חפש מאמרים:
שלום אורח
25.05.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות03/03/2010785 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

"משלי שלמה"

 

              מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

 "בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט-אָזְנֶךָ. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת, וְדַעַת, שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ. כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה, שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה,חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. רַגְלֶיהָ, יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל, צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.

אֹרַח חַיִּים פֶּן-תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ, לֹא תֵדָע".  (משלי ה'/א'-ו')

המחנך פונה בקריאה להחליט החלטות נבונות מתוך שיקול דעת, ובמיוחד שלא ליצור כל קשר עם אשה הזרה לו. בתקופת שלמה המלך - מחבר המשלים שלפנינו, במאה התשיעית לפני הספירה, חויבו קשרי חיתון עם נוכריות כקשר כלכלי בינלאומי. שלמה החכם מכל אדם, המכיר את טבע האדם מברייתו הנתון לרגשות ויצרים, ידע שיש לשמור על האדם מכל משמר. לכן התקין משלי חכמה אשר מעמידים את הסכנות שבחיים תוך עצה מוצעת על שמירת הצביון האנושי. שלמה ידע שהאדם הנשוי עלול להתפתות לאשה הזרה-נוכריה (לא יהודיה). 

"בני לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אוזנך" - הקשב והפנם נא את חכמת החיים שהיא תבונתי המשולבת עם ניסיון חיים, בראיה מציאותית של החיים והבנתם.

"לשמור מזימות, ודעת שפתיך ינצורו" - למען תשמור ותהיה מבוקר במחשבות ותפעיל את שיקול דעתך על המלים היוצאות מפיך. זאת כדי שלא ליפול בפיתוי חיצוני המגיע משפתי אשה זרה כנאמר: "להצילך מאשה זרה, מנכריה אמריה החליקה" (משלי ב'/טז'). בתקבולת אשה זרה= נכריה. המטרה, אומר שלמה, היא להציל את האדם הנתון לפיתוי מאשה הזרה לו ולנו- עם ישראל, שהיא אשה גויה שאת אמרותיה מחליקה - אומרת בלשון רכה ומושכת אשר "העוזבת אלוף נעוריה, ואת ברית אלוהיה שכחה" (ב'/יז'). האשה, המפתה גבר זר, נוטשת לטובתו את "אלוף נעוריה" - שנישאה לו בנעוריה, ובכך שכחה את ברית אלוהיה - עבודה זרה, כי היא בת אל נכר.

"כי נופת תיטופנה שפתי זרה, וחלק משמן חיכה" - הדיבור המפתה, היוצא משפתי האשה הזרה, הוא מתוק ומושך כמו נופת צופים - צוף הדבש הנוטף מיערת הדבש - חלת דבש הדבורים, שהוא מתוק מאוד. אך זוהי אשליה אופטימית שסופו רע ומר ובדרך כלל הדברים מתבררים כטעות גדולה. האדם צריך מאוד להיזהר ולא להתלהב מכל דיבור וחיוך של כל אחד.

 הדיבור ה"חלק" רך ומענג אפילו יותר מסיכוך הגוף בשמן. האדם על פי רוב עלול ליפול - להחליק ולהיסחף בזרם הפיתוי.

"ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות" - לבסוף הדיבור הולך ונעשה שגרתי-בנאלי. כל המצב שנוצר הוא עגום-מר, כמו צמח הנוי הריחני לענה, שטעמו מר, וכואב ודוקר כדקירת "חרב פיות"- חרב המחודדת בשני צדדיה והיא מסוכנת יותר.

"רגליה יורדות מוות שאול צעדיה יתמוכו" - הפיתוי החומרי שהוא הבל הבלים, מוליך אל המוות ואל השאול. יש להדגיש שהדיבור הוא בנוסף לשפת הגוף המשדר פיתוי רגליים וצעדים. החכם משתמש כאן במושגים של תרתי משמע, כדי לעודד את תלמידיו לפקוח עיניים ולא להתפתות להבלי העולם הזה אלא להתרחק מן הרע.

"אורח חיים פן תפלס, נעו מעגלותיה לא תדע" - אופי זה אופי! לא ניתן לשנות דרך חיים באופן משמעותי ולהתיישר - להגיע אל החיוב. שהרי הפיתוי עצמו הוא כבר סטייה ממסלול חיים תקין, והדרך כלל לא ברורה ולא מוגדרת לכל השתלשלותה.

 החכם מנחה את תלמידו לכלכל מעשיו בתבונה: יש לשמור על התא המשפחתי עד כמה שניתן ואף למעלה מזה. זה התנאי הקיומי להמשך החיים עלי אדמות. אפשר גם ללמוד מכאן דרך מוסר שכל חפץ זר גם הוא מחוץ לתחום! על האדם להתמקם ולפעול אך ורק בתחומו ובשייך לו.

                                                                                          ד"ר אברהם גוטליב

                                                                                    המרכז ללימודי יסוד ביהדות

                                                                                       אוניברסיטת "בר-אילן"

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דר' אברהם גוטליב

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות01/07/12769 צפיות
"אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ. אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ. עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות15/06/12793 צפיות
"כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים. אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל. התעוף (הֲתָעִיף) עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר ועיף (יָעוּף) הַשָּׁמָיִם.

מאת: דר' אברהם גוטליבפרשת השבוע31/05/12770 צפיות
"אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם. כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה. בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ. מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ. זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת, וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ".

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות12/05/12838 צפיות
"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ.

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות30/04/12887 צפיות
"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות25/03/12852 צפיות
"בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי, בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים. אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם. כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת. שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי-יָיִן, בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה". (משלי כ"ג/טו'-כא')

מאת: דר' אברהם גוטליביהדות15/03/12734 צפיות
"בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ. אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. כִּי גֹאֲלָם חָזָק, הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ. הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת. אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ, וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל". (משלי כ"ג ט'-יד')

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: בתיה כץיהדות01/12/199343 צפיות
האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19688 צפיות
טענות של דתות אחרות. ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19689 צפיות
בתורת ישראל. בכל דת תמיד היתה שגורה האמונה במנהיג אחד שרק אליו התגלה האל וכל מי ששכל בראשו יבין מיד שקל לשקר ולהמציא תורה באופן כזה. לעומת זאת, בתורת ישראל אנו רואים התגלות לאומית לעם שלם, מעמד הר סיני.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19686 צפיות
מאין לנו שיש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19689 צפיות
לאלוקים אין בורא. משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא"/"נולד ומוליד", הוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו. האם יש הסבר "מדעי" יותר מדוע לאלוקים אין אלוקים?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19680 צפיות
אם לא ניתן לדמיין את האלוקים אז איך ניתן להאמין בו? מהו בעצם אלוקים אם כך?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19688 צפיות
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica