חיים בין חיים

טיפול פסיכולוגי - חיים בין חיים

המאמר נותן מפה ורציונל של שיטות טיפול, מפסיכותרפיה מסורתית, דרך פסיכותרפיה עדכנית, מדיטציה ופסיכולוגיה טרנספרסונלית מנקודת הראות של ההתפתחות אל המהות.

I. החיים בגוף והתדרים הגופיים האנרגטיים

התדרים האנרגטיים בהם אנחנו מרגישים חיוניות וקלילות הם התדרים הגבוהים. אני מתכוונת לאותם רגעים יקרים, המוכרים לכל אחד מאתנו, בהם ההרגשה היא של צלילות, בהירות ומיקוד שלוו. רבים מאתנו עורגים לרגעים אלה, למצב תודעה זה, שבו נחווה את הקיום כהוויה זורמת, נעימה ופשוטה.

בניגוד צורם לכמיהה להיות בתדרים הגבוהים נוטה התודעה האנושית לשאת משא כבד של מחשבה ורגש. כותב אקהרט טולה, בספרו המופלא ארץ חדשה:

"לאחר ששני ברווזים נלחמים זה בזה, הם נפרדים ושטים לדרכם בכיוונים מנוגדים. כל ברווז מנפנף במרץ בכנפיו פעמים אחדות, וכך משחרר את האנרגיה העודפת שהצטברה במאבק. אחרי שהם מנפנפים בכנפיהם, הם צפים על פני המים בשלווה, כאילו לא אירע דבר."

והוא ממשיך: "אילו הייתה לברווז נפש אנושית, הוא היה משמר את מצב הלחימה באמצעות החשיבה, בהמצאה של סיפור. זה היה בודאי סיפורו של הברווז: "אני לא מאמין שהוא עשה את זה. הוא היה במרחק עשרה סנטימטרים ממני. הוא חושב שהאגם שייך לו. הוא לא מתחשב במרחב האישי שלי. לעולם לא אבטח בו. בפעם הבאה הוא ינסה משהו אחר רק כדי להרגיז אותי. אני בטוח שהוא כבר זומם משהו. אבל אני לא אקבל את זה. אני אלמד אותו לקח שהוא לא ישכח."

וטולה מחדד: "החשיבה ממשיכה לטוות עוד ועוד את סיפוריה, לחשוב ולדבר על כך במשך ימים, חודשים או שנים. ככל שזה נוגע לגוף, המאבק נמשך, והאנרגיה שהוא מייצר בתגובה על כל אותן מחשבות היא רגש, המייצר עוד חשיבה. זאת הופכת להיות החשיבה הרגשית של האגו. חיי הברווז היו נעשים בעייתיים מאד אילו הייתה לו חשיבה אנושית. אך זו הדרך בה חיים בני האדם כל הזמן. אף מצב או אירוע אינם מסתיימים לעולם. החשיבה ויציריה – "אני והסיפור שלי" – ממשיכים עוד ועוד."

מעבר לחיוך שמעלה התיאור הוא משרטט ביד אומן משהו מהרעש הנוטה ללוות את הקיום האנושי. מוחו של האדם, המפותח ממוחו של הברווז, מאפשר לו לצבור ידע, ובתוכו גם ידע הקשור לסכנות, אך בעודו צובר ידע הוא גם רושם בתוכו את הרגשות השליליים המתלווים לסכנות, בהם פחדים, חרדות, תחושות חוסר אונים, תסכול וכעס. מרגע שנעשה הרישום, נוטה המחשבה, וכל מחשבה נוספת הקשורה אליה אסוציאטיבית, להציף מחדש שוב ושוב את אותם רגשות שליליים בכל פעם שעולות המחשבות.

כך נהיה גוף הידע שצובר האדם לגבי סכנות לחרב פיפיות. בהיבט החיובי שלו, הוא תורם להישרדות בעולם מול סכנות. בהיבט השלילי שלו, כשכל מחשבה על סכנה מעלה שוב ושוב רגשות שליליים, הוא יוצר סערות רגשיות חוזרות, הרבה מאד "רעש" רגשי במערכת. הרעש הרגשי הזה פוגע באדם במגוון דרכים.

הסערות הרגשיות אותן אנו מכנים גם סטרס – שתפקידן לאפשר לנו לשרוד – גם מקשות על מנגנוני ההישרדות. הסטרס פוגע ביכולת האדם להעריך מצבים נכוחה ולהגיב עליהם בצורה תואמת. הסטרס גם מפעיל מנגנונים של נעילה של הרגש ולעתים אף של החשיבה, כדי להרגיע את המערכת מהצפה רגשית. נעילה זו מהווה הגנה על שיווי המשקל, ובה בעת מפחיתה את ערנות האדם לסכנות ועל ידי כל עלולה לסכן את ההישרדות.

