בית המשפט השלום, גזר על מהנדס כימיה, במסגרת הסדר טיעון; הטלת עונש - 33 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה חצי מיליון שקלים, זאת בנוסף ובכפוף לתשלום כל המס, בגין ההכנסה שהושמטה -38 מיליון.
המהנדס הורשע בהעלמת הכנסות של 38 מיליון שקלים בחשבונות בנק UBS בשוויץ, לאחר שמכר את חלקו בחברה שהיה שותף בבעלותה ברומניה. המהנדס הודה בהשמטת ההכנסה בסך 38 מיליון ₪.
למאמר המלא...
|
בשבועות האחרונים, הופיעו או התקשרו למשרדי, אזרחים ישראלים תמימים ומזדמנים, המחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין. להפתעתם, הללו התבקשו על ידי מחלקת המודיעין של רשות המסים, למלא טפסים הדורשים מהם גילוי מלא על נכסיהם והמס בהתאם. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. השאלות המופנות לאותם אזרחים הינן כלליות, תוך בקשה להצהרה על נכסים. רשות המיסים מכוונת לנכסי הביטקוין, מאחר ואלה הם נכסיהם העיקריים של מקבלי טפסי ההצהרה.
למאמר המלא...
|
השאלה שהתעוררה היא האם לבית משפט אזרחי ישנה סמכות לדון בתביעה להשבת תפוס בגין טובין אשר נתפסו במעבר הגבול אלנבי.
למאמר המלא...
|
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום ברמלה, אשר הורה על השבת שעוני יוקרה שנתפסו וחולטו ע"י רשות המכס, זאת לאור הפגמים שנפלו בהתנהלות גורמי המכס הרלוונטיים.
למאמר המלא...
|
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל.
למאמר המלא...
|
מילת הקסם "קורונה" מייצרת רעיונות חיוביים עבור מי שמחזיק מזומנים בשטרות שונים בביתו או בכל מקום מסתור כגון כספות או "מתחת לבלטות". ההערכה המינימלית הינה כי קיימים לפחות 10 מיליארד שקלים במזומן המוסתרים במטבעות שונים בכספות, בבתים ובמקומות מסתור, אך ייתכן שהסכומים אף גבוהים עוד יותר.
למאמר המלא...
|
מאמר זה עוסק בתביעה להשבת תכשיטים שנתפסו ובבקשה לאיפוס מניין 30 הימים בהם ניתן לנקוט הליכים אזרחיים להשבת תכשיטים בהתאם לסעיף 190 לפקודת המכס.
למאמר המלא...
|
השאלה אשר הובאה להכרעת בית המשפט היא האם חברת הביטוח עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח אצל מי מהגורמים הלוגיסטיים נגרם החוסר, והאם מגבלת האחריות הקבועה בדיני ההובלה האווירית האווירית חלה על אותם גורמים.
למאמר המלא...
|
העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל צו תפיסה מנהלי שהוציא שר הבטחון "מפאת בטחון המדינה", לגבי שתי מכולות שייבא העותר לישראל.
למאמר המלא...
|
בית המשפט קבע כי בידי היבואנים היה מידע מספק וניסיון עבר שאיפשרו להם לדעת כי העגלה שרכשו למטרת של ייבוא עתידי, מזויפת ומתימרת להיות עגלה המיוצרת על ידי המערערת, וזאת משום שרכשו בעבר מוצרים מזויפים מאותה הספק בדיוק, ועל כן , כך לפי בית המשפט המחוזי, היבואנים לא ביצעו ייבוא מקביל, אלא ייבוא של מוצר מזויף, אשר אינו חוקי.
למאמר המלא...
|