חרדה חברתית (ח"ח) או פוביה חברתית מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית והערכה מצד אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל או יובך.
במסגרת טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בחרדה חברתית מאתרים עיוותי חשיבה ואמונות דיספונקציונליות, במטרה לבצע הבנייה קוגניטיבית מחודשת. לצד עיוותי החשיבה והאמונות, חשוב במהלך הטיפול הפסיכולוגי לאבחן גם סכמות קוגניטיביות עמוקות יותר של הפרט לגבי עצמו. סכמה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי הכולל מכלול רחב של ידע ותפיסות של אדם כלפי אובייקטים, אנשים ומצבים. הסכמה מספקת דרך התייחסות ומערכת ציפיות כלפי האובייקט, האנשים או המצב. הסכמה מגובשת מראש על ידי האדם, באופן לא מודע, על סמך מידע קודם שנרכש והתגבש במהלך השנים בתהליך של למידה.
הנסיון מראה שבחרדה חברתית יכולות להיות מעורבות מספר סכמות קוגניטיביות מלאדפטיביות (בלתי מסתגלות). דוגמאות לסכמות קוגניטיביות בחרדה חברתית:
1. חסך רגשי – סכמה של היעדר תמיכה או קשר רגשי, תחושה שהסובל מח"ח אינו חשוב באמת למישהו, או שלעולם לא באמת יוכל לייצר קשר ותמיכה רגשית משמעותית.
2. אשמה וכישלון – סכמה שבמוקדה הסובל מח"ח מאשים עצמו שתפקודו החברתי, הזוגי או התעסוקתי כושל ובלתי ראוי.
3. פגם ודחייה חברתית – סכמה המקפלת בתוכה דימוי גוף שלילי, תחושה עצמית של פגימות, שיוצרת דחייה חברתית.
4. בידוד וניכור חברתי – סכמה של אי-שייכות, זרות, ניכור ובידוד של הפרט מהחברה.
5. בושה ומבוכה – סכמה של תחושת נחיתות, מגוחכות, מוזרות, בושה ומבוכה חברתית
הסכמות הקוגניטיביות מייצרות דימוי עצמו נמוך ותחושת אינקומפטנטיות, ומהוות חסם משמעותי בהתמודדות עם חרדה חברתית. להערכתי, לצד טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים קצרים בחרדה חברתית, שעשויים לייצר שינוי מסויים, תהליך טיפולי קוגניטיבי-התנהגותי רחב ומעמיק בחרדה חברתית יכול להימשך גם תקופה של כשנה-שנתיים, ולכלול עיבוד מעמיק של סכמות קוגניטיביות, לצד החשיפות, השינוי במרכיב הרגשי, שינוי בדימוי העצמי ותהליך הרכשת מיומנויות חברתיות ואסרטיביות.
המאמר לקוח מאתר האינטרנט של המחבר:
מוטי כהן,
פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט
טל': 050-7676704
אתר: http://www.psychol.co.il