זיכויים לעובד זר בישראל

זיכויים לעובד זר בישראל

מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למינהל עסקים

1. כללי והגדרות

כידוע, נקודות זיכוי וזיכויים מוענקות בדרך כלל לתושבי ישראל ולא למי שאינו תושב ישראל, אלא אם נקבעו הוראות מיוחדות לעניין זה. הוראות מיוחדות לענין זה נקבעו בכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 (להלן - הכללים)[1] ולפיהם כל עובד זר ששהייתו והעסקתו בישראל חוקיים, אף שאינו תושב ישראל, זכה לקבל זיכוי ממס של 2.25 נקודות זיכוי, ללא הבחנה באיזה תחום הוא עובד. אולם הכללים לא חלו לגבי "מומחה חוץ" ו"מרצה אורח" עליהם הוחלו הוראות אחרות מיטיבות יותר לניכוי הוצאות שהייה בשנה הראשונה ונקודות זיכוי רק החל בשנה השניה.

החל מיום 1.1.15 ייכנס לתוקף[2] ביטול הכללים בד בבד עם התקנת תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה-2014 (להלן - התקנות). מהלך זה מחמיר עם העובדים הזרים בכך שהוא ישלול מהם את 2.25 נקודות הזיכוי שהוענקו להן עד 31.12.14 והוא יותיר אותן רק לגבי "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד".

שר האוצר התקין את התקנות מכוח סעיף 48א לפקודה, אשר קובע:

"48א. זיכויים לעובד זר

שר האוצר רשאי לקבוע כי הוראות פרק זה לענין זיכויים, כולן או מקצתן, לא יחולו על עובד זר או על סוגי עובדים זרים שיקבע, או שיחולו עליהם באופן חלקי בתנאים שיקבע; לענין זה, "עובד זר" - כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א?1991, אף אם רואים אותו כתושב לענין פקודה זו."

הגדרת "עובד זר" בסעיף 1 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א?1991 קובעת:  "'עובד זר' - עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה." כלומר, גם אם העובד הינו תושב ישראל אך אין לו אזרחות, ייחשב לעובד זר. אולם הגדרת "עובד זר" בתקנה 1 לתקנות מוסיפה על ההגדרה בסעיף 48א לפקודה כדלקמן:

"'עובד זר' - כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה שהוא בעל אשרה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אשרה כאמור;"

סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל) קובע:

"2. סוגי אשרות ורשיונות ישיבה

(א) שר הפנים רשאי לתת -

(1) אשרה ורשיון לישיבת-מעבר - עד לחמישה ימים;

(2) אשרה ורשיון לישיבת-ביקור - עד לשלושה חדשים;

(3) אשרה ורשיון לישיבת-ארעי - עד לשלוש שנים;

(4) אשרה ורשיון לישיבת-קבע;

(5) רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה - עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.

(ב) אשרה ורשיון לישיבת-מעבר או לישיבת-ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא.

(ג) לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה - חוק עובדים זרים), אלא אם כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור; שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זר את תחום עיסוקו."

בתקנות נקבע שנקודות הזיכוי שמקבל "עובד זר" לא יחולו לגבי "מומחה חוץ" ו"מרצה אורח" עליהם הוחלו הוראות אחרות לניכוי הוצאות שהייה בשנה הראשונה ונקודות זיכוי רק החל בשנה השניה.

עוד קובעות התקנות, שיינתנו נקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 36 ו-36א רק ל"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" בהתאם לתקנה 3(א) לתקנות.

נקודות הזיכוי נשללו לחלוטין מ"עובד זר", שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" בהתאם לתקנה 3(ד), על ידי אי החלת הוראות הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה (סעיפים 33א-48).

אין זה המקרה היחיד בו מוענקות נקודות זיכוי של תושב ונסיעות (2.25 נקודות זיכוי) למי שאינם תושבי ישראל. קדמה לכך הענקת נקודות זיכוי כאמור לתושבי האזור הפלסטינאים אשר מקום מושבם באזור, מחוץ לישראל, בהתאם לסעיף 48 לפקודה[3].

ההגדרות שנקבעו בתקנה 1 הן:

"'אזור' - כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;"

"'עובד זר' - כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה שהוא בעל אשרה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אשרה כאמור;"

"'עובד זר חוקי' - עובד זר חוקי לפי תקנה 2;"

"'עובד זר חוקי בתחום הסיעוד' - עובד זר חוקי, שקיבל היתר לעסוק בתחום הסיעוד, ושהארכת שהייתו בישראל מתבצעת לפי סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;"

"'היתר' ו'תחום הסיעוד' - כמשמעותם בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;"

"'תקנות ניכוי הוצאות שהייה' - תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), התשל"ט-1979."

יש לשים לב להגדרה הספציפית של "עובד זר" השונה מהגדרות בחקיקה אחרת [סעיף 48א לפקודה, חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א?1991 וסעיף 44 לחוק להבראת כלכלת ישראל בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן - חוק להבראת כלכלת ישראל)]. ניתן לומר, שלכל חיקוק שבו הגדרת "עובד זר" שונה יש תכלית שונה.

2. "עובד זר חוקי" (תקנה 2)

"עובד זר חוקי" מוגדר בתקנה 2. כדי להיחשב ככזה צריכים להתקיים לגביו 3 תנאים מצטברים:

(1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין;

(2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות שהייה;

(3) הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל, כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974.

נסביר את התנאים אחד לאחד.

(1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין;

פיסקה (1) מגלמת את דרישת החוקיות. לא רק שהייתו צריכה להיות מותרת לפי דין אלא גם העסקתו. כך למשל, אם הגיע לכאן סטודנט זר בחילופי סטודנטים ושהה שנה למטרת לימודים ו/או מחקר על פי היתר והחל לעבוד ללא היתר, שהייתו היא כדין אולם לא העסקתו.

(2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות שהייה;

ל"מומחה חוץ" ול"מרצה אורח" יועדו תקנות נפרדות - תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), תשל"ט-1979 - שדורשות תנאים מיוחדים (מומחיות, רף שכר גבוה וכו')  וקובעות הסדרים מיוחדים העולים על אלו של "עובד זר" בשנה הראשונה ומשתווים להם רק בשנה השניה. לפיכך, אלו הוצאו מכלל העובדים הזרים שבתקנות בהן עסקינן.

(3) הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל, כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974.

להלן נוסח תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974:

"5. סוגים של אשרות ביקור

(א) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.

(ב) המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר).

(ג) (1) השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.

(2) מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.

(ד) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.

(ה) (בוטלה)." [הדגשות שלי - מ.כ.]

עינינו הרואות, שקיימים סוגים שונים של אשרות החל מ-ב/1 (עובד זמני בשכר) עד ב/4 (מתנדב), אולם רק בעל אשרת עובד זמני בשכר ב/1 (עובד זמני בשכר) גורמת לקיום התנאי המצטבר השלישי, אשר הופכת אותו ל"עובד זר חוקי". כל היתר - רשיון עבודה אחר ב/3 או ב/4, למשל, אינם מאפשרים להיחשב ל"עובד זר חוקי", אף אם מילא את שני התנאים הראשונים.

3. זיכויים לעובד זר (תקנה 3)

תקנה 3(א)

כאמור, תקנה 3(א) מתירה ל"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, נקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 36 ו-36א לפקודה. מחוקק המשנה עשה לראשונה הבחנה בין "עובד זר חוקי" לבין "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" תוך שהוא שולל את נקודות הזיכוי מ"עובד זר חוקי" ומשאיר בתוקף הוראה זו רק לגבי "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד". בתקנה 2 מוגדר "עובד זר חוקי" ובתקנה 3(ד) נשללות ממנו נקודות הזיכוי האמורות וכל הזיכויים והניכויים בכלל. בתקנה 1 מוגדר "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" ובתקנה 3(א) מותיר המחוקק בתוקף את נקודות הזיכוי האמורות לגביו.

הבחנה בין קבוצות העובדים הזרים והפליית העובדים הזרים בתחום הסיעוד לטובה כבר היתה בכל הנוגע להיטל על העסקת עובדים זרים כקבוע בפרק י' לחוק להבראת כלכלת ישראל. בפיסקה (3) בהגדרת "עובד זר" בסעיף 44 לחוק להבראת כלכלת ישראל הוחרג "עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי". משכך, מעבידו פטור מלשלם היטל העסקת עובדים זרים בשיעורים של 10%, 15% ו-20%.

תקנה 3(ב)

תקנה 3(ב) קובעת ש"בחישוב המס על הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה של עובדת זרה חוקית שאינה עובדת זרה חוקית בתחום הסיעוד, תובא בחשבון חצי נקודת זיכוי לפי סעיף 36א לפקודה."

גם ללא הוראה זו כל עובדת בין שהיא תושבת ישראל ובין שאינה כך, היתה זכאית לקבל את מחצית הנקודה לפי סעיף 36א לפקודה[4]. עתה, החל מ-1.1.15 תיכנס הוראה חדשה ולפיה לא לכל אשה מגיעה מחצית הנקודה, אלא רק לעובדת זרה חוקית. עד 31.12.14, היותה של העובדת הזרה חוקית או לא חוקית, לא העלה ולא הוריד. רק עתה, משנאמר בתקנה 3(ד) שהוראות הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה (המעניקות בין השאר נקודות זיכוי וזיכויים) לא יחולו בחישוב המס החל על הכנסתו של עובד זר, למעט האמור בתקנות אלו, נשללת למעשה מחצית נקודת הזיכוי המגיעה לאשה אשר שהייתה בישראל או עבודתה בישראל לא הותרו כדין.

תקנה 3(ג)

בשנת מס בה שהה העובד הזר חלק מהשנה תהיה התחשבנות יחסית בקשר לנקודות הזיכוי, מאחר שנקודות זיכוי מוגדרות לשנת מס מלאה. בהתאם לכך, תקנה 3(ג) קובעת שיובא בחשבון רק חלק יחסי של נקודות הזיכוי המגיעות לפי משך השהיה בישראל, דהיינו סכום נקודות הזיכוי יוכפל במספר החודשים בהם שהה העובד הזר או העובד הזר החוקי בתחום הסיעוד חלקי 12.

תקנה 3(ד)

תקנה 3(ד) שוללת את כל הזיכויים והניכויים התחומים בסעיפים 33א-48 (הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה) מכל עובד זר, פרט לאלו שניתנו במפורש. נקודות הזיכוי ניתנו במפורש ל"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" בתקנה 3(א) [סעיפים 34, 36 ו-36א]. כמו כן ניתנה במפורש מחצית הנקודה בתקנה 3(ב) לעובדת זרה חוקית. המשמעות היא שבכל המקרים האחרים עובד זר לא יהיה זכאי לקבל עוד נקודות זיכוי שהיה מקבל עד 31.12.14, החל מיום 1.1.15.

4. תקנות ניכויים ממשכורת

4.1 תקנה 3(ד)

תקנה 3(ד) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות הניכויים ממשכורת), אשר הוספה מיום 19.6.03[5] קובעת:

"(ד) מעביד המשלם משכורת לעובד זר, ינכה ממנה בעת התשלום מס לפי אחד מאלה:

(1) היה העובד הזר תושב חוץ - כמפורט בתוספת ג';

(2) היה העובד הזר תושב ישראל - כמפורט בתוספת א' או ב', לפי העניין. "

תוספת ג' מפרטת את אופן הניכוי לתושב חוץ והיא מחושבת ללא נקודות זיכוי של תושב ישראל ואילו תוספות א' וב' מיועדות לתושב ישראל ובהן כלולות נקודות הזיכוי שמקבל תושב ישראל.

תקנה 3(ד) מבחינה בין עובד זר שהוא תושב ישראל לבין עובד זר שהוא תושב חוץ. למעשה, על פי הכללים שהם בתוקף משנת 2007 ואילך אין עוד צורך בהבחנה זו, שכן הכללים העניקו ל"עובד זר" 2.25 נקודות זיכוי הניתנות לתושב ישראל באופן גורף ללא תלות בתושבותו בישראל. משכך, לא היה עוד צורך בתקנה 3(ד) לתקנות הניכויים ממשכורת, והוראת תקנה 3(ד)(1) השוללת נקודות הזיכוי בשלב הניכוי במקור מיותרת עד 31.12.14. ניתן לומר, שהעובד הזר שבתקנות הניכויים משכורת הינו כל עובד לעומת עובד זר שבכללים שהינו עובד זר חוקי. אולם חייבת להיות הרמוניה בהוראות הניכוי במקור עם הכללים, שכן קשה לתאר מצבים שבהם עובד זר שלא ניכו לו מס במקור ישלים את המס המגיע בהיותו עובד זר בלתי חוקי בשל נקודות הזיכוי שקיבל.

החל מיום 1.1.15, לאחר כניסת התקנות לתוקף ולפיהן נשללות נקודות הזיכוי לגבי כלל העובדים הזרים, פרט ל"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד", הרי שלגבי כל עובד זר אחר הוראת תקנה 3(ד)(2) המתחשבת בעובד זר בהיותו תושב ישראל בשלב הניכוי במקור, מיותרת לחלוטין. על המחוקק לבטל אפוא את תקנה 3(ד)(2) לתקנות הניכויים ממשכורת, אחרת מעביד שמעסיק עובד זר מעל 183 יום, המוחזק כתושב ישראל, לא ינכה לו מס במקור, אף אם אינו עובד בתחום הסיעוד וכיצד יושב מס זה למשרד האוצר?

4.2 עובד זר המועסק במשק בית פרטי

תקנות הניכויים ממשכורת מבחינות בין "עובד יומי" לבין עובד ב"משכורת חודש". "עובד יומי" מוגדר בתקנה 1 לתקנות הניכויים ממשכורת כ"יחיד המקבל שכר עבודה ממעביד אחד בעד עבודה של פחות משמונה עשר ימים בחודש, אולם לא פחות משמונה שעות בשבוע". לעומת זאת "משכורת חודש" מוגדרת בתקנה 1 לעיל כ"משכורת המשולמת לעובד בעד עבודת חודש; לענין זה 'עבודת חודש' - למעט עבודה של פחות מ-18 ימים בחודש".

החובה המוטלת על המעביד לנכות מס הכנסה ממשכורת ומשכר עבודה מוסדרת בתקנה 3. חובה זו חלה רק לגבי תשלומים המוגדרים כ"משכורת" או כ"שכר עבודה". "שכר עבודה" מוגדר בתקנה 1 לתקנות הניכויים ממשכורת כ"משכורת המשולמת לעובד יומי, למעט שכר עבודה המשתלם בידי יחיד במשק ביתו הפרטי." ראינו שהגדרת "עובד יומי" מתייחסת לעבודה של פחות משמונה עשר ימים בחודש, אולם לא פחות משמונה שעות בשבוע. אם כך, בהעסקת עובד יומי, למשל, בעבודות נקיון פחות מ-18 ימים בחודש ולא פחות מ-8 שעות בשבוע לא חלה כל חובת ניכוי במקור, אף שעל פי הוראות הפקודה שכרו של העובד יתחייב במס משנת 2015 בהיעדר נקודות זיכוי כלל. זאת, בין שהעובד הזר מועסק על פי היתר כדין ובין שאינו מועסק כך. לעומת זאת, עובד במשק בית פרטי 18 יום בחודש ואילך (או פחות משמונה שעות בשבוע) אינו כלול בחריג הנ"ל ועל מעסיקו חלה חובה לנכות לו מס במקור. על מעבידו חלה חובה לפתוח תיק ניכויים ולעמוד בחובת הדיווח לרשות המסים. חובה זו חלה גם לגבי עובד זר בתחום הסיעוד. בדרך כלל התשלום החודשי המשולם לעובד סיעודי שאינו לן בבית המעסיק נמוך מסף המס לאחר התחשבות בנקודות הזיכוי.  אולם אם העובד הסיעודי לן בבית מעסיקו ואף מקבל תוספות על משימות מיוחדות יכול שכרו לעלות על סף המס ושכרו יהיה חייב במס. אם הוא עובד 18 יום בחודש ומעלה יהיה מעבידו חייב לנכות לו מס במקור, אולם אם הוא עובד פחות מ-18 יום בחודש לא חלה על מעבידו לנכות לו מס במקור לדווח על תשלומים ולפתוח תיק ניכויים.

5. סיכום

עינינו הרואות, שהתקנות החדשות מחמירות את מצבו של העובד הזר הרגיל ופוסחות על "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד". בכך יש הקלה יחסית לעובד זר בתחום הסיעוד, בנוסף להקלה שניתנה למעבידו בכל הנוגע להיטל על העסקת עובדים זרים. המחוקק גילה את דעתו שהוא אינו חפץ בישיבתם באורח קבע של העובדים הזרים בישראל. מכל מקום, המחוקק ינהג בהם מ-1.1.15, כמו לגבי תושבי חוץ רגילים ויבטל את ההכרה החלקית על ידי שלילת נקודות הזיכוי הניתנות לתושב ישראל, שניתנו גם לעובד הזר. תיתכנה השלכות מס על המעביד, שכן משיחוש העובד הזר את ההקטנה  בסכום השכר נטו שהוא מקבל ממעבידו עקב שלילת נקודות הזיכוי, ידרוש תוספת נטו מהמעביד שעל האחרון יהיה לגלמה.

6. נספחים

6.1 תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה-2014[6]

בתוקף סמכותי לפי סעיף 48א לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"אזור" - כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;

"עובד זר" - כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה שהוא בעל אשרה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אשרה כאמור;

"עובד זר חוקי" - עובד זר חוקי לפי תקנה 2;

"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" - עובד זר חוקי, שקיבל היתר לעסוק בתחום הסיעוד, ושהארכת שהייתו בישראל מתבצעת לפי סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

"היתר" ו"תחום הסיעוד" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

"תקנות ניכוי הוצאות שהייה" - תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), התשל"ט-1979.

2. עובד זר חוקי

עובד זר חוקי הוא עובד זר שהתקיימו בו כל אלה:

(1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין;

(2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות שהייה;

(3) הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל, כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974.

3. זיכויים לעובד זר

(א) בחישוב המס על הכנסה של עובד זר חוקי בתחום הסיעוד, לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, יובאו בחשבון נקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 36 ו-36א לפקודה.

(ב) בחישוב המס על הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה של עובדת זרה חוקית שאינה עובדת זרה חוקית בתחום הסיעוד, תובא בחשבון חצי נקודת זיכוי לפי סעיף 36א לפקודה.

(ג) שהה העובד הזר החוקי או העובד הזר החוקי בתחום הסיעוד, לפי העניין, בישראל או באזור בחלק משנת המס, יובא בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, החלק השנים עשר מסכום נקודות הזיכוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת המס.

(ד) הוראות הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה, למעט האמור בתקנות אלה, לא יחולו בחישוב המס החל על הכנסתו של עובד זר.

4. תחולה

תקנות אלה יחולו בחישוב המס על הכנסתו של עובד זר שהופקה בשנת המס 2015 או לאחריה.

6.2 כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007[7]

בתוקף סמכותי לפי סעיף 69 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), אני קובע כללים אלה:

1. הגדרות

בכללים אלה:

"אזור" - כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;

"תושב חוץ זכאי" - יחיד תושב חוץ שהתקיימו בו כל אלה:

(1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות על פי דין;

(2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות שהייה[8];

"תקנות ניכוי הוצאות שהייה" - תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ(, התשל"ט?1979.

2. נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי

(א) בחישוב המס על הכנסה של תושב חוץ זכאי, לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי.

