הייתה זו שעת בין ערביים, כשקרני שמש אחרונות מרצדות היו על בתי כפר יאסיף. רכוב על חמור כשפניו אל הכפר וכרמי הזיתים עתיקי היומין משמשים לו תפאורה, מנציח בכתביו ההיסטוריון יצחק בן צבי, עוד בטרם היותו נשיא, את המראה הנשקף ממולו. "הבתים גבוהים ויפים, והם כולם כמעפילים לעלות ההרה.... ותמונת הכפר מרחוק מרהיבת עין ומזכירה את צפת... או נצרת, המשתרעות על גבעות...."
תמונה רומנטית שכזו כבר אין בנמצא. מה שהיה בעבר כפר קטן, היום כמוהו כקרת הנאחזת בשארית כוחות בימים שחלפו ואינם עוד.
הכביש הראשי הסואן, המכוניות החוצות בחופזה, בתי עסק המעמיסים ופורקים מרכולתם, ופה ושם פסולת שלא נאספה, כל אלה כיסו כמעט עד תום את תומתו של כפר יאסיף.
מיקומו של הכפר על כביש 70, בין צומת אחיהוד לצומת כברי, הפכהו לאבן שואבת לכל תושבי האזור יהודים וערבים כאחד, הרואים בו מאין "עיירת מחוז" בה ניתן למצוא מכל הבא ליד.
אני עליתי אל ההר. כפר יאסיף של מעלה, איננו דומה לזה של מטה ואפשר לבוא בטענות אל המודרנה שדחקה את עברו של הכפר ממעלה ההר, עד שכמעט ולא נותר זכר מזמן אחר.
שם, בשיאו, גרעין הכפר העתיק עדיין חובק בסמטאות אבן את בתיה של קהילה יהודית שהייתה ואיננה, לשכונה קוראים גם היום "חארת אל-יהוד" (שכונת היהודים). והרוח לוטפת את הכנסיות, ופעמוניהן קוראים בצלצולם לבוא אלי תפילה. וצריחו של מסגד וקולו של מואזין, ונשים מורטות עלי מלוחייה, ושני זקנים יושבים על ספסלי קש נמוכים, מעבירים בניחותא את חרוזי המסבחה בין אצבעותיהם המחורצות. שם במעלה הכפר, העבר עוד חי בסמטאות.
שמו של הכפר עפ"י המסורת היהודית והערבית מיוחס ליוסף בן מתיתיהו שכנראה קיבלו במתנה מקיסר רומא אספאסיאנוס פלביוס, אך ניתן לזהותו גם כ'חוסה' המוזכר בתנ"ך בספר יהושע, בין היישובים שבתחום נחלת שבט אשר: "...וְשָב הַגְבוּל חֹסָה ויהיו (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו הַיָמָה..." (יהושע, י"ט, כ"ט).
עדות ודתות
שלש דתות מסתופפות בכפר. נוצרים, מוסלמים ודרוזים. עד 1948 היה הכפר נוצרי אורטודוכסי בעיקרו, אולם לאחר המלחמה גדל הכפר בשליש, כשפאלאחים פליטי הכפרים השכנים השתכנו בו.
היהודים ישבו בכפר יאסיף עד המאה ה-19. חלקם היו "מוסתערבים". שפתם היתה ערבית, עסקו בפלחה ולבושים היו כבני המקום. הגברים החזיקו במספר נשים ואפילו גלגלו בידיהם מחרוזות תפילה.
גם בית כנסת היה לקהילה ומשקופו שנתגלה בכפר מעוטר היה בתבליטי מנורה, שופר ולולב. דגם מאותו משקוף העניקה במתנה מדינת ישראל לאו"ם, במלאת לה 50 שנה.
מוטיבים יהודיים נמצאו גם על דלת אבן למערת קבורה מהתקופה הביזנטית שנתגלתה במקום והועברה למוזיאון הלובר שבפאריז.
על הכביש הראשי נמצא בית קברות יהודי. מצבות האבן נשתמרו בחלקן עם כיתובן העברי והערבי. כאן נקברו יהודי עכו, בעיקר העשירים שבהם וזאת משום שנקבעה הלכה שכפר יאסיף בתחומי ארץ ישראל ועכו עפ"י חז"ל היתה "ספק ארץ ישראל". (הכניסה לבית הקברות מהכביש הראשי)
עפ"י המסורת, נקבר המיסטיקן רבי משה חיים לוצאטו בעל ספר המוסר "מסילות ישרים" בבית הקברות שבכפר יאסיף, אולם מצבה אין וציון מקום קבורתו נקבע בטבריה.
כנסיות
בכפר קיימים כמעט כל הזרמים של הכנסייה הנוצרית: יוונים אורטודוקסים (רוב), קאתולים, באפטיסטים ואנגליקנים. אני מצאתי בה יותר משש כנסיות וניתן לבקר כמעט בכולן.
המומלצות לביקור
הכנסיה האורטודוכסית נמצאת בראש הגבעה בגרעינו העתיק של הכפר. מבנה האבן העתיק מהווה את ליבה של הקהילה הגדולה בכפר, ובית ספר שוכן בחצרה.
מכיוון שספרי הרישום של הכנסיה נשרפו, מעריכים את שנותיה כ-250 שנה, ארבע עשר כמרים שירתו בה ובחצרה קבורים אחד עשר. הכומר ה-12 לא נקבר בה על שים התלמיד השנים עשר, יהודה איש קריות.
הכנסיה האנגליקאנית והכנסיה הקאתולית הנמצאות על ציר הכפר הפנימי.
בשיא הכפר מונומנט דתי דרוזי – אחוזת קבר נאה המנציחה את הנביא "אל חאדר" (אליהו הנביא). הכניסה לאתר חופשית בלבוש הולם.
למוסלמים בכפר שני מסגדים. המסגד העליון, פתוח למבקרים ובראשו עומד האימאם "שייח עבד", איש נעים הליכות המארח אנשים במסגד ובביתו הסמוך. (המסגד פתוח למבקרים).
הרחוב הטורקי – 30 מטר של רחוב מרוצף ותעלת ניקוז, זה מה שנשאר עוד מימי השלטון העותמאני, עם קצת דמיון אפשר לחשוב על היופי שהיה ונעלם. (מעל כיכר יאני, ברחוב הפנימי).
שוק אחד ומאכלים הרבה...
עוד מהתקופה העותמאנית וכמו שעון טורקי, פועל שוק מקומי ברחבה הגדולה של הכפר מדי יום חמישי.
בעבר, היו הפאלאחים מכפרי הסביבה פורסים תנובת השדה מלוא שטח השוק, אולם מזה שנים איבד השוק מזוהרו והדוכנים מכילים מכל טוב שוק רמלה לוד ועוד קצת...
המלצה לסיום
טפסו עם הרכב לצדו המערבי של הכפר, אל קצה שכונת החווילות הנאה. שם תוכלו לשבת פניכם צופיות אל כרמי הזיתים והים הפתוח, העיר עכו ומפרץ חיפה. ואם יש בידכם את ספרו של בן צבי "שאר ישוב" תוכלו ליהנות מתיאורו הציורי על הדרך מעכו לכפר יאסיף.
אמנון גופר – www.gofer.co.il מדריך טיולים המתמחה בתרבות הגלילית, מחבר הספר "סודות גליליים" בהוצאת עם עובד