הקיץ בישראל. חופים, חופש גדול, ים, אבטיח קפוא עם פרוסות גבינה בולגרית, אילת, טבריה, חו"ל והרבה הרבה מאוד שמש. אה, וגם המוני ג'וקים, נמלים ורמשים אחרים המתעוררים לאחר שנת החורף והורדת קצב ההתנהלות והפעילות ומתחילים להגביר את פעילותם ואת התרבותם. השינויים האנושיים בהרגלי צריכת המזון, רכישתו ואופן השימוש בו אולי אינם ברורים או רלוונטיים מדי לנו ולשגרת חיינו, אך עבור אותם בעלי חיים, מדובר במהפכה של ממש.
בעבר, כאשר לא היו קיימים מצבורים עצומים של מזון שנזרק ללא שימוש או שנשכח אי שם במעמקי המזווה, נאלצו המזיקים להיאבק על כל פיסת לחם ולתור אחר מוקדי מזון באופן אינטנסיבי ותכוף, דבר שמנע מהם התנחלות במקום אחד והפיכתו לדיור הקבע שלהם. כיום, ללא הדברה משמעותית, מוצאים אותם מזיקים מקלט שופע מזון, חום ונוחות בבתי בני האדם ובקרבה למתקנים הומי אדם, שם מובטח להם מזון בלתי מוגבל ונגיש, ודי והותר זמן לפעילות רביה והתרחבות. כמו רוב בעלי החיים, פעילים המזיקים בעיקר בקיץ, וככל שחודשי הקיץ ארוכים יותר, כמו גם שעות השמש בהם, כך אינטנסיביות הפעילות, ולכן גם הנזק הסביבתי, שהם גורמים לשגרת החיים של כל אחד מאיתנו, בין אם על ידי פגיעה בתברואה, בתשתיות, בנוחות ובאיכות החיים, עולה בהתאמה.
בתקופה זו של מהפכה אזרחית ברחבי ישראל, על יוקר המחיה, על זכויות הפרט ועל הדשדוש בזירה המדינית, אנו קוראים בזאת, קריאה חד משמעית, להתחיל ולשקם את ההדברה הישראלית. ההדברה הישראלית, בעיקר בקיץ, עוברת תהליך של דה דמורליזציה ומחסור בתשומת לב, אולי בשל העובדה כי האזרחים עסוקים בחופשותיהם השנתיות או, למצער, בלמידה למבחני סמסטר במאהל בתל אביב. הגיעה השעה שממשלת ישראל תמנה, מבין שלל סגני השר והשרים ללא תיק, את שר ההדברה שתכליתו ריסוס סיסמאות בתקשורת והכנת מצע לאומי לשיקום ההדברה על ידי ועדה ממשלתית קרואה. צריכה לקום שדולה חדשה של אישי ציבור ומובילי דעת קהל תחת הסיסמא "ריסוס- זה מדביר אותי" שתפקידה לשכנע את חברי הכנסת לחוקק את "חוק יסוד- הדברה", ובכלל להפוך את הקיץ לנקי מרמשים, זוחלים ושאר מזיקים.