|
נביא הזעם של הגרעין האיראני – נשאר בודד במערכה, לאחר תרגיל ההטעיה המוצלח של נשיא איראן. הוא נחמד, מחייך, מתלוצץ עם מראייניו ועוקץ את ישראל. אובמה קנה את התרגיל, העולם מוכן לקבל את ההונאה, העיקר לדחות את העימות.
חלק מהמדינות מבינות שמדובר ב"משחק", חלק אחר נוטה להאמין אך בעיקר כולם רוצים בשקט תעשייתי וגרעיני ולו לזמן קצוב.
ביבי צודק – אבל עד שכל העולם יראה ויבין, כבר ישכחו מי אמר ומי התריע. ביבי, הוא הילד שצועק "המלך עירום".
גדולתו של מנהיג – נמדדת בעקביותו ובעמידתו האיתנה והאמיצה על דעותיו ואמונת
למאמר המלא...
|
|
החלטה דרמטית של בג"צ לא בקשר לתוכן, אלא בשל ביטול חוק הכנסת, בנימוק שהוא לא חוקתי ולא מידתי.
בג"צ – לא נגד הכנסת, לא נגד השכונות המוצפות במסתננים – להיפך.
בג"צ – הוא בעד פעולת הממשלה, בנושא המסתננים במסגרות של החוק הבינלאומי ומסגרת החוק המקומי שיהיה תואם את זכויות האזרח הבסיסיות.
בג"צ המסתננים – דורש ובצדק לקבוע "מדיניות הגירה", והגיע העת לעשות זאת.
למאמר המלא...
|
|
היו פרשנים שהציגו את העימות בין אובמה לפוטין, כמשחק שחמט, שבו אובמה ניצח כי ראה כמה מהלכים קדימה. הניצחון בעיניהם נמדד בהגעה להסכם ואי ביצוע תקיפת אזהרה/ענישה.
רוב מדינות אירופה שמחות, כי לא היו מעוניינות להסתבך ואילו פוטין שמח, צוהל וטוב לב.
מבחינת ישראל – טוב לטווח קצר, לא טוב ולא ברור לטווח ארוך.
פוטין – לאיראן – זכות לגרעין. זאת כל התורה על רגל אחת.
למאמר המלא...
|
|
מי שבזמן מלחמה (כמו ביום כיפור 73), חזר לארץ מחו"ל מטיולים, עבודה, לימודים ואפילו ירח דבש.
מה ישראלי בעיניך – ההתלכדות סביב מטרה, כיבוד – ערך החברות, הנאמנות, ההקרבה למדינה.
40 שנה למלחמת יום כיפור – כדאי שנזכור אותם שלחמו, הקריבו, הסתערו ובלמו בגופם את הפגיעה האנושה במדינה וריבונותה.
למאמר המלא...
|
|
הנשיא אובמה יוצא לרוסיה לוועידת ה-20–G (20 המדינות המתועשות) שמארח הנשיא פוטין. הוא לא רוצה להגיע לוועידה כמו השריף "מצהרי היום", אלא כנראה כנשיא עם המטריה נוסח צ'מברלין, או מקסימום כמגשר העולמי.
ג'ון קרי, היטלר, סאדאם חוסיין ואסד, היחידים שהשתמשו באמצעים כימיים והרי לכם משולש "הסרין".
אובמה אל תפחד ואל תהסס – ביבי ובוגי מאחוריך.
למאמר המלא...
|
|
בכנס פתיחת שנת המשפט, מטעם וועד מחוז ת"א-מרכז, עלתה לדיון פומבי הסוגיה המאתגרת, של נסיבות ואירועים להדחת ראש ממשלה מכהן.
רשימה מרשימה של מתדיינים בהנחיית העיתונאי משפטן ברוך קרא, השר עמיר פרץ, עו"ד מצמרת המשפט כמו ד"ר יעקוב ויינרוט ואח'.
האם השיטה הצרפתית/איטלקית, לפיה נשיא מכהן, אינו נחקר ואינו עומד לדיון, אלא לאחר סיום כהונתו – מתאימה לישראל?
למאמר המלא...
|
|
מתוך מגילת העצמאות: "... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית, בארץ ישראל – היא מדינת ישראל.
הטקסט ברור, התוכן מדבר בעד עצמו והפרשנויות בנושא זה מיותרות.
"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948... מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית – אשר תיקרא בשם ישראל.
כל הניסיונות לפרשן, לעמעם, להרחיב או להגמיש את ההגדרה, לא יועילו. מדובר במדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית.
למאמר המלא...
|
|
התקשורת, הגזימה בפרשה. לא בגילוייה, אלא בהתנפלות האגרסיבית, צמאת סיפורי הצבע סביב העובדות. הפרשנות שנסקרה בהרחבה, לא היתה קשורה עובדתית לאירוע, עד כדי גילויים על כתב אישום (שלא היה) משפט (שלא היה) ועונש התקשורתי וציבורי – לא פרופורציונלי.
אבל האשמה העיקרית – נופלת בחלקו של פרופ' פרנקל.
לא המעשה היה חמור – אלא הצגת הגרסאות בצורה לא נבונה ובאור עמום ותמוה.
פתגם אנגלי משפטי – "מי שבא לבג"צ, חייב לבוא בידיים נקיות".
למאמר המלא...
|
|
העיתונאי אמנון לוי, מעלה סדרה חדשה בטלויזיה על "השד העדתי" – קרי הקיפוח העדתי – נושא שכבר שנים לא יורד מהפרק.
כל עת של בחירות או מאבקים חברתיים, נושא "השד העדתי" נוטל חלק חשוב בשיח החברתי.
מי שיכול להצביע, על מדינה בעולם, כולל הדמוקרטיות הנאורות והוותיקות, שם אין אפליה על רקע דתי, עדתי, חברתי, מוצא, מין, גזע – שיקום.
אף אחד לא קם, כי המציאות יש לה מומנטום משלה.
למאמר המלא...
|
|
המושג "מחווה" – בהקשר של שחרור רוצחים עם דם ישראליים על ידיהם, צורם מעורר זעם לגיטימי ומובן.
וועדת שמגר שהוקמה אחרי חטיפת גלעד שליט, קבעה קריטריונים ודפוסי פעולה לשחרור מחבלים, בשלבים שונים של מו"מ, נראה על פניו – שהנוהלים לא מיושמים.
שחרור מחבלים/רוצחים – כשלב בהסכם שלום, נשמע יותר אלגנטי ופוליטי, והוא נעשה באישור השב"כ, לפחות לגבי רוב המחבלים.
ביבי – לא רוצה – לקבל תווית של סרבן שלום.
למאמר המלא...
|