תנו לילד את ההרגשה שחיית המחמד שלו נמצאת במקום שהיא הכי היתה רוצה להיות בו, במקומה הטבעי, "בטבע".
תנו לילד להתמודד עם הכאב, אל תמהרו לחפש תחליף אחר.
המוות הוא חלק מחיינו, המוות הוא גורלנו!