דיכאון וחרדה

יואב הוא חייל משוחרר בן 27, אך מבחינתו השירות הצבאי טרם הסתיים: מדי יום הוא חווה בחלומותיו ובפלשבקים את הקרב עם חוליית המחבלים שהרגה לנגד עיניו את אחד מחבריו הטובים ביותר.

מירית, בת 23, סובלת מהתקפי פאניקה חוזרים ונשנים אשר הפחד מהישנותם במקום ציבורי גורם לה לוותר פעמים רבות על בילוי עם חברים או הליכה לעבודה.

אהובה, בת 48, מתקשה לצאת מהמיטה בחצי השנה האחרונה בה היא סובלת מדיכאון. במהלך חודשים אלו, היא איבדה מקום עבודה שאהבה והיחסים בינה לבין בעלה הדרדרו בצורה משמעותית.

יואב, מירב ואהובה מתמודדים עם הפרעות חרדה או דיכאון אשר גורמות למצוקה רגשית קשה ולפגיעה בתפקוד השוטף. כעת, דמיינו את מצבם אילו כל אחד מהם היה סובל לא רק מהפרעתה חרדה או הדיכאון, אלא משילוב בין ההפרעות...

דיכאון והפרעות חרדה הן הפרעות שכיחות מהן סובלים ילדים, בני נוער ומבוגרים. לרוע המזל, כ-15% מהאוכלוסיה סובלת משילוב בין ההפרעות המתבטא באפיזודות מתחלפות של דיכאון וחרדה או בדיכאון וחרדה המתקיימים בו זמנית. שכיחותו של השילוב בין דיכאון לחרדה אינו נובע רק משכיחותן הגבוהה של כל אחת מן ההפרעות בנפרד.

אחד ההסברים לקיום הקשר החזק בין ההפרעות מציע כי קיומה של אחת ההפרעות מגדיל את הסיכוי ללקות גם בשניה. כך, לדוגמא, אישה המתמודדת עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) עשויה לפתח גם דיכאון עקב הפגיעה בדימוי העצמי ("איך אני לא מצליחה לצאת מזה?!"), האשמה על הפגיעה בבני משפחתה והפסימיות הנובעת מחוסר יכולתה לשלוט בדחפים האובססיביים. הסברים אחרים מתמקדים בקיומו של גורם בסיסי, נוירו-ביולוגי או פסיכו-סוציאלי, אשר מגביר את הפגיעות להתפתחותן של שתי ההפרעות. לדוגמא, צעיר שהתחנך במשפחה הישגית ותחרותית באופן קיצוני עשוי להפנים את הדרישות הפרפקציוניסטיות ולפתח חרדה ודיכאון כאשר יתמודד עם משימות מאתגרות במיוחד (יחידה צבאית מובחרת, לימודים אקדמיים) או כשלונות.

למרות הסבל העצום שגורם השילוב בין ההפרעות, דווקא הסובלים מהם מתקשים פעמים רבות לפנות לטיפול ולהיעזר בו עקב היעדר כוחות, פסימיות, ורגישות יתר לתופעות הלוואי של התרופות אשר מאפיינת פעמים רבות את הסובלים משילוב בין דיכאון לחרדה. למרות הקושי, ישנן מספר טכניקות טיפוליות אשר נמצאו כיעילות לטיפול בשילוב בין ההפרעות:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי: הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר וממוקד אשר שם לעצמו למטרה לזהותדפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים ולסייע למטופל לשנותם ולנטרל אותם. למרותאופיין השונה של הפרעות הדיכאון והחרדה, לא פעם עומדים בבסיסם דפוסי חשיבהלקויים משותפים אשר זיהוי ונטרול שלהם עשוי לסייע בסימפטומים החרדתייםוהדכאונים כאחד. לדוגמא, אדם אשר דימויו העצמי נמוך עשוי לפתח חרדה חברתיתאשר תגביל את האינטראקציות החברתיות שלו באופן שיגרום לעלייה נוספת בחרדה("כל כך הרבה זמן לא יזמתי שיחה...איך אני אתחיל פתאום?") ולבדידותשתתפתח לדיכאון. בעת הטיפול, אתגור של התפיסות השליליות כלפי העצמי ונטרול שלדפוסי ההמנעות עשוי להביא לשיפור בדיכאון ובחרדה.
• טיפול תרופתי: מאחר ולחרדה ולדיכאון ישנו בסיס נוירו-כימי דומה,קיים מגוון גדול של תרופות אשר יעילות הן לטיפול בסימפטומים של דיכאון והןלטיפול בסימפטומים של חרדה.

טיפול דינאמי: הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול יעיל במיוחד להתמודדות עם סימפטומים של דיכאון וחרדה, אך בחלק המקרים למטופל יש צורך או עניין בבחינה מעמיקה יותר של הדפוסים אשר הביאו לדיכאון והחרדה. לדוגמא, מטופל אשר סובל משילוב בין חרדה לדיסתימיה (סמפטומים דכאוניים מתונים המתקיימים לאורך שנתיים לפחות) עשוי להתמודד עם הסימפטומים בעזרת טיפול ממוקד או תרופתי, אך טיפול ממושך ומעמיק הוא שיאפשר לו להגיע לשיפור משמעותי בתפיסתו העצמית וביכולת לימור קשרים בין אישיים אינטימיים.