חפש מאמרים:
שלום אורח
25.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חרדה חברתית - סכמות קוגניטיביות

חרדה חברתית (ח"ח) או פוביה חברתית מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית והערכה מצד אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל או יובך.

במסגרת טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בחרדה חברתית מאתרים עיוותי חשיבה ואמונות דיספונקציונליות, במטרה לבצע הבנייה קוגניטיבית מחודשת. לצד עיוותי החשיבה והאמונות, חשוב במהלך הטיפול הפסיכולוגי לאבחן גם סכמות קוגניטיביות עמוקות יותר של הפרט לגבי עצמו. סכמה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי הכולל מכלול רחב של ידע ותפיסות של אדם כלפי אובייקטים, אנשים ומצבים. הסכמה מספקת דרך התייחסות ומערכת ציפיות כלפי האובייקט, האנשים או המצב. הסכמה מגובשת מראש על ידי האדם, באופן לא מודע, על סמך מידע קודם שנרכש והתגבש במהלך השנים בתהליך של למידה.

הנסיון מראה שבחרדה חברתית יכולות להיות מעורבות מספר סכמות קוגניטיביות מלאדפטיביות (בלתי מסתגלות). דוגמאות לסכמות קוגניטיביות בחרדה חברתית:

1. חסך רגשי –  סכמה של היעדר תמיכה או קשר רגשי, תחושה שהסובל מח"ח אינו חשוב באמת למישהו, או שלעולם לא באמת יוכל לייצר קשר ותמיכה רגשית משמעותית.

2. אשמה וכישלון –  סכמה שבמוקדה הסובל מח"ח מאשים עצמו שתפקודו החברתי, הזוגי או התעסוקתי כושל ובלתי ראוי.

3. פגם ודחייה חברתית –  סכמה המקפלת בתוכה דימוי גוף שלילי, תחושה עצמית של פגימות, שיוצרת דחייה חברתית.

4. בידוד וניכור חברתי – סכמה של אי-שייכות, זרות, ניכור ובידוד של הפרט מהחברה.

5. בושה ומבוכה – סכמה של תחושת נחיתות, מגוחכות, מוזרות, בושה ומבוכה חברתית

הסכמות הקוגניטיביות מייצרות דימוי עצמו נמוך ותחושת אינקומפטנטיות, ומהוות חסם משמעותי בהתמודדות עם חרדה חברתית. להערכתי, לצד טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים קצרים בחרדה חברתית, שעשויים לייצר שינוי מסויים, תהליך טיפולי קוגניטיבי-התנהגותי רחב ומעמיק בחרדה חברתית יכול להימשך גם תקופה של כשנה-שנתיים, ולכלול עיבוד מעמיק של סכמות קוגניטיביות, לצד החשיפות, השינוי במרכיב הרגשי, שינוי בדימוי העצמי ותהליך הרכשת מיומנויות חברתיות ואסרטיביות.

המאמר לקוח מאתר האינטרנט של המחבר:

מוטי כהן,

פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט

טל': 050-7676704

אתר: http://www.psychol.co.il

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מוטי כהן, פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית. עוסק באבחון פסיכולוגי, ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי במגוון של בעיות בתחום החברתי-תעסוקתי. לפרטים נוספים אודות הכותב ניתן להכנס לאתר בכתובת:  http://www.psychol.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי כהן, פסיכולוג חברתי-תעסוקתי ופסיכותרפיסט

הפרעת קשב (ADHD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, שסימפטומים שלה מופיעים כבר בגיל הילדות. עם זאת, ידוע היום שהשלכות ההפרעה ממשיכות גם בקרב בוגרים ומבוגרים, ומשפיעות על התחום התעסוקתי, האקדמי, החברתי, הזוגי והתפקוד היומיומי. אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) יכול להתבצע אך ורק ע"י רופא (פסיכיאטר, נוירולוג וכד') או פסיכולוג מומחה.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית שתחילתה בילדות, ובהמשכה משפיעה על התפקוד כמבוגרים - בצבא, באקדמיה, בזוגיות ובמשפחה, בתחום התעסוקתי ועוד. המאמר סוקר את המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז.

