|
החכמה מזמינה את קרואיה המעוניינים לחסות בצלה:
"חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה" - החכמה, יסוד חכמות העולם, בנתה כביכול את ביתה מתוכנן היטב בקפידה, מוקף בשבעה עמודים חזקים וחצובים המפותחים ומגולפים בציורי נוי.
למאמר המלא...
|
|
המוסר והחכמה כדרך חיים:
"ועתה בנים שמעו לי, ואשרי דרכי ישמרו" - לאחר שהחכמה הודיעה את מעלותיה היא חוזרת על קריאתה: ועכשיו בנים יקרים שמעו בקולי ואלה שיעשו כן יהיו מאושרים בחייהם בשמירת החכמה כתבונה מעשית.
למאמר המלא...
|
|
בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ, וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק. אֲנִי אהביה (אֹהֲבַי) אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי, יִמְצָאֻנְנִי. עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק, וּצְדָקָה. טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז, וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר.
למאמר המלא...
|
|
נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּש תּוֹרַת אִמֶּךָ. קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָּמִיד, עָנְדֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.
למאמר המלא...
|
|
שלמה המלך, החכם באדם, יוצא נגד אדם בליעל ומידותיו הרעות ומציין שיש להיזהר מפניהם. לשם כך יש לזהותם תחילה והוא נותן סימנים על פי "שפת הגוף" שלהם ומפרט סימנים בחמישה איברים: פה, רגליים, ידיים, לב ועיניים....
למאמר המלא...
|
|
המחנך החכם יוצא נגד העצל והעצלות, ומציע לעצל שיתבונן בנמלה וילמד ממעשיה. הנמלה מסמלת את החריצות בדרך החכמה - בחשיבה לטווח ארוך ותכנון לעתיד.
למאמר המלא...
|
|
"בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט-אָזְנֶךָ. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת, וְדַעַת, שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ. כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה, שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה,חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. רַגְלֶיהָ, יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל, צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.
אֹרַח חַיִּים פֶּן-תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ, לֹא תֵדָע
למאמר המלא...
|
|
המחנך פונה בקריאה להחליט החלטות נבונות מתוך שיקול דעת, ובמיוחד שלא ליצור כל קשר עם אשה הזרה לו. בתקופת שלמה המלך - מחבר המשלים שלפנינו, במאה התשיעית לפני הספירה, חויבו קשרי חיתון עם נוכריות כקשר כלכלי בינלאומי.
למאמר המלא...
|
|
"בְּנִי, לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ. אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ, שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ. כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה, וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ. עֵינֶיךָ, לְנֹכַח יַבִּיטוּ, וְעַפְעַפֶּיךָ, יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ. פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ. אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול, הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע".
למאמר המלא...
|
|
"שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הוֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יוֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תּרוּץ לֹא תִּכָּשֵׁל. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ. בְּאֹרַח רְשָּעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְאַשֵּׁר בֶּדֶרֶךְ רָעִים. פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְּנָתָם אִם לֹא יַכְשִׁולוּ. כִי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ. וְאֹרַח צַדִּיקִים כִּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵלוּ". (משלי ד'/י'-יט')
למאמר המלא...
|