גירושין, זה אחד מאותם דברים שאתה בדרך כלל חושב שאתה יודע איך אתהמתחיל או מתחילה וסבור שיש לך מושג איך זה הולך להסתיים. לצערנו נאמר כברלא פעם אחת שהחיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות וזה ממש ככה.התחלתי הליך גירושין, ידעתי מה אני רוצה, איך אני רוצה והתחלתי לדמיין אתחיי החדשים והנפלאים. לאחר סיום גירושין, הייתי כבר זקן, עייף, תשוש מהחייםובעיקר תפרן, היות כל הכסף הלך לעורכי דין. אם תכננתי להתחיל את חייהחדשים בטיסה לחו"ל לחגוג את הגירושין, בואו רק נגיד שטסתי עד ההורים שליבחולון.
בואו ואספר לכם איך הדברים התגלגלו, אולי זה ימנע מכם להתגרש: החיים היונפלאים בהתחלה הכול, הבעיות התחילו כשנולדו הילדים. האהבה נעלמה, המשיכהנעלמה, נשארה רק השגרה. גם שגרה היא לא דבר רע אם שוברים אותה מדי פעם, אבלגם את זה לא עשינו, למי יש כוח לזה בכלל? כנראה שהכתובת גירושין הייתה עלהקיר כל הזמן, רק לא ידענו את זה עדיין. השנים חלפו וכלום לא השתנה. השגרהפשוט שחקה אותנו, אני מניח.
מחשבות על גירושין התחילו, אבל אני מניחשדחיתי אותן למגירות רחוקות, עד כמה שרק יכולתי. הזמן עבר והתסכול רק גדל,עד שלא נותרה ברירה, אלא לעשות זה - להתגרש. הייתי בטוח שזה יהיה מהיר וחלקללא בעיות ואני אתחיל חיים חדשים, אבל זה ממש לא היה ככה לצערי. העורכידין נלחמו ונלחמו, עד שכבר הפסקתי להבין על מה בכלל נלחמים. זה לקח שנתייםלא פחות ולא יותר, שנתיים.
כשגירושין הושלמו, כבר הייתי תפרן מריר ומתוסכל מהחיים, כל רוח הקרביצאה ממני ורק רציתי להתכרבל מתחת לסלע ולמות. נכון שזה סיכום קצר ועלוב שלמסע ייסורים ארוך ומתמשך, אבל זה פחות או יותר הסיכום של כל מה שקרהבתהליך הגירושין הארוך והעצוב שלי.
כל מטרתי היא שלפני שתתחילו הליךגירושין, תנסו לחשוב על זה קצת ואולי לא לעשות זה בכלל. אם הצלחתי לעזוראפילו בקצת אני מאוד שמח ומתרגש.