|
|
|
לעתים, אין פקיד השומה מקבל את הצהרתו של הנישום בדו"ח על ההכנסה בשל תיאום הוצאות ו/או תוספת הכנסות. נערכים הסכמים בשלב ראשון לפני השגה, או בשלב שני לאחר השגה, כדי ל"סגור" את תיק הנישום לאותן שנים הנמצאות בדיון. דא עקא, שהנישום נמצא בסביבה בה מוטלים גם מסים והיטלים אחרים: מס ערך מוסף, מס על הוצאות עודפות וביטוח לאומי. לפיכך, יש לקחת בחשבון את שלושת המסים[1]. יתירה מזאת, יש לקחת בחשבון גם את פריסת ההכנסות וההוצאות בשנות המס הנבדקות וסיווגן.
למאמר המלא...
|
|
תחולת צו ההרחבה לפנסיית חובה ותחולת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים[1]
למאמר המלא...
|
|
מועד החיוב במע"מ מהווה מרכיב חשוב שלפיו נקבע עיתוי תשלום מס העסקאות. מועד החיוב במע"מ קשור אמנם ליום ביצוע העסקה, אולם יש לבדוק את קביעותיו המפורשות של המחוקק לענין זה. למשל, יום מסירת הממכר אם מדובר בעסקת מכר לפי סעיף 22(א) לחוק או יום מתן השירות אם מדובר בעסקת שירות[1], אולם קיימים גם חריגים ובעסקאות מסויימות נקבע מועד החיוב לפי יום קבלת התמורה או בדרך אחרת. הוראות החוק הנוגעות לענין הינן אלה הכלולות בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן - חוק מע"מ, או החוק).
למאמר המלא...
|
|
סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה עוסק בנושא הקרוי "רצף זכויות פיצויים". הכוונה למי שכתוצאה מעבודה רצופה אצל מספר מעבידים מבקש שהתחשבנות המס לגבי קבלת פיצויים מהמעביד הראשון ממנו הוא פורש תיעשה בתום תקופת העבודה אצל המעביד השני, או השלישי, וכך הלאה. הכל, לפי בחירת העובד שפרש. הפיצויים המגיעים מהמעביד הראשון עוברים לקופת הפיצויים של המעביד השני וכך הלאה, עד למשיכת הכספים מקופת הפיצויים מהמעביד האחרון בתום תקופת רצף זכויות הפיצויים. כזכור, הדיווח לגבי ההכנסה אצל העובד השכיר היא בעת קבלת הכספים, דהיינו, דיווח לפי בסיס מזומן[1].
למאמר המלא...
|
|
מועד החיוב במס בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ, או החוק) נקבע בפרק ו' לחוק בסעיפים 22-29. סעיף 22 נוגע למועד החיוב במכר טובין וקובע שמועד החיוב במס יהיה עם מסירת הטובין. אפשר שעם מסירת הטובין טרם התקבלה התמורה, אולם מאחר שמועד החיוב כבר חל, יש להוציא חשבונית בתוך שבועיים בהתאם לסעיף 46(א) לחוק ולשלם את מס העסקאות בהתאם, אף אם טרם התקבלה התמורה. כלומר, יש קושי בתשלום מס עסקאות אצל העוסק המוכר באשראי
למאמר המלא...
|
|
פרק י' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ, או החוק), מסדיר את צורות הרישום של עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי. סעיף 60 לחוק בא להסדיר את אופן רישומו של חייב במס בישראל, שהינו תושב חוץ, בדרך של הטלת חובה למנות נציג בישראל.
למאמר המלא...
|
|
קבוצות נישומים שונות אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולפיכך רצוי לשקול להסב אליהן מקורות הכנסה פסיביים, שאחרת, היו מתחייבים כאמור. באלה ייכללו למשל, מניות הצפויות להצמיח דיבידנד, מבנים מושכרים וכיוצא באלה. יש להעיר, כי הכנסות ריבית והצמדה על פיקדונות פטורות ממילא מתשלום דמי ביטוח, מכוח סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי
למאמר המלא...
|
|
כידוע, נקודות זיכוי וזיכויים מוענקות בדרך כלל לתושבי ישראל ולא למי שאינו תושב ישראל, אלא אם נקבעו הוראות מיוחדות לעניין זה. הוראות מיוחדות לענין זה נקבעו בכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 (להלן - הכללים)[1] ולפיהם כל עובד זר ששהייתו והעסקתו בישראל חוקיים, אף שאינו תושב ישראל, זכה לקבל זיכוי ממס של 2.25 נקודות זיכוי, ללא הבחנה באיזה תחום הוא עובד. אולם הכללים לא חלו לגבי "מומחה חוץ" ו"מרצה אורח" עליהם הוחלו הוראות אחרות מיטיבות יותר לניכוי הוצאות שהייה בשנה הראשונה ונקודות זיכוי רק החל בשנה השניה.
למאמר המלא...
|
|
חלק ממאבקה של הממשלה בתופעת העסקת עובדים זרים, הוא השתת היטל על העסקת עובדים זרים בשיעור מהכנסת העבודה. המדובר בהכבדה נוספת על מי שמעסיק עובדים זרים, בין אם מדובר בעובדים חוקיים ובין אם מדובר בעובדים שאינם חוקיים. שיעורי ההיטל על מעסיק עובדים זרים הם כדלקמן
למאמר המלא...
|