בתור קיבוצניקית האפשרות לחופשה בקיבוץ, מה שנקרא "אירוח כפרי", הייתה תמיד אופציה קצת מוזרה. החברים של אימי שאינה בת המקום היו תמיד נוהרים אלינו עם ילדיהם ומבלים עימם שעות ארוכות בין המדרכות, מתלהבים מכל עץ, פרח ומדשאה שלא נדבר על ההתרגשות הגואה עם בואם, לרפת, לדיר או לפינת החי. אני כאמור הייתי ילדת קיבוץ יחפה ולא הבנתי על מה כל המהומה.
כיום, לאחר גלות ארוכה בעיר שהסירה ממני במקצת את אותו עור קשה שעושה הריצה על מדרכות הקיבוץ בימות הקיץ החמים, אני מתחילה לאט לאט להבין את אותו קסם שמהלך על הזרים בבואם אל תוך גדר המערכת של הקיבוץ. לפני מספר שבועות עברתי אפילו עוד משוכה בנושא הזה כשלראשונה התארחתי באירוח כפרי בקיבוץ מחניים.
מי שמכיר אותי יודע שפעם זו הייתה עבורי אופציה נלעגת אבל לזכותו של מתחם האירוח במחניים יאמר שלא יצאתי מהחוויה בתחושה מוזרה כלל ועיקר. ההיפך הוא הנכון היה זה קיבוץ מחניים שקירב אותי נוסף לפתרון החידה של הקסם הקיבוצי ולהתחבר לכל הקונספט של אירוח ב"כפר" הישראלי שבואו נודה בפה מלא , מתגלם באמת בקהילות הקיבוציות הישראליות.
המניעים
אי אפשר בלי לפתוח בגילוי נאות למניעי לביקור באירוח הכפרי של מחניים. היה זה שילוב חד פעמי של ביקור משפחה מחו"ל, חופשה של אחותי ובעלה מהעבודה ודרבון מצד ההורים שהוביל אותי לצורך לארגן חופשה עבור קהל משפחתי גדול הכולל גם ילדים.
חברה עירונית מושבעת הייתה זו המליצה לי על מחניים כאתר מצוין למה שהיא קראה "נופש במסות משפחתיות", והאמת כאשר היא מנתה בפני את יתרונותיו של המתחם: גודלו, האווירה הישראלית שבו, קרבתו לאטרקציות רבות שמתאימות לילדים, בריכה במתחם ולצד כל זאת מספר החדרים הרב במקום לא נותר לי אלא לצלצל ולבצע הזמנה עבור החברותא
הסחורה
אז מה תמצאו במחניים? קודם כל הרבה מדשאות ומרחבים. אולי זה נשמע לכם דבר טריוויאלי אבל כשמבלים עם ילדים קטנים בחופשה אפשר לבלות במרחבי המדשאות של הקיבוץ במשך שעות ולהינות אלא בקלות הופכים בשביל הילדים למקום משחק של שוטרים וגנבים, מדרכות הקיבוץ הן שבילים של ארץ בה הולכים לגלות אוצר וגם בשעות בהן אין כוח לדמיון מפותח המדשאות הן מקום שהילדים מוצאים מצויין להתגלגל ולהתאמן בתרגילים אקרובטים מסובכים בבטחה יתרה.
חוץ מזה במחניים ממליצים בחום (ואף אני מצטרפת) לגשת בזמנכם החופשי עם הקטנטנים אל פינת החי והליטוף וליהנות מאותה
חוויה קיבוצית שילדים אוהבים
מבחינת כפר הנופש עצמו חדריו דומים להפליא לאותם מוטלים אמריקאים סטנדרטים. הם יכולים לארח משפחות של עד שמונה נפשות יש בהם את כל הציוד הדרוש לחופשה נעימה עם הילדים כולל מטבחון עם מקרר, קומקום להרתחת מים ומיקרוגל. אם חפצתם לחסוך בענייני המזון (או שסתם יש לכם ילדים בררנים במיוחד לגבי אוכל בחוץ) זהו פתרון נהדר. לבסוף אציין עוד שני דברים שאהבנו מאוד בכפר הנופש.
הראשון הוא הפאב של קיבוץ מחניים. מסתבר שהוא נודע בכל האזור, לנו המבוגרים הוא בהחלט איפשר התפרקות קלה לעת ערב באווירה מעט יותר אינטימית ללא הילדים. השני הוא מתקן הבר-בי-קיו שאיפשר לנו סיום חופשה מרהיב על המדשאות "העסוקות" של כפר הנופש עם סטייקים ונקניקיות על האש (מלוות בהרבה מאוד קטשופ).
התוכן
כפי שאתם מבינים האירוח הכפרי של מחניים סיפק לנו בסך הכל כמעט את כל הצרכים לחופשה משפחתית ולא הרבינו לצאת ממתחמי הקיבוץ, וזאת על אף שהאזור עמוס אטרקציות. אמנם טיילנו קצת בצוק מנרה, עשינו גיחה קטנה לראש פינה והיה גם שיט קייאקים בכפר בלום רטוב ונחמד אולם היו גם שעות ארוכות כל המשפחה ביחד בכפר הנופש. זהו סוג מסויים של חופשה שבוודאי לא מתאימה לכל אחד ולכל זמן.
עם זאת עם יש לכם משפחה רחבה שכל מה שאתם רוצים זה קצת לצחוק איתה ביחד הרי שמרחביו של הקיבוץ מספקים מסגרת בדיוק לזה והאירוח הכפרי של מחניים הוא אופציה טובה מאוד לכשעצמה.