הסערות הרגשיות פוגעות גם בגוף. הן מפרות את הזרימה האנרגטית ומשבשות את תפקודי הגוף, מתממשות בגוף כשינויים במערכות השונות, כמו המערכת האנדוקרינית, המערכת הסימפתטית, מערכת הנשימה, הלב, העיכול. כשהדחק הוא מתמשך מתהוות מחלות, מתהווים כאבים, מתפתחות מחלות, בהן מחלות קשות וסופניות.

במצב של זרימה פתוחה אנחנו נמצאים בחיבור הרמוני עם הנשמה שלנו, הרוח, מהדהדים בתדר גבוה. במצבים של סערה רגשית אנחנו נוטים להדחיק או להכחיש רגשות שליליים – "מטאטאים אותם אל מתחת לשטיח", ומשקיעים אנרגיה בהשארתם שם. על ידי כך מצטמצמת הזרימה האנרגטית, וכשההזנה של שדה האנרגיה נחלשת – פוחתת הזרימה של הנשמה, הרוח, אל הגוף.

בשלושה הפרקים הבאים אנסה לשרטט מפה של ערוצי ההתפתחות שיכולים לאפשר לנו להדהד במשך פרקי זמן ארוכים יותר ויותר בתדר גבוה.

II. מדיטציה, פסיכותרפיה מסורתית ופסיכותרפיה עדכנית

חכמת המזרח ממקדת את הזרקור על הטבע האמיתי שמעבר לעולם, מעבר לפרט, מעבר לקשר האנושי, מעבר להיסטוריה. מזה אלפי שנים קיימת מורשת עשירה ביותר של התפתחות רוחנית דרך תרגול מדיטציות למיניהן, עם או בלי תרגולים גופניים מדיטטיביים, שמטרתם התחברות לזרימה. תרגול מדיטציה מצייד את האדם בכלי המסייע להתנתקות זמנית מרעשי החיים ולהשגת פסק זמן של שלווה, של ריק. הפסיכולוג הקליני ג'ק קורנפילד בספריו, "דרך הלב" ו"אחרי האקסטזה" מתאר כיצד חי כעשר שנים במנזר בודהיסטי וניסה "למצוא את עצמו" דרך התפתחות רוחנית. תרגול המדיטציה איפשר לו רגיעה ונסיקה לגבהים אנרגטיים מדהימים. אך לימים, כשחזר הביתה, גילה שקשריו הבינאישיים נשארו קשים וטעונים כשהיו ושחייו שבים להתנהל בתדר האנרגטי הגופי שלא אהב. הוא חזר ללמוד פסיכולוגיה קלינית ופיתח דרך של פסיכותרפיה היוצאת מתוך עיסוק במדיטציה ומלמדת הסתכלות בתוך מדיטציה על זיכרונות, תחושות ורגשות הצפים במהלכה, ומלמדת דרכים למתן ביטוי ופורקן רגשי.

חכמת המערב מלמדת שאנחנו חיים בעולם הזה לא רק כדי לממש את מהותנו האלוהית אלא גם כדי לחוות את הקיום האנושי. במערב גם נולד הרעיון של קדושת הפרט: הפרט לא נמצא כאן רק כדי למלא תפקידים מסורתיים נתונים אלא גם לגלות ולממש את המתנות המיוחדות לו. זהו עקרון האינדיוידואציה שנתן דרור לאפשרות לשאול שאלות ולחקור את טבע הדברים בעולמו של הפרט. מתוך גישה זו נולדה הפסיכואנליזה ובהמשך לה, הפסיכותרפיה. חקר טבעו המיוחד של הפרט בפסיכותרפיה נעשה דרך תהליך פיתוח ההקשבה פנימה. זהו תהליך עדין של גילוי מחדש וגידול, שכמו כל תהליך גדילה והתפתחות - הוא תהליך הדרגתי שלא ניתן להאיץ בו.

חכמת המזרח התמקדה במימד האנכי, שהוא מימד חסר זמן, בעוד המערב התמקד באופקי, בחיי הפרט כפי שהם נפרשים בזמן.

העידן החדש הביא עמו למערב את ההבנה שהכל אנרגיה, וכך גם גוף, נפש ונשמה. התפתחה ההסתכלות על האדם כשדה אנרגיה רוטט וזורם שהתדר שלו תלוי בכל זמן נתון ברמת המיקוד - הפיזור וברמת הרגיעה - המתח שבו מצוי האדם. בהשראת הרפואה הסינית המטפלת באמצעות הזרמת אנרגיה ובהשראת חקר המוח השתלבו בפסיכותרפיה טכניקות מגוונות החל משיטות כמו דמיון מודרך ו-EMDR, וכלה בשיטות כמו EFT, TBT וביו-פידבק, המאפשרות לשפר את זרימת האנרגיה בצורה פשוטה ומהירה יחסית במצבים המעלים תחושות דחק, ומביאות על ידי כך להפחתת רמות חרדה ומתח. הפסיכותרפיה העדכנית מתמקדת בשחרור שדה האנרגיה האנושי מטראומות ומאמונות שליליות המעוררות חרדה. ההשתחררות מטראומות ואמונות (מחשבות) וההפחתה ברמות החרדה מסייעת לתהליכי ההתפתחות ומאפשרת האצה שלהם.