פחד קהל מהווה חסם הן בקריירה התעסוקתית, הן בתחום האקדמי והן בהתפתחות לתפקידי ניהול. פחד קהל הינו צורה ספציפית של חרדה חברתית. הטיפול היעיל ביותר הינו טיפול פסיכולוגי קבוצתי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית.

חרדה חברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט הסובל ממנה גם בתחום החברתי וגם במימוש התעסוקתי. החרדה החברתית קשורה גם לפרפקציוניזם, המאמר סוקר את הקשר והרלוונטיות של פרפקציוניזם לחרדה חברתית.

חרדה חברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט בתחום החברתי והתעסוקתי. הטיפול הפסיכולוגי המומלץ ביותר הינו טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הטיפול הפסיכולוגי יכול להיות פרטני או קבוצתי. מטרת המאמר לסקור את הטיפול הפסיכולוגי הקבוצתי בחרדה חברתית.

פחד קהל הינו תופעה המגבילה את הפרט במימוש התעסוקתי שלו ולרוב גם מגבילה את ההתקדמות בקריירה. ארגונים רבים ומנהלי משאבי-אנוש משקיעים בתוכניות שונות לפיתוח ההון האנושי. המאמר סוקר תוכנית ייחודית לפיתוח ההון האנושי - תוכנית להתמודדות וטיפול בפחד קהל.

חרדה חברתית הינה תופעה המגבילה את הסובל ממנה מהיכולת למימוש עצמי בתחום החברתי-תעסוקתי. המאמר סוקר את התופעה של חרדה חברתית, האפיונים האישיותיים שנלווים לה וכן את הטיפול הפסיכולוגי המומלץ.

מאמרים נוספים בנושא פסיכולוגיה

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19897 צפיות
מאמר המציע דרכי פתרון לאי גמילה מטיטולים בקרב בני 3-4. דרכי הפתרון מובאות מהזווית הפסיכולוגית הקלינית: חיזוקים חיוביים לילד לעומת עונשים וחיזוקים שליליים, וכד'. המאמר מתבסס על הקשר שבין ביקורת שלילית לילדים לחוסר הצלחתם להיגמל מהטיטולים.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19880 צפיות
כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת לזהות אצל ילד בן 3-4 סימפטומים של אי גמילה מחיתולים. המאמר יציע פרשנות מדוע הדברים נוצרו ויספק מידע על פתרונות אפשריים אליהם.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19877 צפיות
מאמר מידע על הרטבות לילה. המאמר סוקר את הבעיה מהזווית הפסיכולוגית הקלינית ומציע, באמצעותה, דרכי פתרון אפשריות.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19894 צפיות
מאמר מומחים על הרטבת לילה. נקיטה בגישות פסיכולוגיות קליניות לפתרון הבעיה. שילוב אמצעים רפואיים במידת הצורך. מטרת המאמר היא להדריך אתכם בתחילת ניסיונכם לפתור בעיה זו.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19869 צפיות
תיאור הרטבת לילה אצל מבוגרים, ואי שליטה בסוגרים. הצעת פתרונות פסיכולוגיים לצד רפואיים להתמודדות עם בעיה זו: הורדת מתח ולחץ, אבחון מדד הסוכר בבדיקות המעבדה לצורך הסקת מסקנות לגבי הישנותה של סוכרת, ועוד.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19889 צפיות
תיאור בעיה פסיכולוגית נדירה בשם 'חרדת האסלה'. במסגרתה, ילד שיצא מגיל הינקות בהגיעו לגיל 4 נרתע מהאסלה ועושה את צרכיו בבגדיו. במאמר נדון בהיווצרות הבעיה, זיהוי סימפטומים ודרכי פתרון.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/19870 צפיות
מאמר מידע על הרטבת לילה אצל ילדים, תוך גיבוש פתרון בגישה הפסיכולוגית הקלינית. במאמר זה מוצעות דרכי התנהגות של ההורים שמומלץ ליישם על מנת להימנע או לצמצם את ההרטבה, לצד ייעוץ עם פסיכולוג קליני.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica