תפילין הקדושים מול צרכנות גשמית- אחת הבעיות בעיני בכל נושאי הדת, היא שבדרך כלל נוטים להתעלם מכל הנושא של הכסף כאשר מדברים על דת. זה נורא כיף לחשוב שבנושאים של קדושה אין שום קשר לכסף או לחומרניות בכלל, אבל לצערנו, אתם הרי מבינים שזה ממש לא ככה בכלל. הרי הדת היא דבר נהדר, אבל גם אותה צריך למממן והיא בדרך כלל עולה הרבה כסף.
הרי הדוגמה הראשונה שקופצת לראש היא כל הנושא של חרדים, אני מבין את הצורך בישיבות וכוללים, אבל עדיין תשימו לב כמה כסף זה עולה למדינה למממן את כל המערך הזה. אבל בואו נצא מהנושא הזה ונדבר על דברים שכולם יוכלו להזדהות איתם. כשהייתי בן 13 והייתי צריך לעלות לתורה, התרגשתי מאוד הבעיה היא שלהורי לא היה כסף לקנות לי תפילין. תפילין עלו בזמנו כמה מאות שקלים, דבר שהפך את זה לדי יקר, כך שהגענו למצב שלא היו לי תפילין לעלות איתם לבר מצווה. תיקחו בחשבון שאני ממש לא מדבר על בר מצווה מפוארת עם אטרקציות לבר מצווה, ממש לא- אני מדבר על תפילין כל שהם כדי לעלות לתורה.
בסופו של אותו סיפור, ביום האחרון מצאנו מישהו שיתרום תפילין ישנים אבל מגניבים ובסוף ביצעתי את כל הטקס והכול, העניין הוא שקל מאוד לטעון שהדת או הדתיים או החרדים הם מנותקים מכסף ומכלכלת חיינו, אבל אתם רואים שזה לא נכון, הרי תפילין אולי לא אמור להיות דבר שעולה הרבה כסף, אבל הוא לגמרי כזה.
במדינת ישראל של 2010 יש אלפי אנשים שעובדים אבל עדיין לא מסוגלים לקנות תפילין לילדים שלהם, לעומתם יש אלפים רבים מאוד של חרדים שחיים על חשבון המדינה ומסבירים לכולנו עד כמה הם חשובים, כל כך חשובים שלא ניתן למדוד את זה בכסף.
גבירותיי ורבותיי, לא עדיף שלילדים של הורים עניים יהיה תפילין אחד לעלות לתורה מאשר גדודים שלמים של חרדים שלא תורמים ולא דבר אחד למדינת ישראל, האם לא עדיף תפילין לכל ילד מאשר חרדי לכל אחד.