III. פסיכותרפיה טרנספרסונלית

הפסיכותרפיה ה "טרנספרסונלית" יוצאת מתוך ההנחה ששדה האנרגיה שלנו נושא בתוכו גם טראומות ואמונות שהגיעו אל הגופ-נפש מחיים קודמים, ועוסקת בהיסטוריה של הנשמה מעבר לחיים הנוכחיים. הנחת היסוד שלה היא שהחיים הנוכחיים של אדם הם חלק מרצף של התנסויות שעוברת הנשמה בגלגולים שונים ורבים. כאשר אדם חווה גלגולים קודמים של עצמו ומעלה טראומות שעבר באותם חיים, הוא משתחרר ממועקות שמקורן שם. חזרה אל טראומות ילדות, אל טראומת הלידה, אל חוויית השהייה ברחם, אל רגע ההיווצרות, אל גלגולים קודמים - כל אלה או מקצתם עשויים לסייע להאיר מוטיבים חשובים בחיינו, למקד נושאים מרכזיים בהתמודדות שלנו ולשחרר אותנו מרגשות קשים שאנו נושאים עמנו. העבודה דרך דמיון מודרך וטכניקות אחרות יכולה גם לסייע בריפוי פצעי העבר על מקורותיהם ולהוות זרז עוצמתי לתהליכי ריפוי וצמיחה.

המפגש הבלתי אמצעי עם גלגולים קודמים והמפגש החוזר עם המוות ועם תהליך הפרידה של הנשמה מהגוף מביא לשינוי ביחס אל המוות (פחדי מוות) וממילא אל החיים. הפסיכיאטר בריאן וייס משרטט בספריו "שורשים ושעורים בזמן", "ריפוי בנבכי הזמן" ו"רק האהבה היא נצחית" ביד אמונה תמונה מרתקת של טיפולים אלה ושל הנגיעה שהם מאפשרים בעולם הרוח.

השמאנית דואן קלארק, בספרה "מתנות לנשמה" מאירה את תהליכי המפגש עם גלגולים קודמים מזווית אחרת: היא מסבירה שכל אירוע טראומטי, בחיים האלה ובחיים קודמים, מפעיל מנגנונים של ניתוק אותם אספקטים ברגש שהאדם באותם חיים לא מצא דרך לקבל. ניתוקים אלה מביאים לכך שחלק מאנרגיית הנשמה מתפצל, והאנרגיה העומד לרשותנו בחיינו פחותה.שיחזור הגלגולים הטראומטיים מחזיר אלינו את אנרגיית הנשמה שהתפצלה מאתנו באותם חיים קודמים, ומגדיל את עוצמת הנשמה העומדת לרשותנו בחיים הנוכחיים. 

IV. החיים בין גלגולים

ההסתכלות על חיי הנשמה שבין גלגולים, על פרק הזמן שלאחר המוות בגלגול קודם, כשהנשמה עוזבת את הגוף, ועד לזמן שבו היא יורדת אל חיים חדשים, מהווה נדבך נוסף ומשמעותי ביותר במסע ההתחברות מחדש אל הנפש, הרוח.

אבי המסע אל חיי הנשמה בעידן החדש הוא הפסיכולוג הקליני מייקל ניוטון שהקדיש עשרות שנות עבודה בחקר התחום ופיתח שיטת עבודה המאפשרת גישה אל מחוזות אלה. ניוטון ערך על פני עשורים אחדים מחקר עצום של תיעוד העולם שבין הגלגולים, כשהוא מראיין קרוב לשמונת אלפים אנשים שעברו תהליך של הרפייה עמוקה. ספריו "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות" מסכמים את עבודתו זו.

תהליך ההרפייה העמוקה שפיתח ניוטון מאפשר בהדרגה רגיעה עמוקה של גוף ונפש. ככל שמשתררת שלווה עמוקה מתהווה חוויה של קלילות, של ריחוף, של הוויה נקייה, נטולת רצונות. הוויה של רוח המסוגלת לקלוט מסרים מעולם הרוח, עולם הנשמות. חווית המפגש עם העולמות העליונים נוטה להיות חוויה מכוננת, המשנה לטווח ארוך את ההתייחסות לחיים. היא אולי דומה מבחינה זו בעוצמתה לחוויות המוות של אנשים שעברו מוות קליני וחזרו, ומחזקת את השדה האנרגטי על ידי החיבור בין הגופים.

סיכום

לעתים קרובות אנו חווים את הרוח כאותו אור, אותה שלווה, שמובילה אותנו למהות שלנו. באותם רגעים אנחנו חווים את הנשמה שלנו כאילו היא שתולה בגוף, מרחפת בתוכו, כמו אותו מרווח פנימי שלתוכו יכול אסימון התובנות ליפול. ככל שאנחנו נרתמים לתהליך הטיפול והתחזוקה של עצמנו בכל הרבדים, משלבים טיפול בגוף, בנפש, ובחיבור אל הרוח מתרבים רגעים מופלאים אלה שאליהם אנו מייחלים.