(ב) שהה תושב חוץ זכאי בישראל או באזור בחלק משנת המס, יובא בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, החלק השנים עשר מסכום נקודות הזיכוי כאמור בסעיף קטן (א), כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת המס.

3. תחולה

כללים אלה יחולו בחישוב המס על הכנסתו של תושב חוץ זכאי שהופקה בשנת המס 2007 ואילך.

6.3 כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (ביטול), התשע"ה-2014[9]

בתוקף סמכותי לפי סעיף 69 לפקודת מס הכנסה, אני קובע כללים אלה:

1. ביטול תקנות

כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 - בטלים.

2. תחילה ותחולה

תחילתם של כללים אלה ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015), והם יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום זה או לאחריו.

6.4 עובד זר - מיקומו בחקיקה

[1] ראו נספח 6.2.

[2] ק"ת 7430 התשע"ה 7.10.14, 15.

[3] סעיף 48 לפקודה קובע:

"48. זיכויים לתושבי האזור

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיפים 34, 36 ו-37, כולן או מקצתן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי תושבי אזור שאינם אזרחים ישראליים, כולם או חלקם, כאילו היו תושבי ישראל; לענין זה, "אזור", "תושב אזור" ו"אזרח ישראלי" - כהגדרתם בסעיף 3א. בצו מ"ה (זיכויים לתושבי האזור), התשנ"ה1995- (ק"ת 5674 התשנ"ה, 6.4.95, 1356) נקבע ש"הוראות סעיפים 34, 36 ו-37 יחולו גם לגבי תושבי אזור שאינם אזרחים ישראליים, כאילו היו תושבי ישראל".

[4] סעיף 36א לפקודה קובע:

"36א. זיכוי לאישה

בחישוב מס של אשה תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי".

[5] ק"ת 6243 התשס"ג 19.6.03, 740.

[6] ק"ת 7430 התשע"ה 7.10.14, 14.

[7] פורסם: ק"ת 6578 התשס"ז 16.4.07, 717.

[8] על פי החלטת מיסוי 2445/11 מ-31.7.11, מי שחלפה לגביו תקופת 12 חודש לפי תקנה 2(א) לתקנות מ"ה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), תשל"ט-1979, יהיה זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי.

[9] ק"ת 7430 התשע"ה 7.10.14, 15.

[10] חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.

[11] ע"מ 37101-10-11 רצון ואח' נ' פ"ש (16.10.14), האתר המשפטי מסטקס.

[12] עמ"ה 1061/07 טלרום משאבי אנוש בע"מ נ' פ"ש ת"א 5 (27.11.08), האתר המשפטי מסטקס.

[13] עמ"ה 19/87 אליהו שרמן נ' פ"ש גוש דן (11.7.90), האתר המשפטי מסטקס.

[14] תקנה 3(ד) לתקנות הניכויים ממשכורת קובעת:

"(ד) מעביד המשלם משכורת לעובד זר, ינכה ממנה בעת התשלום מס לפי אחד מאלה:

(1) היה העובד הזר תושב חוץ - כמפורט בתוספת ג';

(2) היה העובד הזר תושב ישראל - כמפורט בתוספת א' או ב', לפי העניין."

הגדרת "עובד יומי" ו-"שכר עבודה":

"'עובד יומי' - יחיד המקבל שכר עבודה ממעביד אחד בעד עבודה של פחות משמונה עשר ימים בחודש, אולם לא פחות משמונה שעות בשבוע;"

"'שכר עבודה' - משכורת המשולמת לעובד יומי, למעט שכר עבודה המשתלם בידי יחיד במשק ביתו הפרטי;"

[15] עמ"ה 111/02 עמיר גפני נ' פ"ש טבריה (25.9.03), האתר המשפטי מסטקס.

[16] סעיף 2א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי כולל כ"מי שאינו תושב לענין החוק":

"(3) מי שבידו אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה".

הרשמה לקבלת חומרים מקצועיים בחינם ישירות למייל לחץ כאן

מתוך סדרת ההתעדכנות "שמירה על הקיים" לפרטים נוספים לחץ כאן